22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

רמי פורטיס – החבר אני

01/04/2012

המחלקה לנוער ולצעירים בעירייה הזמינה את התושבים להופעה של רמי פורטיס במשכן העירוני למוסיקה ואמנויות. המשפט שלעיל נשמע כאילו הוא לקוח משיר של רמי פורטיס, לא כן? אבל מה לעשות, כך בדיוק קרה. וכך אני, שאינני מחבב את סצנת המועדונים בתל אביב, ואפילו להרצליה אני מוכן לנסוע רק בשביל אמנים שממש ממש מעניינים אותי, קניתי לי ולאהובה כרטיסים. מופע רוק של אמן אהוב אצלנו בעיר, ברור שהולכים. אף שאיננו צעירים, ובוודאי איננו נוער.

המשכן העירוני אינו מקום מתאים ביותר למופעי רוק. הבמה הקטנה, הכיסאות המרופדים, המעברים הצרים, הכל מתאים יותר לקונצרטים קאמריים מאשר למופע רוק. חוסר ההתאמה בא לידי ביטוי גם בכמה פאשלות עם הציוד בהתחלה. אף על פי כן, הייתה הופעה מצויינת של אמן ותיק ומנוסה, שלזכותו יש לזקוף גם אישיות מלבבת. אמן אחר אולי היה מעיר הערות נרגנות ביחס לאולם וביחס לקהל, שכלל בין היתר גם אנשים מבוגרים מפורטיס עצמו. בפורטיס מתקיים שילוב נדיר: למוסיקה שלו הוא מתייחס ברצינות גמורה, אבל לעצמו הוא מתייחס בקלילות ובהומור. זה בא לידי ביטוי גם בקטעי הקישור שלו, ובתגובות שלו לצעקות מן הקהל, צעקות שכנראה חוזרות על עצמן בכל הופעה ("פורטיס משוגע!", "מה עם ברי?").

בהופעה היה שילוב מוצלח של שירים חדשים עם שירים ישנים ומוכרים, ביניהם שירים מ"סיפורים מהקופסא" ומ"?1900", שני תקליטים שהיו לי פעם בבית. על קלטות. חלק מהעניין עם אמנים ותיקים זה שהם מתבגרים יחד איתנו. על פורטיס צריך להגיד, שהוא מתבגר בחן ובסטייל. נזכרתי בהופעה של פורטיס וסחרוף שהלכתי אליה בסוף שנות השמונים או תחילת שנות התשעים בראשל"צ, עם מי שהייתה אז אשתי. גם היא הייתה מעולה, אם כי מאד שונה. לפורטיס עוד היה אז קצת שיער על הראש. עכשיו יש לו בן, גיא פורטיס, שמופיע איתו כגיטריסט מלווה.

שמעתי שגם שלום חנוך מעלה את הנכד שלו לבמה בהופעות. ובכלל, תוך כדי ההופעה התחלתי לבנות בראש מין תיאוריה, על זה ששלום חנוך הוא הרוקר העברי הראשון שהצליח לתחזק חיים שלמים של יצירה ויחסים עם הקהל שלו, ורמי פורטיס הוא השני שעשה את זה. בהדרן הוא שר את "רד מעל מסך הטלביזיה שלי", מתוך "פלונטר", 1978. אבל, בשונה משלום חנוך, שיש לו גם את הקטע הקיבוצניקי ואת הקטע של שירי ארץ ישראל, פורטיס היה ועודנו רוקר בלבד. זה ניכר גם במלים של השירים שלו, שאינן מושקעות במיוחד. צעקו לו מהקהל שישיר איזשהו שיר, והוא אמר שהוא לא זוכר את המלים. גם אני לא.

עוד לא פתרתי ביני לביני את השאלה, מדוע בעיצומו של מופע רוק אני מעסיק את עצמי באישיותו של האמן ובמקום שלו בהיסטוריה של הרוק העברי. מדוע אני מתבונן בקהל לא פחות מאשר בלהקה, מדוע איני קם לפזז ליד הבמה, מדוע אף פעם אינני נסחף במופע כמו שאני נסחף עם סרט טוב. 

ועדיין, אני ממשיך ללכת למופעים, במיוחד כשזה קרוב לבית. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת