44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד! (נכים) טיולים, אוכל ,אקטואליה

יום השואה-לזכרם של הנספים

18/04/2012

 


אבי ז"ל נולד ב-1901 בגיל צעיר מאוד משפחתו ברחה מאודסה  הורים וחמישה ילדים.  שתי בנות נשארו מאחור.
אינני יודעת את הנסיבות להישארותן שם.  אבי מעולם לא סיפר. כל שסיפר כל חייו שהוא מחפש 2 אחיות שנשארו ברוסיה.

המשפחה התפצלה.  אח אחד ברח לבריסל ומשם לארה"ב.  3 אחים ואחות אחת הגיעו יחד עם סבא וסבתא שלי מצד האב לירושלים.

פגשתי את סבא וסבתא שלי פעם אחת בחיי כאשר הייתי אולי בת 4.  זוכרת שנסענו במיוחד לירושלים ברכבת דרך שער הגיא לירושלים לפגוש אותם. 
פגישה קצרה שפרטיה לא זכורים לי . עדין רואה אותם עומדים על המדרגות,מנופפים לשלום ממדרגות בית האבות בו הם גרו בירושלים. הם טופלו ע"י 3 אחים ואחות אחת שגרו בירושלים.  לימים אבי ואחיו עברו לגור בתל אביב.

במשך שנים, אבי חיפש את שתי אחיותיו באמצעות כל מי שרק ניתן היה לחפש בעזרתו. כולל הצלב האדום, באמצעות הסוכנות היהודית,אנשים שנסעו לשם בשליחות ועוד.  לימים, דודה מדרגה שניה שהייתה רופאת שינים קבלה אשרת כניסה לרוסיה. היא הייתה נוסעת מברזיל לישראל, אומרת שלום. נחה כמה ימים וממשיכה מכאן לרוסיה.
כל פעם שהייתה מגיעה לארץ, הייתה סוחבת מזוודה מלאה בגדים ואחרים,אולי משהוא ברוסיה יזדקק.
מכאן הייתה טסה לרוסיה בניסיון לאתר את שתי האחיות שנעלמו. כל נסיעה הייתה לשבוע או שבעיים.  החזרה הייתה בידיים ריקות.

מידי שנה או שנתיים נהגה להגיע ארצה ומשם לרוסיה. היא לא הפסיקה לחפש את האחיות. וחדלה רק כאשר התבגרה והתקשתה לנסוע.  כאשר בעלה של הדודה נפטר, הדודה החליטה לעשות עליה והגיע ארצה.

בעליה הגדולה מברית המועצות בשנת 1993 זכינו להפתעה גדולה מאוד. 

שיחת טלפון בעברית תנכית מהוססת גילתה לנו שיש לנו בן דוד מדרגה שניה שהגיע ארצה בחשאי עם משפחתו, הוריו והורי אשתו.

חדשה נוספת ומפתיעה, באותם ימים של 1993 מתקשרת אשת בן הדוד ז"ל ומספרת לאמא שלי על גלויה שהגיעה מהצלב האדום.  
הגלויה הגיע הלאחר טלטולים גדולים בדרך לאשת בן דודי ז"ל ששם משפחתה היה כשם אימי בילדותה.
על הגלויה היה צילום של סבא וסבתא שלי אמי ואחיה. הגלויה הייתה כתובה ברוסית, ופרט לאימי לא היה מי שיקרא. 
אחותי מיהרה להביא את הגלויה והתגלה לנו שלסבתי מצד אמי, היו 9 אחים ואחיות. שמעולם לא שמענו עליהם. קייב באותם ימים הייתה ממש "מסך ברזל" כפי שבני המשפחה כינו אותה. בקושי היה יוצא ובא.  
אמא מעולם לא ספרה על מה שעברה עליה בילדותה. ידוע לנו שעלתה ארצה בגיל 2 או 4. כל שסיפרה לנו הוא, שהיא אחיה סבא וסבתא ברחו לאלכסנדריה עקב הפרעות בארץ.
כאשר החלו הפרעות במצרים הם שבו ארצה. בזכות הגלויה גילנו משפחה שלמה. קשיי השפה מנעו מאיתנו את היכולת לשמור על קשר.  אמא שלי זכתה לדבר עם דודה בת 100 ברוסיה. ההתרגשות הייתה כל כך גדולה שפחדנו שאמא תקבל התקף לב מהתרגשות.

זה לא סוף הסיפר.  הכל התרחש כל כך מהר שהיה קשה לעיכול במיידית.

טלפון נוסף מקרובת משפחה של אבי שעלתה ארצה גרם לפגישה שהתקיימה בבית הורי המבוגרים.
בפגישה, סיפרו לנו שאחות אחת של אבי נספתה בשואה והאחות שניה שרדה, תבדל לחיים ארוכים,נשואה ויש לה משפחה גדולה.
היה קשה לקיים קשר עקב קשיי שפה.

אבי שהיה מבוגר מאוד חייך. אולי הבין ושמח בדרכו. אנחנו לא יודעים. הוא מעט בדיבור.

מצד אחד שמחה גדולה.  מצד אחד עצוב היה לגלות שאחות אחת לא שרדה ונספתה בשואה. יהי זכרה ברוך.

היות והמשפחה דברה רק רוסית, לא הייתה אפשרות לפתח ממש קשר.
אני מצרה על כך.

את הפרטים שנודעו לנו העברנו ליד ושם. וידוע לי שבן הדוד מילא דפי עד.

יהי זכר הנספים ברוך.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

53 תגובות

מרקים טעימים למתכונים לחצו

מרקים טעימים לחץ על הצילום

תגיות
עוף בשר מתכונים לחץ1
חצילים
טיולים בחול ובארץ 2
Bubbles
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אתי אברהמי אלא אם צויין אחרת