00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

לפתוח את הלב והנשמה

                                       

"מעשים טובים מנצחים ופותחים את הלבבות"...(אחד העם)

קודם כל קצת מידע על האיש שהבאתי את הציטוט שלו כאן...

אחד העם (אשר צבי גינצברג) היה ממייסדי הציונות היהודית. הוא היה מחשובי ניסוח עיצוב הזהות היהודית שלנו. איש ענו וצנוע. מכאן גם בא שם העט שלו. אחד מהעם, כמו כולם. גישתו התבססה על קנייניה הרוחניים של היהדות. לא רק בית לאומי ליהודים. הוא הדגיש את התכנים הרוחניים שיצדיקו את קיומו של העם היהודי בארץ ישראל. חברה של צדק והגינות, מוסר וערכים שתהווה דוגמא לשאר העולם.

בעקבות יום המעשים הטובים בישראל, אני תוהה מה קרה שצריך להעלות אצלנו את המודעות לנתינה? הנכס של העם היהודי תמיד היה הלב הרחום וערבות הדדית. אז איך פתאום מ"כל ישראל ערבים זה לזה" הפכנו להיות "אדם לאדם זאב"?? מה הביא אותנו למצב שצריך להכריז על יום, שיזכיר לכולנו שיש כאלה הזקוקים לסיוע ועזרה? מה הפך אותנו להיות חברה אטומה ואדישה לסיבלו של הזולת?
כנראה עם השנים בלי שנרגיש משהו השתנה. הפכנו להיות חברה שבה כל אחד חושב קודם כל על עצמו. אנשים לא מזיזים אצבע אם לא יוצא להם מזה משהו. לא רק שלא מזיזים...יש גם כאלה לצערי, שאפילו שמים רגל אם הם יכולים!.

אין לי שום כוונה להתחיל להטיף פה חלילה לאלטרואיזים...אבל אגואיזים זה פאסה! העזרה לקהילה כבר הרבה יותר מסתם טרנד. ארגונים גדולים הבינו את זה רק אחרי שצברו הרבה כח וממון. הם הגיעו למסקנה שצריך לחשוב על הזולת ולתרום יותר לקהילה ולסביבה. יש כנראה אנשים שצריכים ללמוד לעזור לאחרים. הם לא יודעים איך לעשות את זה. ויש את אלה שנולדו כאלה. החוכמה כנראה לא לעשות משהו רק כדי לצאת ידי חובה. לעשות משהו עם כל הלב.

כולנו יודעים שזה בלתי אפשרי לתקן את כל העולם, אבל אם כל אחד יעשה אפילו שינוי קטן בסביבתו, הרי שכולנו בסופו של דבר ריקמה אנושית אחת. המעשים שאנחנו עושים משפיעים באופן ישיר על המציאות שבה אנחנו חיים. רק ככה נוכל ליצור אנרגיית קארמה חיובית ובעלת משמעות.

אני פתאום מוצאת את עצמי חושבת ומנסה להיזכר איזה מעשה טוב עשיתי לאחרונה. נבהלתי. לא זכרתי כזה. אבל איך יכול להיות שבן אדם כמוני, שמחשיב את עצמו לאדם טוב, לא עשה משהו שהוא זוכר? מה זה אומר??...אומרים שנתינה אמיתית זה טבע אנושי, אז אולי זה בא לי כל כך טבעי, שאני אפילו לא שמה לב כשזה קורה??...(הלוואי שכך...)

אני מחייכת לאנשים ברחוב. אני קמה לאדם זקן באוטובוס. אני מוותרת על התור שלי בסופר, בבנק, ובקופת חולים לאנשים קשישים וחולים. אני תורמת לארגונים או עמותות כפי יכולתי. אני אוהבת את המשפחה שלי מכל הלב והנשמה. משתדלת כל יום להתחיל את הבוקר בחיוך. להגיד להם כמה שאני אוהבת אותם וכמה הם חשובים לי. אני אוהבת לקנות ולפנק אותם. מחזקת אותם, מעודדת, מפרגנת ומזכירה להם את התכונות המקסימות שלהם, שלא ישכחו לרגע כמה הם מיוחדים במינם. אני מפרגנת לחברות שלי ונותנת להם מחמאות. אני אוהבת להשאיל, להלוות, לתרום ולהעביר דברים שיש לי הלאה למשפחה וחברים...

אבל אולי זה לא מספיק? אולי זו לא חוכמה גדולה לעשות טוב למי שאתה אוהב? יכול להיות שצריך להתאמץ יותר ולעשות מעשים טובים גם לאחרים? אולי כל יום חדש נועד לחשוב על מעשה חדש?? השאלה אם אנחנו נותנים שלא על מנת לקבל באמת. נתינה מתוך שימחה מבלי לקבל תמורה. כנראה שלא כל דבר שעושים נותן באמת הרגשה של עשייה אמיתית.

אני כבר מזמן חושבת להתנדב לאיזה פרוייקט, מיזם, או ארגון וולנטרי המסייע לנזקקים.  אבל אף פעם אני לא מוצאת זמן לזה. כל הזמן עסוקה מדי. נראה לי שהשנה אקח את הענין יותר ברצינות. אתקשר לעמותה לרוח הטובה. שם אוכל לתת ולהעניק לילדים שננטשו וזקוקים לחום ואהבה. אולי אם אתן מעצמי עוד קצת, יהיה מי שיקבל ויצמח. נתינה היא חיוך, מחמאה, עיצה. נתינה היא מילה טובה, העצמה.

אני מקווה שבשנה הקרובה לא אשכח גם את הסביבה היותר רחוקה. הרי העולם הוא כמו מראה. אם נביט בו בחיוך הוא יחייך בחזרה!!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

38 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת