1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

האגדה (והסיפור לשבת) על הטופל האדום

האגדה (והסיפור לשבת) על הטופל האדום
 
שר היער (דמות בדויה) היה מרוצה מעבודתו. הוא סיים למלא את כל הארץ במגוון פרחים. לכל פרח הוא נתן צבע משלו, איזור לפרוח בו ואפילו אגדה.
וכל הפרחים היו מרוצים. הרקפת מהנשיקה שהיא קיבלה, הנרקיס ממעמדו כמלך ואפילו לשון האפעה הקטנה הייתה מרוצה מהסיפור לשבת שנכתב עליה.
 
כן, כולם היו מרוצים. או כמעט כולם. כששר היער התרווח במושבו הוא הרגיש מישהו מושך בקצה חולצתו. במבט ראשון למטה שר היער נבהל מאוד וחשב לקרוא למשטרה, אבל במבט שני הובהר לו שזה היה הטופל האדום.
שר היער שאל את הטופל מדוע הוא מטריד אותו והטופל – בהיסוס מסוים – הסביר שעליו לא נכתבה אגדה.
לא נכתבה אגדה? מישהו כאן התרשל בתפקידו!
 
שר היער קרא לשר האגדות כדי לבדוק את הנושא. הרי שר האגדות בפירוש אמר שהוא דאג לספק אגדות לכל הפרחים!
שר האגדות הגיע במהרה. שר היער שאל אותו האם הוא בטוח שאכן סופקו אגדות לכל הפרחים כפי שהוא דיווח.
שר האגדות השיב בחיוב ואז קפץ הטופל האדום (שהסתתר עד כה מאחורי גבו של שר היער)וקרא:"ומה איתי???"
 
שר האגדות קפץ לאחור בבהלה. לאחר מכן הרכיב את משקפיו, הסתכל בעיון בטופל ושאל אותו:"ומי אתה ידידי?"
הטופל נעלב מאוד וענה: "אני הטופל האדום! גם אני פרח וגם לי מגיעה אגדה!"
שר האגדות האדים כולו (עד שקיבל צבע דומה לצבעו של הטופל) והתחיל לגמגם: "טופל... טו...פל. זה לא ששכחנו אותך... זה פשוט... פשוט"
"פשוט מה?" – שאל שר היער בכעס – "אם זה כל כך פשוט, אז למה לא חיברת אגדה על הטופל האדום? בטבע אנו לא מפלים אף אחד!"
 
שר האגדות התיישב בכבדות והתחיל להסביר: "אתם מבינים, אחד הקריטריונים הברורים לאגדות הפרחים הוא שיהיו מתאימות לכל הגילאים, או בעצם בעיקר לילדים. למרות שצוות הכותבים שלי ניסה לחשוב על אגדה יפה עבור הטופל, חזרנו כל הזמן לסיפורים... לא בדיוק... מה כבר אפשר לכתוב על פרח ששמו הערבי הוא 'זיב אל ארד'? זה לא בדיוק חומר לאגדות!"
הטופל החל לבכות ושר היער ניסה להרגיע אותו (אבל בלי לגעת בו).
שר היער פנה לשר האגדות ולחש בקול רם (כדי להתגבר על הבכי של הטופל): "כמה קשה זה יכול להיות? בסך הכל הוא פרח. תסתכל עליו! הוא יפה, אדום, זקוף...ז... כן , אני מבין. אבל חייבים לכתוב משהו!"
 
חזר שר האגדות למשרדו וזימן ישיבה דחופה של צוות הכותבים. הוא הסביר להם את הבעיה (בליווי תמונות) והודיע חגיגית כי אם לא יימצא סיפור ראוי תוך עשרים וארבע שעות, יפוטרו כל הכותבים לאלתר ומשרד האגדות ייסגר.
החלו הכותבים בסיעור מוחות סוער במיוחד, אבל איכשהו חזרו תמיד לאותו קו מחשבה של גברים שמשהו (או מישהי) עוררו אותם.
 
הגיעה כבר השעה שתיים אחרי חצות. החדר היה מלא בכוסות קפה שבהם צפו בדלי סיגריות ועשן כבד אפף את כולם (כן, זה היה די מסריח).
לפתע קרא אחד הכותבים הזוטרים: "אאורקה!". הדלת נפתחה ואאורקה המזכירה נכנסה."קראת לי?" היא שאלה בפיהוק. נראה היה שהיא נרדמה ליד שולחנה בהמתנה לסיום יום העבודה הארוך.
הכתב הזוטר הציג לאאורקה את תמונת הטופל ושאל אותה: "מה זה מזכיר לך?"
אאורקה הסתכלה על התמונה בעיון וענתה: "שכחתי את המשקפים על השולחן... אתה יכול לחכות רגע שאביא אותם?"
הכתב לא ויתר וביקש מאאורקה שתנסה לתאר מה היא רואה בתמונה גם ללא משקפים. אארוקה התאמצה, התנצלה על עייפותה והמחסור במשקפים והודיעה כי היא רואה בתמונה חצב. חצב קצת שמנמן ומאוד אדום.
 
למחרת הוגשה בחגיגיות לשר היער ולטופל אגדה מפוארת:
 
לפני ימים רבים חי בבקעה הנסיך חצב. יום אחד יצא הנסיך חצב לטייל והחל לעלות לכיוון הרמה.
היה זה יום חם והשמש יקדה בעוז. למרבה הצער הנסיך שכח לקחת כובע או קרם הגנה. לעומת זאת הוא זכר לקחת איתו הרבה עוגות שוקולד.
טיפס הנסיך אל הרמה, טיפס וטיפס, ותוך כדי כך אכל עוד ועוד עוגות שוקולד.
וככל שעלה ואכל הפך הנסיך לאדום יותר (מן המאמץ), לשמן יותר (בגלל העוגות) ולנמוך יותר (בגלל קוסם רשע מאגדה אחרת).
כשיצא למחרת אביו המלך לחפשו, לא נראה הנסיך בשום מקום. אך לאורך העליה לגולן נראו הרבה צמחי טופל אדום.
 
הטופל ושר היער מחאו כפיים בהתרגשות ושר היער פיטר את שר האגדות ואת כל צוותו (כולל אאורקה) כי כעת כבר באמת הייתה אגדה לכל צמח ולא היה צורך בהם יותר.
 
 
מוסר השכל: יגעת ומצאת – אל תצעק אאורקה
 
מוסר השכל אלטרנטיבי: במקום לכתוב אגדות, עדיף לעבוד במחשבים – שם הבאגים לעולם לא נגמרים.
 
 
שבת שלום!
 
תודה ל-קטנים כגדולים שנתנה לי את הרעיון לסיפור ולעננת שכתבה את הרשומה על הטופל האדום ובכך גרמה לקטנים כגדולים לחשוב על הרעיון...
 
והרשומה המומלצת היא – איך מכניסים צינור קיבה – של MadCatter
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת