00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כאן המפתחות של הצוללת.

איך תרדי במשקל ותשיגי בן זוג.

 

שני קמפיינים לשמירה על משקל בריא עלו בשבועיים האחרונים. ושניהם, כל אחד בדרכו, הצליח לעלות לי על העצבים.

הראשון, שבטח כבר יצא לכן לראות, נקרא "איך להסתיר שאת שמנה בפייסבוק". הסרטון, שנועד להיות סרטון ויראלי (כך על פי היוצר), מציג מעין שיחת נשים, שמדברות מעל הגבר של הראש, שהוא כזה אינטליגנט- שמה לעשות, הוא אוהב רק בחורות רזות. אז מכיוון שהגבר הוא כזה גאון- צריך לעבוד עליו כדי שיחשוב שאת רזה. הסרטון מסתתר מאחורי כסות של "איזה צחוקים", אבל הוא בעצם פרסומת לחברת דיאטות. כי הרי- את יכולה להסתיר כמה שאת רוצה שאת שמנה כשאת בפייסבוק, אבל בחיים האמיתיים איך תעבדי עליו? פשוט מאוד, תעשי דיאטה. דיאטה= להיות רזה= אהבה= אושר. מ.ש.ל.

הפרסומת השנייה היא קמפיין של עדי ברקן נגד אנורקסיה. הפרויקט שנקרא "מגדירים את האישה הסקסית" מופנה לגברים, שתפקידם הוא לומר שהן לא אוהבים נשים רזות מדי, אלא "נשים אמיתיות" (כך במקור), שהן רק רזות. בקמפיין מוצגות שתי דוגמניות, האחת רזה, השנייה רזה יותר, ועל הגבר לומר מה בעיניו יותר סקסי.

אלוהים, מאיפה להתחיל?

שני הקמפיינים הנפלאים האלה, שכל מטרתם היא כמובן לדאוג לבריאות שלנו (כי המשוואה של "רזה, אבל לא רזה מדי=בריא" עדיין תופסת), אבל היא בעצם רק ניסיון לספק לגברים עם ממתקים לעיניים, משל היו בלייזר או וואלה!גברים.

היוצר של הסרטון הראשון טוען שהוא ניסה לעשות סרטון מצחיק. אני בעיקר חטפתי בחילה. האישה בפרסומת (שבעיני הייתה יפה גם בלי שום שינוי) מוצגת פשוט כחפץ. החזה שלה נקרא "נוף פסטורלי", מסבירים לה איך להסתיר ומה לגלות, איך להצר היקפים בפוטושופ, ואיך להמשיך ולשקר. פשוט כי כ-ל הגברים באשר הם מעדיפים נשים רזות. אין גברים שנמשכים לנשים פחות רזות, או חלילה מלאות או שמנות. והכי חשוב, כל מה שמעניין את הגברים הוא המראה החיצוני שלך, ואת זאת שצריכה להתכופף לזה. כי זה הרי לגיטימי שאת כל כך רוצה שיהיה לך גבר בחיים (כי מה זה אישה בלי בן זוג?) עד שאת מוכרחה להתאים את עצמך לכל צרכיו.

בפרסומת השנייה, שנעשתה ממניעים טובים (או מהניסיון של ברקן לנקות את המצפון שלו אחרי שהוא הבין מה התעשייה שהוא לוקח בה חלק עושה לנשים), היא לא פחות גרועה. אני לא מצליחה להבין את הקשר בין "אישה סקסית" לבין מאבק באנורקסיה. כי פשוט כל מה שאנורקטית צריכה, זה שמישהו יגיד לה "היי, בובה. את עושה לי את זה גם אם אי אפשר לראות את הצלעות שלך." היי, כל מה שצריך לעשות זה בסך הכל להציב חבורה של ערסים בכניסה לכל קליניקה טיפולית, שיגידו לנשים שהן סקסיות- והופה. נשים מאושרות ובריאות, פסיכולוגים חסרי עבודה- והכל טוב ויפה.

אבל מעבר לזה: האם שימוש בבחורה, שבכל קנה מידה אנושי נחשבת רזה מהממוצע, הוא הבחירה החכמה ביותר לקמפיין במאבק באנורקסיה? מעבר לכך שלא כל האנורקטיות נמצאות בתת משקל חמור (יש כאלו גם במשקל תקין ואף עודף), האם המסר הנכון לנשות ישראל הוא שהאישה הסקסית היא אישה רזה? מדוע אין במודעה נשים על כל הרצף? האם אני, ורוב נשות ישראל, שלא נכנסות לסקאלה שבין רזה לרזה מאוד, נחשבות בכלל למשהו, או שעלינו לרזות. אבל לא יותר מדי, כי זה לא סקסי.

ועוד טענה אחת יש לי כלפי עדי ברקן. השימוש במונח "נשים אמיתיות", שהן נשים לא רזות מדי. כי הנשים הרזות מדי, שלברקן יש חלק משמעותי ביצירת המודל הנשי הזה, הן לא נשים. איזו דרך יותר טובה יש להילחם באנורקסיה, מאשר להציג את הרזות מדי כלא אנושיות? כל הכבוד, ברקן. אתה באמת מקסים. כל כך הולך דרך הזרם, ומציג לנו דוגמניות שהן רק כמעט בתת משקל, ולא כאלו שעמוק בתוך תת המשקל. אם אתה באמת מעוניין במצבן הבריאותי של נשות ישראל, הנה רעיון: מה דעתך לשלב נשים על כ-ל סקאלת המשקלים בפרויקטים שלך? במקום לאסור על נשים בתת משקל לדגמן (מי לדעתכן אחראי על הרזון המוגזם של אותן נשים?), לשלב נשים יפות מכל סוג. זה עשוי להעביר מסר קצת יותר בריא.

ובכלל: כולנו נשים אמיתיות (אם בכלל יש דבר כזה), לא משנה מה מידת המכנסיים שלנו או מספר הBMI.

אם לגורמים מסוימים כל כך חשוב שנהיה בריאות, מה דעתם לנסות לגרום לנו לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו, ולא כפי שאנחנו לא? הכי בריא בשבילנו זה לאהוב את עצמנו כמו שהגוף שלנו רוצה שנהיה. הבריאות הפיזית תבוא בהמשך, כי גוף ונפש קשורים זה בזו.

אנחנו לא רוצות להיות בריאות בשביל שגברים נבובי שכל יוכלו להזיל עלינו ריר. את זה יש לנו מספיק כשאנחנו הולכות ברחוב וגברים מסוימים חושבים שזה מקסים להשמיע לנו קולות, לספר מה הם רוצים לעשות לנו, או לשלוח יד.

אבל על מי אני עובדת?

אישה ששונאת את עצמה היא מכרה זהב. היא תצבע את השיער, תוריד שיערות, תקנה יוגורט מרזה, מחטב, נעלי עקב, וכמובן תירשם לחברת דיאטות. וכולם יהיו מאושרים, עשירים ושבעים.

חוץ מאיתנו, אבל למי בעצם איכפת?

*נא לחסוך ממני בבקשה את התגובות של "זה לא בריא להיות שמן".

-

עם כל הציניות וחוסר האהבה שלי לחברת דאב, אני חייבת להגיד שהקמפיינים שלהם לדימוי גוף הרבה יותר משכנעים. אני חייבת לצרף כמה תמונות באמת טובות. עדי ברקן, תלמד:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענבאך אלא אם צויין אחרת