00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להיות דולה- על הריון, לידה והורות

צילומי הריון- להיות דוגמנית ליום אחד

אני לא יודעת מה איתך, אבל אני תמיד רציתי להיות דוגמנית. טוב, לא כזאת שמהדסת בעקבים גבוהים על המסלול או שמצטלמת עם טונות של איפור למגזיני אופנה נחשבים, אבל כן כזאת שנראית מליון דולר גם אם כל מה שהיא עשתה לפני שהיא יצאה מהבית זה ללבוש את חולצת הטריקו שבעלה קיבל כשהוא סיים מסלול בצבא. לצערנו, רוב הנשים צריכות להשקיע כדי להראות טוב תמיד, אבל ברמה היומיומית זה לא ממש קורה.

לא כל אחת מקבלת את הגוף שלה בהיריון באהבה. נכון, עבור חלק מהנשים ההיריון מהווה תקופה מדהימה מבחינת המראה החיצוני- השיער מלא יותר ומבריק יותר, הבטן מתעגלת בחינניות, הציפורניים מתארכות ומתחזקות ויש מן זוהר נשי- אבל עבור רבות מאיתנו יש קושי בקבלה של השינויים הפיסיים שההיריון מביא איתו. לא משנה איך את מרגישה לגבי הגוף שלך בהיריון, צילומי היריון מאפשרים לך להרגיש יפה ומיוחדת.  צילומי היריון בסטודיו מקצועי מדגישים את החלקים הטובים והזוהרים שלך והופכים אותך לדוגמנית ליום אחד, הם משאירים לך חוויה מקסימה ותמונות נהדרות.

בכלל, הטרנד של צילומי היריון הפך למשהו שהרבה מאוד נשים נהנות ממנו. הטרנד הזה חוצה מגזרים, אם כי כמובן שבכל מגזר הוא נראה קצת אחר. במגזר החילוני ההריונית מצטלמת בדרך כלל בבטן חשופה, בעוד שבמגזר הדתי הצילום יהיה צנוע יותר.

לא מזמן נתקלתי בצילומי ההיריון המקסימים של שמרית שולמן, שמתמחה בצילום היריון ובצילום תינוקות. הזמנתי אותה להתארח בבלוג ולספר לנו קצת על צילום היריון וצילום תינוקות שהיא עושה אצלה בסטודיו, וכמובן גם לתת לכן טיפים לצילום היריון ביתי.   

ספרי לנו קצת על עצמך

אני שמרית שולמן, אמא לשלושה ילדים מתוקים - גור בן 6 וחצי, נדב בן שנתיים וחצי, ומיקה בת 5 חודשים, נשואה לבעלי אסף.

אני צלמת סטודיו, שעוסקת בעיקר בצילומי הריון, תינוקות ומשפחה.

איך הגעת לעסוק בצילום? ולמה בחרת להתמחות דווקא בצילום הריון וצילום תינוקות?

מאז שאני זוכרת את עצמי אני חיה את האמנות. מגיל צעיר מאוד אני מציירת, כותבת, ומעצבת. האמנות היא חיי. היא מלווה אותי ונמצאת איתי כל הזמן בכל מקום.

עוד לפני שהיה לי סטודיו לצילום, הקמתי סטודיו לעיצוב גרפי והעסקתי עובדים. לאט לאט נשאבתי יותר ויותר לעולם הצילום שהיה עד אז תחביב בלבד, והתחלתי בהדרגה להכניס גם את הצילום לעסק. החלום שלי היה להגיע למצב שבו אני עוסקת אך ורק בצילום. וזה אכן קרה - התאהבתי בתחום. התאהבתי באנשים. בילדים. בתינוקות.

אני שמחה מאוד להיות היום במקום שבו אני עוסקת מסביב לשעון יום יום אך ורק במה שאני כל כך אוהבת. גם כציירת, תמיד עניין אותי לצייר אנשים. הריון ולידה מרגשים אותי ומחיים אותי. נשאבתי לתחום של הריון ולידה במהירות. התחברתי מאוד לצילום בתוך הסטודיו, יותר מאשר צילום בחוץ, כי אני מרגישה שבתאורת סטודיו אני יכולה ממש לצייר את האור, כמו שאני עושה כשאני מציירת. אני נהנית מהמפגש עם המשפחות, מהאינטראקציה איתם, מהחוויה וההתרגשות שנוצרת בסטודיו.

את מצלמת גם את עצמך? את המשפחה שלך?

בוודאי שאני מצלמת את המשפחה שלי, אבל הדבר לא פשוט בכלל! זה מאוד מאתגר להיות גם אמא וגם צלמת באותו הזמן.

הילדים שלי, בעיקר הגדול, מאוד אוהבים לבוא לסטודיו (בעיקר בגלל הסוכריות).

כשמיקה נולדה, והייתי אחרי ניתוח קיסרי שלישי, הרגשתי שאני פשוט לא יכולה לפספס את הימים הראשונים האלה שלא יחזרו, וצילמתי אותה בגיל שבוע וחצי בסטודיו.

מיקה בגיל שבוע וחצי

מאז הצילומים האלה התמכרתי לצילום תינוקות ניובורן ופיתחתי מאוד את התחום הזה בסטודיו. זה הגיל שאני הכי אוהבת לצלם. אני מתרגשת בכל פעם מחדש עם הקטנטנים הללו.

מיקה היא הכוכבת של הסטודיו, בגיל 5 חודשים היא כבר היתה 5 פעמים בצילומי סטודיו...

ומה את עושה עם התינוקות הגדולים יותר, בני שנה או שנתיים שמתרוצצים לכל עבר? איך את מסתדרת איתם?

הגילאים האלה הם באמת גילאים מאתגרים לצילום. השובבים הקטנים האלה לא יושבים לרגע במנוחה, חוקרים וסוקרים את הסביבה. לאחרונה הבאתי לארץ טרנד עולמי מדליק שנקרא "קייקסמאש". פגשתי אותו לראשונה בבלוג של צלמת מקנדה.

מדובר בטרנד בו מושיבים ילד בן שנה או שנתיים, לרוב לכבוד יום הולדתו, מול עוגה מקושטת וצבעונית, ונותנים לו להשתעשע איתה. כולנו מתגלגלים מצחוק, כולל אני, הילד נהנה מהחופש להתבטא בלי מעצורים, חווה את הטקסטורות, הצבעים והטעם המתוק. אני שם אני מצלמת את כל הכיף הזה. והתמונות יוצאות מיוחדות ושונות מכל מה שהכרנו עד היום בסטודיו. את העוגה והתלבושת המדליקה אני מספקת בעצמי (זה הזמן לפרגן לאופה הנאמנה והמעולה שלי, "ליזת, מתוק שבא מאהבה"), כך שלא צריך לדאוג לכלום חוץ מהרבה מצב רוח טוב ו2 חבילות מגבונים...

מוזמנים לראות סרטון מאחורי הקלעים של אורי המתוק מפרק עוגת יומולדת שנה...

נניח שבחרתי להצטלם לבד בבית ולא בסטודיו. מהם שלושת הדברים שהכי חשוב לשים אליהם לב כשמצלמים צילומי הריון ביתיים?

אני חושבת שאפשר להתרכז ב3 אלמנטים חשובים, שמשפיעים על הצלחת כל יצירת אמנות, לא רק צילום.

אור, קומפוזיציה, וצבע.

אור - גם אם אין לכם מצלמה מקצועית או חצי מקצועית, אפשר להגיע לתוצאות מרגשות עם תאורה נכונה. כדאי למצוא לוקיישן לצילום שמואר באור רך כמו תאורת חלון בשעות המוקדמות של הבוקר, או צילום בים אחר הצהרים. כשהאור מגיע מהצד, הוא יוצר צללים מעניינים ורומנטיים.

קומפוזיציה - אוסיף = קומפוזיציה וזוית. קומפוזיציה היא ארגון האובייקטים בחלל. איפה נמצאת הדמות ביחס לרקע. מה נמצא בתוך הפריים של התמונה. יש לשים לב לפנות כל אובייקט שלא שייך או חשוב לתמונה הסופית. כדאי לחשוב על מיקום מעניין של האישה בפריים, לאו דווקא באמצע פונה על הצופה. זוית שתמיד מחמיאה לאישה בהריון היא חצי פרופיל כשהמבט מופנה לבטן או אל המצלמה. זה המקום להתייחס גם לביגוד מתאים רך ונשפך. אם האישה תצולם מעט מלמעלה, ומבטה יופנה למטה, הפנים יראו צרות יותר, והעיניים יראו גדולות יותר ועצמות הלחיים יודגשו בדרך זו. זו כמובן זוית שיכולה להחמיא.

צבע - חשבו על התוצאה הסופית. צלמו לבן על לבן, מיטה לבנה וביגוד לבן. צלמו שחור על שחור - רקע של בד שחור מוצמד על אחד הקירות וביגוד שחור כשרק הבטן חשופה. כמובן שממש לא חייבים להיות חשופים בתמונות- הן יכולות להראות מצויין גם בצניעות מלאה. הכניסו כתמי צבע מעניינים באקססוריז או בביגוד.

צלמו צלמו וצלמו. מהרבה זויות והרבה תלבושות.

צילומים בלידה- על מה להקפיד? איך לגרום לתמונות להראות טוב ו"להעביר את הסיפור"?

וואו זאת שאלה קשה. כצלמת אני מכירה מקרוב את הדילמה של להיות בתוך הרגע או לצלם את הרגע ולחוות אותו דרך העדשה.

אני חושבת שזה דבר שבני הזוג צריכים לדבר עליו מראש. נכון, התמונות מהלידה הן דבר מרגש ועוצמתי, אבל אסור שזה יבוא על חשבון התמיכה ביולדת. העצה הטובה ביותר היא לקחת צלמת או דולה שגם תצלם בלידה, ולתת לבני הזוג לחוות יחד את הלידה בלי לחשוב על הצילומים. אם בכל זאת החליטו בני הזוג שהבעל יאחז במצלמה, אני מבקשת ממנו להיות קשוב לאישה ולדעת להניח אותה בצד כשהיא זקוקה לו. יהיה נכון לצלם רגעי מפתח. היניקה הראשונה, הנשיקה הראשונה, וגם הכאב בצירים. תמונות תיעודיות כאלה יכולות להיות מרשימות מאוד כאשר הן עוברות המרה לשחור לבן. לא לשכוח לבקש ממישהו בסביבה לצלם את כל המשפחה הטרייה יחד, כולל האבא הצלם...

אני ממליצה לעשות מהתמונות מצגת. כך הסיפור יעבור כתהליך, ותהיה למשפחה מזכרת מרגשת מאוד.

ומה איתך- הצטלמת בהריון האחרון שלך ובא לך לשתף אותנו בתמונות? חושבת להצטלם בהיריון הנוכחי? רוצה לספר לנו מה דעתך על צילומי היריון? כתבי לי כאן למטה בתגובות (ולא לשכוח לקשר לעמוד הפייסבוק שבו נמצאות התמונות שלך כדי שכולנו נהנה, אם בא לך כמובן).

ואם נהנית מהפוסט הזה ואת רוצה להצטרף לחבורה המיוחדת של נשים שמקבלות ממני ראשונות כל תוכן חדש שאני מוציאה לחצי כאן ותקבלי, על הדרך, גם מתנה שתוביל אותך צעד אחר צעד ללידת החלומות שלך.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל imahit אלא אם צויין אחרת