00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בין הארץ לשמים

לנשום דרך הירכיים באנגלית

 

היום הלכתי לשיעור יוגה.
זו לא הפעם הראשונה כאן. הניסיון הקודם שלי עם יוגה בניכר היה בקורס להורים וילדים. 
המשמעות היא שההורים מתרגלים יוגה בשעה שהילדים מתרוצצים מסביב, משחקים ומכרסמים סנאק
(כלומר, חטיפים, רצוי מלוחים, כי אם זה בלי סוכר או עם סוכר אבל כולל יוגורט, זה נחשב לבריא אפילו שזה מעובד עד המולקולה האחרונה. סנאק זו מילה נרדפת לפעוט בשכונה).
הלכתי לקורס פעמיים, עד שגיליתי שאם הילדה שלך נוטה לטפס עלייך כשאת מנסה להתמתח לתנוחת קוברה, זה עלול להיות מסוכן.
ברצינות, פעילות גופנית רצוי לעשות בתשומת לב מלאה לגוף, אחרת עלולים להיפצע או סתם למתוח שריר.

אז ויתרתי, וחיכיתי ליום שבו אצליח לצאת מהבית בחושך של שש וחצי כדי להגיע לשיעור ויניאסה באותו מוסד.
(יש לי ולבנות מנוי למרכז הספורט שליד הבית, בחמישים וארבעה דולר לחודש. תיאורטית, אני יכולה ללכת למיליון חוגים בלי תוספת תשלום, ואפילו להפקיד את נטע לשש שעות בייביסיטר שבועיות. אבל הילדה שלי לא מקשיבה בשיעורי תיאוריה).
בנוסף, גם כשאני ערה מחמש בבוקר, מה שקורה די הרבה, מבאס אותי לצאת החוצה לפני עלות השחר.
ואצלנו, כמו החנויות, גם השמש נכנסת לתפקיד מאוחר יחסית.

היום, היה לנו בוקר-שבת נדיר שבו לא נסענו לשום מקום ולא פגשנו חברים, כי תכננו לקחת רכבת אל הים והיה קר ונשוב מדי.
בצהריים השארתי את הביולוג עם פעוטה שלא נרדמה בצהריים על הציצי ועם אחותה (שהיתה שמחה לחזור להירדם על ציצי),
והלכתי לשיעור היוגה הרציני הראשון שלי באמריקה.
 
כאן נתקלתי בפער שפה.
כי מסתבר, שאין לי ניסיון בהתייחסות לכל חלקי הגוף באנגלית, ולא היה לי מושג, למשל, מה זה שין.
(אמרו לי אחרי השיעור שהכוונה לשין בואון, עצם מתחת לברך).
ולמרות שכבר למדתי יוגה בכמה מסגרות בעבר, לא ידעתי מהי תנוחת תינוק שמח.
 
בנוסף, המורה דיברה מהר מדי בשבילי.
זה משהו שקורה לי באופן יומיומי, בייחוד בשיחות טלפון.
גם כשהשיחה הטלפונית היא עם חברים טובים, אני מאבדת חלקי משפט משמעותיים או מבקשת מהם לחזור על מה שאמרו, שוב ושוב.
בשיחות פנים-מול-פנים זה לא קורה בכלל, אלא אם לדובר יש מבטא זר.
התוצאה היתה, שרוב השיעור הייתי עסוקה בהתבוננות במורה או באנשים שלצידי (אם התנוחה לא אפשרה להביט במורה).
ברגעים שבהם היא ביקשה לעמוד באוּטַנַסַנָה, אמרתי לעצמי ישששש, אוטנסנה אני מכירה.
 
מה שכן, גיליתי שגם באמריקה אני לא ממש אוהבת שמבקשים ממני לנשום דרך הירכיים שלי.
בעיקר לא אם יש לי רק חצי דקה לעשות את זה, לפני שעוברים לתנוחה הבאה.
אני גם לא ממש מחבבת מוסיקה תוך כדי תרגול, כי אני מייד רוצה להישכב ולחכות למסאז'יסט שיגיע לפוקק לי כמה קריסטלים בגב. 
 
אני בטוחה שזה רק עניין של ניסיון, ושאחרי כמה שיעורים כבר אכיר את כל המונחים וגם אתרגל לקצב.
מעניין, שדווקא קרוֹשה, שלמדתי לבד דרך יוטיוב, אני מכירה רק באנגלית.
כשניסיתי להסביר למישהי את הבסיס לסריגת דוגמה כלשהי, לא הכרתי שום מונח בעברית ולא יכולנו לתקשר את ההסבר.
 
הביולוג אמר שככה זה, את פער השפה לא מרגישים בשיחות יומיום.
הוא צץ כשהולכים לרופא ומנסים להסביר לו איך כואב.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חולצה לקטית אלא אם צויין אחרת