00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

משמרת שניה לילי רוזה



  אחר הצהרים קוראל קיימה ישיבת צוות.
שתי הסוכנות ששלחה לבית החולים העבירו לה דו"ח ראשוני לגבי הממצאים שמצאו
 בבית החולים.
  אחת הסוכנות מצאה מי האחיות שעבדו בלילה באותה משמרת עם לילי, האפשרות שלילי נעלמה כתוצאה מארוע שהתרחש 
במהלך המשמרת עמד בראש סדר העדיפויות.
בדו"ח שהוכן הוזכרו שמות האחיות, נורה, אבלין, מרלן, דונה, ג'יל, אינגריד וקורנליה ועוד כמה שמות של כח עזר שעבד 
במשמרת הלילה.
בדו"ח היו דגשים לגבי חלק מהשמות כמו מרלן, דונה, ג'יל ואינגריד. ליד כל שם נוספו הערות אישיות שנכתבו ע"י הסוכנות.  
הצוות העלה שורה של תרחישים אפשריים, חלקם רעיונות שנראו על פניהם סבירים וחלקם נראו כתרחישים שלפחות במבט
ראשון  נראו כדימיוניים.
  קוראל לא זילזלה באף תרחיש. כל אחד מהתרחישים ירשם בלוח העבודה יבחן ויבדק עד שישלל או שיאומת.
בישיבת הצוות ישבו שבעה סוכנים וסוכנות. היו אלו אנשים מובחרים שעשו ימים ולילות לפתור תעלומות ופרשיות פשע שהשתרעו
בכל רחבי המדינה והארץ.
  בשלב זה ברשימה שהוכנה במהלך הפגישה נרשמו שלושים תרחישים שונים על לוח הוניל הלבן.
כל התרחישים הועלו למחשב ולגבי כל אחד ואחד מהם נכתבו הערות, הערכות, וקישורים שונים.
קוראל חילקה את רשימת התרחישים לסוכנים וכל אחד היה צריך לבחון את חשיבותם ודרכי הפעולה בהמשך לגביהם.
אחת ההמלצות המיידיות של הצוות היה לעצור כמה מהאחיות שעבדו בלילה עם לילי ולתחקר כל אחת מהן.
המלצות אלו הועברו לראסל שהיה ממונה הביצוע ביחידה.
מכאן ואילך החקירות עצמן יבוצעו ע"י סוכנים אחרים.
בהמשך הצוות יקבל אחד מהעתקי דוחו"ת החקירה אליהם לצורך עיון מחקר והערות. 
 
  לילי שכבה בעיניים עצומות אך ערה לחלוטין. היא הרגישה שהיא שוכבת במיטה לא נוחה והרגישה שהיא נמצאת בתנועה.  
השכיבה במיטה מתחת לשמיכה העבה לא היתה נוחה לה. היא ניסתה להניע את גופה אך חשה שהיא קשורה ברצועות שמנעו
ממנה כל תנועה. היא ניסתה להיזכר איך הגיעה למצב זה אך כל מאמציה עלו בתוהו. רעש המנוע הרדים אותה שוב והיא שקעה
בשינה  ששחררה את גופה המיוסר מסבלה. האמבולנס המשיך לדהור על האספלט השחור, הדרך כבר היתה חשוכה ורק פנסי
הרכב היו האור היחידי שהאיר את החשיכה.
   מרלן ישבה עכשיו במושב הקדמי מביטה אל תוך החושך שעטף אותם. דימיטרי היה שקט מאוד, פניו מראים על רעש פנימי 
המתחולל בתוכו. מרלן לא ניסתה לקיים שיחה. היא העדיפה את השקט המדומה על פני ויכוחים ודברי ביקורת בוטים.
   כשעה לאחר רדת החשיכה היא שמה לב לבוהק אור שגדל מרגע לרגע שהצביע שהם מתקרבים לעיירה או יישוב גדול.
ננסה לראות אם בעיר הקרובה נמצא סטור לקנות מזון וכמה דברים לתינוק.
דימטרי לא ענה רק הנהן קצרות בראשו חמרות שהיה ברור לה שהוא לא מתלהב מהרעיון.
לאט לאט כמות האור גדלה ואכן הם התקרבו לעיר. דימטרי האט מעט את מהירות הרכב ועיני שניהם שוטטו לצדדים לזהות חנות
מתאימה. שיירה של משאיות חונות רמזו על מקום מסחר. הוא האט את הרכב ואכן לצידם השתרע חניון רחב לצד גוש חנויות
מואר שהיה גדוש במכוניות שכפי הנראה חנו במקום לצורכי קניות.
דימטרי האט יותר את מהירות הרכב ואמר בקצרה.
תיכנסי לחנות ותסיימי את הקניות כמה שיותר, תביאי לי שתי חפיסות של סיגריות קאמל. הוא עצר את הרכב ליד מכונית חונה
ומרלן יצאה במהירות לקראת הכניסה שהיתה לא רחוק.
דימיטרי המתין כשלוש דקות בתוך הרכב וכשראה שמרלן עדיין לא חוזרת החליט לצאת למתוח את אבריו שהתקשו מהנהיגה
הארוכה. ביציאתו לקח איתו את חפיסת הסיגריות שנותרו בה רק שלוש סיגריות אחרונות ומצית וטרק את דלת הרכב בצאתו. 
   טריקת הדלת העירה את לילי ששכבה באלונקה הניידת. שוב הרגישה שהיא כבולה ברצועות ביטחון. היא החלה לגשש אחר
הסוגרים והצליחה לשחררם. עכשיו גופה היה משוחרר.
היא ניסתה בקושי רב לעבור למצב ישיבה ואז הפנימה שהיא בתוך רכב. מבטה שוטט בכל רחבי הרכב ובכי קל לידה הסב את
תשומת ליבה. היא אימצה את עיניה לגלות את מקור הבכי וראתה עריסת תינוק שממנו בקע הבכי. היא ניסתה לרדת מהאלונקה
והרגישה כאב חד בראשה וכאבים בזרועותיה וחזה. לאט ירדה מהמיטה המאולתרת וניגשה לעריסה. עיניה נצצו באושר
כשראתה את תינוקה יפה בוכה. היא ניגשה אליו ואספה אותו בזרועותיה וחיבקה אותו חזק אל ליבה, 
אל תבכה תינוקי, אמא נמצאת כאן איתך, תכף אתן לך לאכול ונחליף לך את החיתול ותרגיש יותר טוב.
  דימיטרי בחוץ עישן בעונג את הסיגריה. 
פתאום הופיעה מאי-שם ניידת והאור המנצנץ האדום מיד הקפיאה את תנועת ידו עם הסיגריה אל פיו.
הניידת עצרה בסמוך אליו. בניידת היו שני שוטרים חמורי סבר שאחד מהם הסתכל במבט חוקר אל האמבולנס.
הוא הוציא פנס מהרכב והאיר את דופן האמבולנס.
"היי, אתה הנהג של האמבולנס"?
דימטרי בלי שהיות ענה לו,
כן, אני הנהג
מאיפה אתה, אני לא מכיר את הרכב הזה, איזה בית חולים זה ניקולאי הקדוש?
 מעיר הבירה השיב דימיטרי בקצרה
אתה רחוק מאוד מהעיר שלך, מה אתה עושה כאן?
דימיטרי לא התכונן למפגש והשאלות הלאה ואמר מבלי לחשוב הרבה,
לקחתי חופשה ואני בדרך למשפחתי ב- Hard rock.
Hard rock ?  זה סוף העולם, מי גר בעיירה הזו?
מה לעשות, שם נולדתי ושם משפחתי.
יש לך אמבולנס ציורי מאוד, כך אתם בעיר הבירה מקשטים את האמבולנסים?
חלקנו כן, תלוי בבעל הרכב, כל אחד והיצירתיות שלו.
טוב, שתהיה לך חופשה נעימה, אתה בטח זקוק לה, נסיעה טובה.
דימיטרי נשם לרווחה. מתי מרלן תחזור כבר.
לאחר כמה שניות ראה אותה יוצאת מהחנות עם שקיות בידיה.
בואי כבר אנחנו מאחרים.
המתין לה ליד הרכב בחוץ ושניהם פתחו את הדלתות בו זמנית.
באותו רגע לילי יצאה מהדלת האחורית והתינוק בידה.
דימיטרי התניע את המנוע ויצא במהירות מהחניון לכביש הראשי.
קנית כל מה שרצית שאל תוך השתלבות בתנועה?
כן, קניתי הכל, התעכבתי בקופה כי היו הרבה לקוחות בחנות.

  איך שלילי יצאה האמבולנס התניע והתרחק ממנה במהירות. גופה הצטמרר מקור. היא היתה לבושה בחולצה בלבד, ללא כל
מעיל והקור גרם לה לרעוד. היא חיבקה חזקה את התינוק מנסה לשמור על חום גופו, עיניה שוטטו למצוא מקום מחסה שבו
לא תרגיש את הקור העז. לא רחוק ממנה הבחינה במכונית גדולה שחנתה ללא אדם בתוכה ולמרות זאת האור בפנים דלק.
היא התקרבה אליה וראתה שאחת מהדלתות האחוריות אינה סגורה. היא ניסתה אותה והדלת ניפתחה בקלות.
על המושב הבחינה בשמיכת צמר, היא הרימה אותה והתיישבה במושב הרך שקלט אליו את גופה הקפוא והכואב.
אחרי שהתמקמה במהירות היא כיסתה את גופה ואת גוף התינוק בשמיכה. החום שהחל להתפשט בגופה גרם לה לשקוע שוב
בשינה.
היא התעוררה כאשר אדם זר נגע בכתפה.
מה את עושה כאן ברכב שלי?
מסביב נעלמו כל אורות המרכז המסחרי שזכרה, הרכב היה בתוך מקום חניה של בית פרטי.
הגבר שעמד לידה שאל אותה שוב,
גברת, למה את ברכב שלי ואיך הגעת אליו?
היא לא ידעה מה לענות לו ואמרת מה שהיה טבעי לנסיבות,
אני לא יודעת איך הגעתי לכאן אך יש לי תינוק והוא רעב מאוד.
גבירתי, את חייבת ללכת מפה, את לא יכולה להישאר כאן.
לא, אדוני, אל תגרש אותי, אין לי כרגע לאן ללכת ואני גם לא יודעת איפה אני נמצאת, רק תדאג למעט אוכל לתינוק שלי ואני
אלך מכאן.

  מרלן מסרה את חפיסות הסיגריות שקנתה לדימיטרי. קניתי גם שני כריכים, אתה רוצה אחד?
כן, אני רעב.
היא מסרה לו כריך והחלה לאכול את השני.
לאחר שסיימה אמרה, אני הולכת לאחור לתת לתינוק לאכול ולראות מה עם לילי.
בסדר הפטיר דימיטרי בקול לא נעים.
היא לקחה לידיה את השקיות ועברה לאחורי האמבולנס.
"איפה לילי"?
דימיטרי עצר את האמבולנס בחריקת צמיגים וסטה לשולי הדרך.
מה?!! הוא צעק, למה את מתכוונת איפה לילי?!!
ברגע שעצר לחלוטין הסתובב והלך גם הוא אל החלק האחורי של האמבולנס.
האלונקה היתה ריקה וכך גם העריסה.
את חלל האוויר קטע רק צליל תקתוק אורות המהבהבים שהפעיל עם הבלימה.
דימיטרי, מה עשית איתם?
אני לא עשיתי דבר השיב, היא היתה כאן כל הזמן
אני לא מאמינה לך, אתה פגעת בהם בזמן שהלכתי לחנות.
על מה שוחחת עם השוטרים?
הם שאלו אותי למה אני כאן ואמרתי להם שאני וצא לחופשה.
אז איך לילי יצאה? היית כל הזמן באמבולנס?
בוודאי, איפה יכולתי להיות?
ראיתי שהיית בחוץ ועישנת סיגריה
נכון, אך לא התרחקתי מהרכב.
בוא נחזור אולי נמצא אותם.
אני לא חוזר לשום מקום, השוטרים כבר חושדים במשהו, אני לא חוזר להיפגש איתם.
אנחנו חייבים למצוא אותם, היא יכולה לגרום למאסרנו אם תחזור לבעלה או שתיגש לשוטרים שם ותספר עלינו.
דימיטרי התעקש.
אני לא חוזר לשם. שגודמן ימצא פיתרון לכל המצב הזה.
אתה פשוט לא מדבר בהגיון, אתה לא מבין מה יכול לקרות? כל משטרת המדינה תוך דקות יכולה להיות 
אחרינו.

  הגבר שעמד לידה אמר,
טוב, תיכנסי לבית ותאכילי את התינוק ומיד אחרי זה אקח אתכם בחזרה למרכז המסחרי. בטח בעלך מחפש אותך.
תגידי לי את שמך, אני מכיר את הטלפון של הסטור, יקראו לבעלך ברמקולים, הוא בטח משתגע מדאגה להעלמותך.
אני לא נשואה, אף אחד לא מחפש אותי.
אז מה עשית שם?
אני לא יודעת
איך קוראים לך?
אני לא זוכרת
מה פרוש את לא זוכרת?
אני פשוט לא זוכרת
ואיפה את גרה?
גם את הכתובת אני לא זוכרת
אבל את זוכרת שאת לא נשואה ואת מחזיקה תינוק ביד?
התינוק שלי.
בסדר, תאכילי אותו ואח"כ נחשוב מה עושים איתך
הם נכנסו לביתו וליל מצאה מקום להניח את התינוק.
קוראים לי רוזה אמרה באיטיות בהחזיקה דף נייר.
הוא הפנה את מבטו אליה בזמן שפרק את שקיות המזון שרכש בסטור, 
נזכרת פתאום בשמך?
כן, אני רואה כאן מסמךרשמי ועליו שמי.
הוא הניח את השקית מידו וניגש אליה להביט בנייר שהחזיקה בידה
דף הנייר היה בעצם מסמך תעודת לידה,
שם בית החולים, שם התינוק ושמות ההורים.
אני רואה שאת דווקא כן נשואה, מי זה אדוארד, לא בעלך?
אני לא יודעת ענתה בקול חלוש, אני לא זוכרת מישהו בשם הזה ואני ללא זוכרת שאני נשואה.
אבל את חושבת ששמך רוזה.
ככה כתוב כאן, אז כנראה שזה שמי, אתה לא חושב כך?
הגבר הניד בראשו כלא מאמין למשמע אוזניו.
אני לא מבין מה קורה איתך.
לילי לא זכרה את שמה, המכה בראשה גרמה לה לאובדן הזיכרון.
עכשיו תלתה את עברה במסמך בית החולים ואימצה את השם הכתוב שם.
רוזה שטאובר.
הגבר פנה אליה מהמטבח ושאל,
מה אפשר להכין לתינוק או שאת מיניקה אותו?
היא הביטה בו כלא מבינה את השאלה,
את ילדת אותו לפני ארבעה ימים, אני שואל אם את לא מיניקה אותו?
היא התלבטה בשאלה ולא ידעה מה לענות,
תגשי לחדר הסמוך ותנסי להניק את התינוק ואח"כ תגידי לי מה קורה.
היא לקחה לידיה את התינוק והיתה בדרכה לחדר עליו הצביע הגבר, אני זקוקה לחיתולים, יש לך במקרה?
במקרה אין לי תצטרכי לאלתר משהו או שאסע שוב ל-סטור ואביא לך.
אני אשתמש בינתיים בנייר היגייני אם אתה יכול להביא לי.
הוא ניגש לחדר השרותים ומסר לה גליל.
מה הסימנים על זרועותיך?
היא הביטה בזרועותיה למקום שהוא הצביע עליו,
אני לא יודעת, כנראה שהייתי קשורה
אבל הסימנים הם סגולים לגמרי את זקוקה לטיפול בהם וגם בכל הדם הקרוש שעל השער והאוזן השמאלית.
היא נגעה בשערה והרגישה את שרידיו של הדם שנקרש עליו.
אצטרך לחפוף את שערי אך כרגע אני סובלת מכאב ראש חזק. 

אם אתה הולך ל-סטור אז תביא לי כמה תחבושות וכמה חומרים כמו יודין, אלכוהול רפואי 10 אחוזים, ואני לא יודעת
אם תמצא אלכוהול כלורהקידין.
מאיפה הידע הזה שאל?
אני לא יודעת, כנראה שאני מכירה את החומרים האלה מאיזה שהוא מקום
טוב, אמתין כמה דקות נראה אם את מניקה או שתצטרכי מזון לתינוקות.
היא ניגשה עם התינוק לחדר האמבטיה מחזיקה אותו בזרועה השמאלית, ה
רימה בטבעיות את קצה חולצתה מעל לשדה
השמאלית שיחררה את חזייתה ובידה הימנית לקחה מגבת קטנה שמצאה שם, הרטיבה אותה ובעזרתה שטפה את הפטמה
וסביבתה. היא החזירה את החולצה למקומה וחזרה לחדר השינה והתחילה להניק את התינוק.
התינוק היה רעב מאוד ומיד ניסה לינוק מחזה. מאמציו לינוק הכאיבו לה. היא הרגישה שאין לה חלב בחזה ושהוא מתאמץ לשווא.
היא הסתדרה שוב ויצאה לחדר האורחים.
אני לא יכולה להניק, צריך לקנות איזה שהוא תחליף מזון לתינוקות רכים.
היא רשמה לו את שם המוצר שהיא צריכה.
גם שם המזון את זוכרת?
ענתה בחיוב בפיזור נפש.
אבל את שמך את לא זוכרת.
אמרתי לך ששמי כנראה הוא רוזה, ראית בעצמך.
כן ראיתי, אך את לא זוכרת אותו.

פניה הביעו בלבול והא שם לב ששיחתו מציקה לה.
תשמעי, אני חוזר לקנות את כל המצרכים והדברים שביקשת אך אני מבקש שבבוקר תמצאי לך סידור אחר כי כאן את לא יכולה
להישאר.






הפרק הקודם
הפרק הבא


מקרא מקוצר
ג`ון - בעלה של לילי, לילי - האחות שנעלמה, מרלן - אחות מחליפה, דונה - אחות, ג`ולי - סוכנת, ראסל - עוזרו של ג`ון, מרילנד,
ליאה - אחראית מחקר ומחשוב אצל ג'ון, אורי וכטל,  אנדרי סילבר- עובד בבית החולים, קריסטי, תאודור אלברט גודמן - הבעלים
של חברת .M.R, ברני - איש ביטחון, דר' בראון- פתולוג,דימיטרי-נהג אמבולנס, ג`י.אס.איי.סי.-(G.S.A.C) חברת Global society to adopt children
, "ניקולאי הקדוש"-בית החולים, Hard rock- העיירה של גודמן, .Manpower reserves L.T.D - .M.R., רוזה-רוצה ילד, אדוארד-בעלה של רוזה,
שטאובר, סטיב התינוק עבורם, דברה-שכנה, ברטון-שכן, אשלי וברוס בעלה אלמור(איי')אלטון-אחות במחלקת היולדות, הרי ה-'טמבלר-רוק' , בריאן-טייס
'גנדלר קורפורישיין'-חברת התרופות הגדולה במדינה, אדוארד פילברג - מנהל אגף בבולשת, טיילר-מנהלת המחלקה הקודמת לאשלי, ננסי-סוכנת,
אדוארד-סוכן, מוני וקטי- סוכנים בכירים, אודין-שופט, קוראל-ר"צ 'בי',



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת