00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורי סבא

יום המעשים הטובים

מחר יש לנו את יום המעשים הטובים,

עשינו לנו מנהג, יום לכל דבר, יום אהבה, יום אישה, יום האם, יום משפחה, ומה אם מישהו רוצה להתפרע ולעשות יומיים שלמים מעשים טובים?

צולם הבוקר 20.3.2012 באור יום אביך

במוצ"ש חזרנו הביתה מסופ"ש אצל הילדים והנכדים הגליליים,  היינו עייפים אך רצוצים (כמו שאומרים) והעיניים צורבות מעינויי הסינוור של נהגים שאינם מקפידים על עמעום האורות מול רכב מהכיוון הנגדי, ואותה שעה עוד לא ידעתי שהשפעת כבר מקננת בי, (מרוב נשימת אוויר גלילי צח וקפוא). כבר היינו קרובים אל הבית, נסענו בשדרה החשוכה בין בנימינה לפרדס חנה, אחת הדרכים היפות ביותר בארץ, אבל באור יום, לאחרונה הרחיבו את הכביש, והשוליים להולכי רגל הצטמצמו מאוד.

צולם באור יום קיץ בהיר כשהגרבילאות פרחו.

בדיוק שוחחתי עם אשתי היקרה שהרעב התחיל להציק, שאין לנו מה לאכול בבית כי לא ערכנו קניות לשבת וכדאי לעצור ולאכול במיתחם "ביג סנטר" החדש שזה עתה נפתח בשכנותינו,  נסעתי קרוב מידי לצד הימיני של הדרך כאשר  מולינו מתוך העלטה צצה לה דמות כהה, איכשהו הצלחתי להתחמק ולא לפגוע בה.

אני אומר לאישתי נראה שלפי ההליכה  מדובר בקשיש (ראיתי מכנסיים ורגליים יותר לא הספקתי כי הייתי עסוק בלהתחמק מהפגיעה בדמות הכהה.), ואם מדובר בקשיש, מה הוא עושה בדרך החשוכה הזו במרחק של שישה ק"מ מבנימינה, אלא אם כן הוא חולה אלצהיימר שיצא מבית האבות הסמוך?.

אשתי אומרת שהיא ראתה אישה לא מבוגרת, אך זה גם נראה מוזר כי זו אינה דרך  ולא שעה מקובלת לפעילות של ג'וגינג, שלא לדבר על החשיכה מסביב,  ואיזה מזל גדול היה לנו שהייתי מספיק עירני  לא לפגוע בה,  ויש לה ללכת דרך ארוכה, והאם המזל ימשיך לשחק לה עם נהג פחות עירני?

בעוד אנו מחליפים מחשבות והגיגים הגענו למתחם ביג המואר באור יקרות, ואז אשתי שואלת, חוזרים? ואני בלי להשיב, שב על עקבותיי.

אז לא אחזיק אתכם במתח, זו אכן הייתה אישה רוסיה לא מבוגרת שגרה בבנימינה היא ביקרה את בנה הלומד בפנימיה חקלאית בפרדס חנה, (מהפנימיה לביתה כ-10 ק"מ) באה  לפנה"צ ברגל  והתכוננה  לחזור כל הדרך בערב. לא הבנתי למה לא השתמשה בבוקר במונית או בערב בתחבורה ציבורית. אולי סיבה כלכלית, לא התעקשתי לקבל תשובה. כמובן שאם עצרנו לידה אז כבר לקחנו אותה עד הבית, והיא לא הפסיקה כל הדרך להרעיף עלינו תודות וברכות.

אביטל שואלת אותי "מה אתה כותב?"   ואני משיב לה "על מעשים טובים."   "על איזה מעשים טובים?"   " נו זה שקרה לנו במוצ"ש."  "פאדיחה" היא אומרת לי , "לזה אתה קורא מעשים טובים?"   "נדבר אחרי שאסיים טוב?"

אז באמת איפה המעשה הטוב שעשיתי?

איך אתם חושבים הייתי יושב ובולע את ארוחת הערב  עם המחשבה שאיש זקן ומבולבל משוטט אבוד בחושך ובקור בדרך בין פרדס חנה לבנימינה.  איך הייתי מצליח להירדם במחשבה שבבוקר אקרא בחדשות על קשיש שנמצא קפוא  או אישה שנדרסה בכביש החשוך בין פרדס חנה לבנימינה. ואם אצליח להירדם, איזה סיוטים יהיו לי?.

אז ברור שעשיתי חסד גדול לעצמי.

כי זה מה שטוב במעשה טוב שתמיד הוא עושה לך טוב.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

50 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל סבא של דנדן אלא אם צויין אחרת