00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

שמורת החולה

05/05/2012

לפני שבוע יצאנו (אני ובעלי) לחופשה קצרה בצפון, ליתר דיוק בטבריה (היה לנו דיל שהיה שווה לנצל).

לא היו לנו המון תכנונים למעט 'חמי טבריה' (שם יכולתי לנצל קופון ולקבל מסאג' ;-))

בדרך לטבריה ניסתי לחשוב היכן שווה לנו לטייל ונזכרתי שמזמן רציתי להגיע ל'שמורת החולה'. הבת שלי הייתה שם כבר עם ההורים של בעלי - אבל לנו לא יצא.

אנחנו לא נוסעים הרבה, בייחוד לא בתקופת הסתיו או האביב (בעיני, אלו התקופות מעניינות להגיע לשמורה) ובגלל שכבר נסענו מהמרכז צפונה החלטתי ששווה להגיע לשמורה.

 

נכון שהשמורה לא מאד קרובה לטבריה, אך זה עדיין קרוב יותר מאשר להגיע במיוחד מהמרכז.

 

 

סרטון מהכניסה לשמורה

שמורת הטבע ה"חולה" היא פנינת טבע יחידה במינה. היא נולדה כתוצאה מסיפור מעניין של הקמת המדינה. בשנות ה-50 היה נוהל של ייבוש ביצות בכדי להגדיל את השטח החקלאי של האיזור.

אך למרות שביצות היוו מקור למחלות, התברר שאי אפשר לייבש אותם מבלי לגרום לנזקים משמעותיים לסביבה.

לכן כאשר עמדו לייבש את הביצה שבעמק החולה, אנשי מדע שהבינו איזה נזק יגרם בייבוש של הביצה פעלו לשמירת האיזור, ובעצם כך הם הקימו את שמורת הטבע הראשונה בארץ ולייסוד החברה להגנת הטבע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השמורה ובה שרידי אגם וביצות בלב עמק חולה משתרעת על שטח של כ - 3,100 דונם. אמנם איזור הביצות בעבר היה מעל 60,000 דונם, אך יש לפחות להודות שלא ייבשו את כל העמק. משנות ה-90 אף החלו להציף חלק מהשטחים שיובשו.

ימת חולה נקראה במקורותינו בשם "ים סומכי" (סמך = דג), או "ים סיבכי"

 

 

 

שמורת החולה, מהווה בתוך שטח מצומצם יחסית בתי גידול רבים לבעלי חיים שונים. בין בעלי החיים נמצאים יונקים, דגים, דו-חיים ושפע של ציפורים.

לחלק מבעלי החיים משמשת השמורה בית קבוע ולאחרים נקודת עצירה בדרך הארוכה מאירופה ואסיה אל אפריקה ובחזרה.

 

 

בשמורה גדלה צמחייה צפופה של גמא הפפירוס וצמחי מים אחרים. הצמחים הקמלים שקעו בקרקעית הביצה, ובגלל חוסר חמצן הם התפרקו רק בחלקם. חלקי הצמחים יחד עם אדמת סחף יצרו את קרקע הביצה העשירה בחומר אורגני, הוא הכבול (שאפשר להשתמש בו כדשן ואף כדלק...)

 

בשמורה גדל גם צמח הקנה (שאנחנו מכנים אותו בטעות 'קנה סוף')

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בגוף המים של האגם שלטו צמחים טבולים כמו אלף-העלה ומינים שונים של נהרונית ועוד...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עולם החי של החולה היה עשיר במיוחד והוא כלל שפע של דגים, המוני עופות ומגוון יונקים.

 

עמק החולה נמצא במעבר בין אירופה לאפריקה, דבר שהופך את השמורה לנקודה חשובה בנדידת הציפורים.

 

 

 

בשמורה הוכנו שבילי הליכה נוחים מאד (השביל הראשי גם נגיש לנכים).

 

 

 

יש בשמורה גם גשר מעל הביצה שמאפשר להתקרב יותר ולראות את בעלי החיים הנמצאים במקום.

 

 

 

בשמורה נמצא גם מרכז מבקרים "עופוריה", אשר כולל מספר מיצגים אור קוליים דרכם אפשר להכיר את המקום ואת בעלי החיים הנמצאים בה. בהחלט מרכז מבקרים מומלץ (אנחנו נכנסו למרכז לפני הביקור בשמורה, אבל אפשר להגיע למרכז המבקרים אחרי סיור בשמורה – בשני המקרים הביקור במרכז מאד מהנה.)

 

 

[ נעזרתי בויקיפדיה
הספריה הוירטואלית של מט"ח
אתר רשות הטבע והגנים]

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת