00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חשיפה

ממרומי שבוע 28

20/03/2012

בוקר טוב לשבוע 28!

(אמנם רק עוד יומיים אני אוכל להגיד את זה רשמית אבל זה נשמע יותר טוב מבוקר טוב לכמעט שבוע 28...)

שישי בבוקר, אני והבטן קמנו מוקדם אחרי לילה של התעוררויות בלתי פוסקות ושינה ממש לא עמוקה... כמו שחלקכם יודעים, גם בלי קשר יש לי מידי פעם בעיות שינה, ואם מוסיפים לזה גם את ההריון, יוצא שאני ישנה טוב לילה שלם אחת לשלושה או ארבעה ימים כשאני כבר גמורה מעייפות... קראתי איפשהו שנדודי שינה והתעוררויות מרובות בתקופת ההריון זו הדרך של הגוף להכין את עצמו לחודשים הראשונים מעטי השינה עם התינוק... כיף.

קשה לתפוס שאני כבר כאן... במרחק של יומיים מחודש שביעי. מצד אחד הזמן טס כל כך מהר ומצד שני אני מרגישה שאני בהריון כבר נצח...
הזמן טס ואני לא מספיקה לכתוב... יש עומס רציני בכל תחומי החיים כרגע ואני פשוט מתגלגלת משבוע לשבוע, מנסה להספיק כמה שיותר לפני הלידה... יש מלא עבודה על המחקר וגם מטלות בלימודים שמעסיקות אותי, אבל אני עושה את הכל דרך מסך פנימי כזה של התרגשות תמידית מהידיעה שעוד רגע ותהיה לי תינוקת... עוד רגע ואני אמא... אז קראתי עוד מאמר, כתבתי עוד פרק בהצעת המחקר שלי, בניתי עוד איזה גרף, הבנתי עוד איזה משהו שיוכל לקדם את המחקר שלי... בסופו של דבר, כלום לא חשוב חוץ מזה שעוד רגע- אני אמא...

אמאל'ה זה מפחיד! 

אז... עליתי כבר בערך 12 ק"ג. שזה בערך מה שבממוצע הייתי צריכה להעלות במשך כל ההריון, ולפני עוד לעבור את 3 החודשים הבאים בהם אמורה להתרחש העלייה הגדולה במשקל כי קשיו שלי (זה שם הבטן של העוברית..) אמורה להכפיל את גודלה! מה יהיה???
לזכותי יש לציין שגם אני וגם הקרובים אלי שרואים אותי יחסית הרבה, לא ממש מבינים איפה ה- 12 ק"ג האלה נמצאים כי לא תפחתי למימדי ענק, אפשר להגיד שיש לי בעיקר בטן גדולה ועגולה...
מצד שני, אתמול באוניברסיטה נתקלתי באחד המרצים שלי, שלא ראה אותי בערך מהחודש השני להריון, והוא לא זיהה אותי בהתחלה!!! הסביר שזה בגלל ש"קצת גדלת בפנים..." תוך כדי שהוא שם את ידיו מסביב לפניו כדי להמחיש לי את הרעיון..."את לא נעלבת ממני נכון?" הוא שואל אותי במבט מתחנף... ואני עומדת שם, עם חצי ג'בטה מלאה בסלט טונה ביד בדיוק בולעת שאריות מביס גדול, ממלמלת איזה "מה פתאום נעלבת? עכשיו מותר לי..." חלוש ומנסה לחייך... "אבל זה יירד אחר כך... אל תדאגי.. נכון?" הוא ספק מנסה לעודד אותי ספק מנסה לדכא אותי עוד יותר. "ברור, ברור!" אני מהנהנת מחייכת ומסתובבת משם. בא לי לקנות עוד ג'בטה פתאום רק בשביל לעודד את עצמי.

האמת היא, שחוץ מהתסכול הגדול שאני מרגישה לגבי העלייה הגדולה במשקל, במיוחד לאור הפרצופים חמורי הסבר שהאחיות נותנות לי כל חודש אחרי שאני נשקלת ואנחנו מבינות ששוב חרגתי מהקילו וחצי שמומלץ לעלות בחודש, אני די אוהבת את ההריון עלי. לדעתי הוא מחמיא לי ואני מקווה שזה יישאר ככה גם עד הסוף.
מה שאני לא אוהבת הוא את חוסר הנוחות התמידית שמלווה את ההריון... לא יודעת למה תמיד חשבתי שבהריון אני אהיה כל כך קלילה ונינוחה. לצערי הגדול גיליתי שביני לבין נינוחה וקלילה המרחק עצום! 
קשה לתפוס עד כמה זה מאתגר בשביל הגוף שלי לסחוב את ה- 12 ק"ג החדשים האלו... הרשו לי לשתף אתכם:
בבוקר זה עוד נסבל, אני קמה ומרגישה יחסית קלילה וחיונית, אני שמחה, יש לי כוח, אני יכולה לזוז מהר, ללכת מפה לשם, לסדר, להרים דברים... אבל ככל ששעות היום עוברות להן, החיונות חומקת ממני בצעדי ענק, ואני הולכת ונהיית כבדה יותר ויותר, כל התכופפות מלווה בכאבים חזקים בגב התחתון, ולאחרונה גם בגב העליון. בימים קשים הגב כואב בטירוף גם כשאני רק הולכת או אפילו יושבת... שלא לדבר על להתכופף לשים אוכל לחתולים או לרוקן את המדיח... כל מטלה הכי פשוטה נהפכית לסיוט. בימים האחרונים נוסף לכאב הגב גם דקירה חזקה במרכז כף רגל ימין שמגיעה בכל פעם שאני דורכת על הרגל... ואז מגיעה ארוחת הערב, ואם חשבתי שהרגשתי קצת כבדה עד עכשיו, אז אחרי ארוחת הערב אני מרגישה כמו לוויתן!!! (כן כן, לרוב גם אחרי ארוחה קלילה בלבד...) ואז מגיע החלק הכי נורא- הפיהוקים. כל פיהוק מותח את כולי אפילו יותר ואני מרגישה שעוד רגע אני עומדת להתפוצץ באמצע הפיהוק! זה כואב כל כך! שונאת לפהק!!!!! 
ובתוך כל חוסר הנוחות ותחושת הסבל הזו, כל ערב בא לי לפרק חבילת וופלים של לואקר שלמה בעצמי! אני בהשתוקקות תמידית ללואקר שפשוט לא חולפת! חשבתי שבהריון יש השתוקקויות מוזרות למאכלים, אבל אחרי שאכלת זה אמור לעבור לא? מסתבר שלא! בכל רגע נתון אני רוצה לואקר! כמובן ששתי החבילות שקניתי בסופר לא שרדו שבוע ועד הקנייה הבאה אני מתאפקת או מסתפקת בתחליפים עלובים אחרים...
אחר כך, מתחיל לו עוד לילה של חוסר נוחות במיטה, בו אני מסתובבת מצד לצד לפחות 200 פעם בלילה (אני לא מגזימה). דמיינו את עצמכם מנסים להסתובב תוך כדי שינה כשהבטן שלכם בגודל של כדורסל, אתם מתעקשים לסחוב איתכם גם את הכרית "חיבוקי" שלכם ומנסים להישאר בתוך השמיכת פוך, ואז תבינו עד כמה זה מסורבל...
וחשוב לציין שכל זה קורה בזמן שכמה סנטימטרים ממני ישן לו האיש שלי ברוגע שינה עמוקה ומתוקה, ומרעיד בנחירותיו את כל הבית!

אפשר לסכם בזה שעם כמה שזה כיף להיות חלק מנס הבריאה ולהרגיש שיש עוד בן-אדם בתוכי, שזז ומשתולל שם בפנים כל היום וכל הלילה, אני אשמח לחזור למיימדי הטבעיים וההרבה הרבה יותר נוחים...

זהו להפעם, עד לפעם הבאה... (ויש לי תחושה שהיא תהיה בקרוב...)


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

14 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCHA אלא אם צויין אחרת