00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

דגלים בעיר הגדולה וגם תודה וברכה

לפני יומיים עברתי בעיר הגדולה, "עיר ללא הפסקה" כמו שהיא נקראת בפי אוהדיה ומבקריה. היה זה בבוקרו של ערב יום הזכרון. העיר שקקה חיים. בבתי הקפה ובמסעדות ישבו בני הדור הצעיר על טפם ולידם ההורים וגם סבים וסבתות. איחוד משפחות, ביום שכזה, היה בו מן הסימליות בעיניי.  אמנם, יש מי שיאשימו אותי בשימוש בקלישאות, אבל ברגעים שכאלה אני חשה שהמחיר הנורא לא היה לשווא וזיכרם של הנופלים מחזק אותי בידיעה ובתחושה שעלינו להמשיך לחיות כאן, ורק כאן - בארץ הזאת!
                  
            
                 
אהבתי לראות את המקומות שוקקי החיים, את התיירים שסיירו ברחבי יפו העתיקה, את פעולת השיפוץ הנרחבת בשוק הפשפשים שמתיחת הפנים שלו  שיפרה את השהות בו, את הכבישים העמוסים (למרות שלא הספקנו להגיע לפגישה בדרכנו בחזרה, בגלל הפקקים....) ואפילו - את שיחות הקולניות בסלולרי....
ביום שכזה, חשבתי, מזלנו שאנחנו יכולים לשבת כאן בניחותא, לדבר בקול, בחברת יקירינו, להנות מן הנופים והמראות של הארץ שלנו ויש לנו הכתובות שאליהן אפשר לבוא בטענות ולהצביע על מחדלים. 
והכי-הכי אהבתי את הדגלים המתנפנפים ברחבי העיר ולאורך הכבישים.

             

             
נכון. לא הכל, כאן, זהב. אבל דבר אינו מובן מאליו. אי אפשר להתעלם מן העובדה שיש והיו בינינו אנשים שהם זהב. בואו נעלה אותם ואת מעשיהם, לפחות היום, על ראש שמחתנו. ברגעים אלה מחלקים את אותות ההצטיינות לחיילים בבית הנשיא. דברי נציגתם  מחממים את הלב, מעידים ומפיחים תקווה כי יש הורים שמשמשים מראָה של תרומה ונדיבות ועשייה ואהבת הארץ לילדיהם ועל כך מגיעה להם התודה והברכה. מי יתן ויהיו אות ומופת לכולנו. 

ותודה למיקה שבעקבות תגובתה נזכרתי בשיר הנפלא על "הפנים היפים של הארץ הזאת".

                   

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

71 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת