11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המילים של עינת

מיוחדת מעצבנת

13/04/2012

 

אתמול צפיתי ביחד עם אפי בשני פרקים מסדרת הטלוויזיה "המיוחדת". סבלתי, אבל כמו בכל דבר גם כאן הצלחתי להוציא משהו טוב, ואני מביאה אותו כאן לפניכם, קוראיי היקרים:

עריכה ספרותית היא לא בהכרח העלאה של המשלב הלשוני, ופעמים רבות כעורכת אני דווקא מורידה אותו, כשאני מגלה שהכותב לא עושה את ההפרדה המתבקשת בין המשלב הלשוני של המספר לבין זה של הדמויות וסבור שמשלב לשוני גבוה לאורך כל הטקסט מעיד על רמה גבוהה של הטקסט. כך סבורים גם עורכי לשון שמעלים את המשלב הלשוני, ועל כך אני נוהגת להגיד: "הניתוח הצליח אבל החולה מת". הם הורסים את הזרימה, הורגים את האמינות, הורגים את הטקסט.

אציג כאן דוגמאות מתסריט של סדרת הדרמה הישראלית "המיוחדת", המספרת על יחידת משטרה שחוקרת פשעים מיוחדים.

בסדרה הזאת, בצד מילות סלנג כגון סחתיין, סבבה, שופוני, וואחד עברה, בחיים לא הברזתי, מה נסגר איתך, ואי אפשר גם בלי כוס אמק, מניאק, בן זונה, כוס אמ-אמא שלך – אני נתקלת במשלב לשוני שאינו אופייני גם לאנשים שלא נוהגים להשתמש בסלנג בשפת היומיום. זה לא מאמר אקדמי, זוהי כתיבה שאמורה לשקף דיבור, ובדיבור אנחנו זורמים, חופשיים, ולא מדברים בסמיכות ובשפה מוקפדת.

למשל:

1. החוקר חובב מול נחקר, בחקירה אלימה במיוחד, צורח: "מי הזמין את רצח מסיקה?"

כן, בטח. הרי ידוע שחוקרים מקפידים להשתמש בסמיכות כשהם חוקרים, בייחוד כשהם באטרף. הם לעולם לא יגידו "הרצח של מסיקה", אלא רק "רצח מסיקה".

2. כנעני, לחבר שלו: "זאת תמונה שלי מהצבא. חבר שלי צילם אותה רגע לפני הפעולה שבגללה קיבלתי צל"ש".

"הפעולה שבגללה קיבלתי צל"ש". זה נראה כמו טקסט ששמו בפיו של דן כנר ולא כמו משפט שמישהו אומר לחבר שלו.

3. מיקי, המפקד, בשיחה עם אחת החוקרות: "זה בני שאבו. לפני עשר שנים הוא הואשם באונס, רצח, והצתת גופתה של החיילת יעל שרף".

"הצתת גופתה"? מיקי לא מקריא מדוח כתוב. הוא מדבר איתה. מדבר!

4. מיקי, בשיחה הנ"ל: "הגופה שלה נמצאה לא רחוק מהבסיס שבו היא שירתה".

"שבו היא שירתה"? ניכר כאן מגע יד מובהק של עורך לשון שהאקדמיה היא שנמצאת בראש מעייניו, ולא העלילה.

4. מיקי, בשיחה הנ"ל: "הוא ראה את יעל שרף מחוץ לבסיס עם שני גברים לובשי מסכות".

כן, "לובשי מסכות", ככה אנשים מדברים.

5. החוקרת: "יש 200,000 שקל שהועברו מעמותת מתן בסתר".

בטח שהם "הועברו", הרי ביומיום אנשים מדברים תמיד בפעלים בסביל.

6. החוקרת: "תגיד לי, איך אני אמורה לנהל את חקירת בן איבגי?"

שוב סמיכות.

7. מיקי: "למרות הפוקוס על חקירת בן איבגי..."

עוד סמיכות.

8. חשוד: "אני אספר לך בדיוק מה קרה בתנאי אחד: שאתה משחרר את אמא שלי מהאחריות על סיפור התרומה".

"סיפור התרומה". עוד סמיכות אחת.

9. חשוד: "היתה לנו פרצה בגדר שממנה היינו בורחים".

"שממנה היינו בורחים" - עוד מגע יד מובהק של עורך לשון.

עורך לשון צריך להיות עם מספיק ביטחון עצמי כדי לדעת שכאשר הוא משאיר אמירות בשפת הדיבור או מתקן אותן לשפת הדיבור, לא רק שזה לא אומר שהוא לא טוב – זה אומר שהוא מצוין ונאמן למנגינה של הטקסט. מה יש לכם נגד "של"? הרי זאת לא שגיאה להגיד "הסיפור של התרומה", "החקירה של בן איבגי". אני בטוחה שגם בן איבגי עצמו לא היה מתנגד שהחקירה שלו תתנהל בלי סמיכות.

עורכי לשון, תוציאו את הסמיכויות ואת השפה של האקדמיה מהאמירות של הדמויות. תשאירו אותן למקומות שבהם זה מתאים. הנה, השתמשתי כאן ב"למקומות שבהם..." כי כאן זה מתאים. אם הייתי שמה את המשפט הזה בפיה של אחת הדמויות, הייתי מורידה את "בהם". ואם מישהו יטען שזה מוכיח שאני עורכת לשון לא טובה, אשלח אותו כעונש לצפות בכל העונה של "המיוחדת". שיסבול קצת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המילים של עינת אלא אם צויין אחרת