66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

חשיפה לצפון והתכנית לעידוד קריאה

13/03/2012

שבת יפהפיה היתה השבת האחרונה. השמש זרחה, הציפורים צייצו ומקגייבר נשאר מפקד תורן. כתמיד, העמסנו חצי בית על האוטו ונסענו לשעשע אותו במהלך השישי- שבת.

כאן רואים את הנסיכה בתנוחת גנרל מונטגומרי בלשכתו של מקגייבר. היא קוראת ספר להנאתה. תזכרו את התמונה הזו, נחזור אליה בסוף.

אנחנו הולכים אחרי מקגייבר באש ובמים. תמיד כשהוא נשאר תורן אנחנו נוסעים אליו וישנים איתו בבסיס. אבל אל תראו אותי ככה: יש לי גם גבולות אדומים, והם עוברים בדיוק בסמוך לדלת הכניסה של חדר האוכל הצבאי. שם אני לא אוכלת.  אבל ב"אחוזת שולמית" תמיד שמחים להאכיל אותנו.

האוכל טעים, המפות צחורות והנוף הנשקף מהחלון הוא מדהים. בדיוק כפי שאני אוהבת

והחרמון המושלג משקיף אלינו מרחוק:

אחר כך טיילנו קצת בראש פינה, כתמיד.

וכמו תמיד הלכנו למצפה נמרוד, שסיפרתי עליו כאן בעבר.

נפגשנו שם עם אביו של נמרוד ז"ל, חזי שגב, שסיפר לנו על נמרוד ועל פרוייקט ההנצחה המדהים שהקים לזכר בנו. חזי רוצה שכמה שיותר אנשים ישמעו על נמרוד ועל המצפה שהקים ויבואו לבקר שם. הוא רוצה שאנשים רבים יצפו במצגת לזכרו ויעשו לה שיתוף בפייסבוק- אז אני שמחה להעביר הלאה.

הנוף שנשקף משם הוא עוצר נשימה. והחרמון ממשיך להביט אלינו גם משם:

בראש פינה כיף לשוטט סתם בסמטאות ולהכנס לכל הגלריות שפתוחות

וכדי לתמוך ביוצרים מקומיים , שני הדברים האלו חזרו איתי הביתה:

 

חסידת אומות עולם שכמותי.

בנחל ראש פינה זורמים מים רבים והמראה הפסטורלי מזכיר את עמק הלואר

וזה מזכיר קצת את פריז, לא? אהבתי מאד...

אחר כך נסענו לנו בתוך יער ביריה

רק איך יוצאים משם החוצה?

אפילו לג'י פי לא היה מושג

הלכנו לאיבוד!

הנסיכים בדקו ומצאו שיש איתנו באוטו בקבוק קטשופ אחד ושלוש חבילות מסטיק. איך נשרוד?!?

גם לפרות שפגשנו בדרך לא היה מוווווווושג איך יוצאים מהיער

בסוף מצאנו את הדרך החוצה. איזה מזל!

ואל תחשבו שאנחנו המשפחה היחידה שיצאה אל הטבע בשבת. פגשנו משפחה מרובת ילדים ומרובת רגליים:

וגם אחת שגורלה לא ממש שפר עליה

תראו איך הכלנית הזו זוקפת את ראשה ומבקשת: "תצלמי אותי! תצלמי אותי!"

זהו. אחרי הצהריים נפרדנו ממקגייבר אהובנו ונסענו הביתה.

ונעבור לחלקה השני של המהדורה:

זוכרים את זה?

לאחרונה החלטתי לערוך "תכנית לעידוד קריאה" פרטית לילדה שלי.

בהשראתה של הגורו שלי, מרתה סטיוארט, גזרתי והדבקתי על בריסטול מסלול של כפות רגליים, כשמתחת לכל כף רגל שלישית מסתתרת הבטחה להפתעה קטנה (חולצה חדשה, בילוי משותף בגלידריה ועוד כהנה וכהנה).

תפקידה של הנסיכה הוא למלא את כפות הרגליים האלו ברשימת הספרים שהיא קוראת.

כן, בוודאי יהיו כאלו שיצקצקו ויאמרו שזה לא ממש חינוכי לשחד ילדים לקרוא ספרים, אבל עם הילדה הזו שלי למדתי עם הזמן שהמטרה מקדשת את האמצעים...;) 

ומאז שנבנה "מצעד הספרים" הזה, הנסיכה נמצאת במרתון קריאה והמחשב שלה נח את מנוחת הלוחם.

 

בברכת שבוע נעים ושקט לכולם, ובמיוחד שיהיה שקט בדרום.

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

65 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת