11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא לאחת וחצי

הנצחה

דווקא בעניין ההנצחה מיד היה לשנינו ברור שהוא יונצח בקעקוע . חברה עזרה לי לראות שמטרת הקעקוע זה להזכיר לי אותו, ולא להכאיב לעצמי, לכן לקח זמן עד שמצאתי רעיון מתאים. רציתי לצייר את הקשר בחבל הטבור שיוצא לי מתחת לעור, עושה לולאה וחוזר מתחת לעור, ובכלל התחשק לי קעקוע עם דם, משהו שיכער אותי, משהו שהאסתטיקה שלו תהיה מזעזעת. והיא אמרה לי שאני לא צריכה קעקוע שיעיר בי את הכאב , כי הכאב לא הולך לשום מקום, אף פעם. ואז בפורום אמריקאי כלשהו מצאתי אמא שכתבה שהיא הנציחה את ילדיה בקעקוע של פרח ששני פרפרים מתקרבים אליו ומסמלים את הילדים החיים שלה, ופרפר אחד מתעופף ממנו - וזה עבור הילד שהם איבדו. נראה לי טוב להוסיף גם את רוני - נקודת האור בסמל העצב הזה. שמרתי על הקונספט בעיצוב אחר, ואני אלך לעשות בקרוב. בעלי יחזיק לי את היד ואני בטוח אבכה בזמן שיעשו לי. אני אעשה את הקעקוע בפרק יד שמאל, גם כי אני רוצה שהוא יהיה לי כל הזמן מול העיניים (לא נשאר ממנו שום דבר מוחשי, וזה מטריף לי את הדעת), גם כי זה מזכיר לי את קעקוע המספרים של ניצולי שואה (זה אומר לי משהו על השרדות), גם כי זה מסמל לי משהו שימנע ממני לחתוך את הוורידים (למרות שנשים סטטיסטית מתאבדות בכדורים). עד עכשיו הקפדתי שכל הקעקועים יהיו במקומות שקל להסתיר, כי אני עובדת עם אנשים ויש לזה איזושהי סטיגמה, אבל הפעם אני אשא את הקעקוע הזה בהתרסה , או במילים אחרות שמה קצוץ על כולם.

אני לא בטוחה שבן זוגי מתלהב מהמקום, למרות שבשילוב עם העיצוב והרעיון הוא לא מתנגד, ז"א זה מתקבל על הדעת. אבל הפעם לא ייצא לנו קעקוע זוגי זהה כמו זה שמסמל את הזוגיות שלנו. מצד אחד אני מבינה שכל אחד מאיתנו חווה את חווית ההורות הזו בצורה שונה, ולכן קעקוע זהה לא יעבוד כאן. ומצד שני חלק מהעוצמה של החוויה הזו היא בכך שהיא משותפת רק לשנינו, ומחברת אותנו יותר חזק מלידת רוני אפילו. אלה רגעי השפל שלנו, ועברנו אותם יחד. ומוזר לי שבעוד שאני עבדתי חודש ללא הפסקה על בחירת קונספט לקעקוע ההנצחה, ורק אחרי שהתקבלה ההחלטה אני מעט רגועה יותר - הוא אינו קרוב לרעיון. ואולי הוא אפילו לא מחפש רעיונות, וקעקוע הנצחה יהיה רק שלי. אולי הוא לא צריך הוכחה מוחשית כמוני? או מעדיף שלא תהיה? ואולי הקעקוע שלי גם כך תמיד יהיה לו מול העיניים והוא לא צריך אחד משלו. בכל מקרה, גם בחיפושים שלו אני מזהה את הרצון הזה להכאיב לעצמו, במיוחד בבחירת המקומות הכואבים ביותר לקעקע עליהם. ואני לא ארגע באמת עד שאני לא אשב אצל המקעקע ואצרוב אותו עלי לתמיד, כמו שהוא צרוב בליבי וברחמי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מאמארוני אלא אם צויין אחרת