00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נייר ועוד

שרביט פורים

הארי פוטר והחתולה במגפיים

תכנתתי להעלות רשומה עם תמונות של התחפושות של הילדים, אבל בתיבת המסרים חיכה לי משלוח מנות בצורת "שרביט פורים" מעינבלית המקסימה, ולכן שיניתי קצת את התוכניות (אבל אל דאגה, ביום חמישי אעלה את דפי האלבום עם פירוט והסברים). 

למה תתחפש/י השנה?

 

השנה התחפשתי לשטן, עם קרניים, זנב ופפיון (ציוד חובה לשטן, מתברר), והרכישה החדשה שלי - שפתון אדום. 

התחפושת המוצלחת, המקורית, המושקעת ביותר שלבשתי אי פעם הייתה: 

אמה, זאת מהסבון כלים, מלפני 30-40 שנה. סבתא שלי תפרה לי סרט לשיער וסינור, אדומים עם נקודות לבנות, לבשתי את השמלה הכחולה האהובה עלי, והחזקתי ביד מטאטא קטן. זה היה כשהייתי בת 4, ולצערי אין לי תמונה. 

התחפושת האיומה והנוראה ביותר שאי פעם לבשתי, וגם זה רק כי הכריחו אותי, הייתה:

הולנדית. שנה אחת הוחלט ללכת על תחפושת שכורה. אין לי מושג למה בחרתי הולנדית דווקא. התחפושת עצמה היתה סבירה, אבל מה שהיה נורא היה השיער, כלומר הצמות עם הכובע הזה של ההולנדיות. הן היו עשויות מפשתן אפרפר, עם ריח מגעיל של פשתן, ורק המחשבה שאצטרך להסתובב עם הדבר הזה סביב הפנים, גרמה לי להקיא (ממש!). אמא שלי קנתה לי צמות ג'ינגי'ות ונעימות של בילבי, אבל זה לא עזר, ואני סירבתי ללכת עם התחפושת הזאת בכלל. 

 אוזני המן: כן או לא?

בוודאי שכן. אפשר קנויים, אבל רק איכותיים, או עשויים בבית. בשנה שעברה ניסיתי את המתכון הפשוט של אורנה ואלה והם יצאו מצויינים. 

דרג/י את מילויי אוזני ההמן מהטעים ביותר לנורא ביותר: פרג, שוקולד, תמרים, אחר (איזה?)

 מה שחשוב זה הבצק, שלא יהיה קשה וחונק מדי. בעיני כל מילוי טעים, ואני מחכה, שכמו עם הסופגניות, גם המילויים של אוזני המן יתחילו להשתגע. 

הדבר שאני הכי אוהב/ת בפורים:

להכין את התחפושות, לצלם את הילדים, להביא אותם לגן/בית הספר ולראות את התחפושות האחרות, לשמוע איך מתפעלים מהם ולהכין להם את הדפים לאלבום.

הדבר שאני הכי שונא/ת בפורים:

כשהייתי ילדה, פורים היה החג השנוא עלי. כל שנה הייתי מוצאת סיבה להקיא בגלל איזו תחפושת מפחידה או מגעילה שראיתי. כשהייתי קצת יותר גדולה, הפסקתי ללכת לבית הספר ביום הזה. זה עבר לי רק כשהילדים שלי התחילו להתחפש, והם דווקא מאוד אוהבים את החג, ולא מפחדים משום שד, ערפד או משה רבנו. ולכן הדברים שאני שונאת בפורים הם הדברים שאני שונאת בכל חג ישראלי - איך כל מה שקשור בילדים (ללכת איתם, לקנות להם) הופך להיות מסחטת כספים ובכל מקום יש דוחק ואווירה של מוכרחים להיות שמח. אבל אנחנו ממילא לא מתקרבים למקומות כאלה, ולכן לא מרגישים את זה בכלל. 

זיכרון אחד, מתוק או מריר, מחג פורים בעבר

הזכרונות המתוקים שלי מפורים כוללים הכנת תחפושות עם אבא שלי - הוא היה מכין לנו כנפיים מקולבי מתכת וגרבונים ושרביט שהיה משנה את צבעו מכסף לזהב או אפילו הופך למטאטא, בהתאמה לתחפושת.

הזכרונות המרירים הם התחפושות שהייתי רואה מסביבי, ושבגללן הייתי מקיאה כל שנה, ביניהן משה רבנו מגן טרום חובה, ערפד עם מסיכה מעיסת נייר בכיתה ה', מופע פנטומימה עם מסיכות בטלוויזיה בכיתה ג', הצמות של ההולנדית משאלה 2 ובטח היו עוד...

לאיזו דמות בהווה או בעבר, בדיונית או מציאותית, היית שולח/ת משלוח מנות? למה דווקא לה, ומה היא הייתה מוצאת בפנים?:

ראשית מחאה בריאותית - אמנם הייתי מעדיפה שמשלוח המנות יכיל מקלות גזר, ולא ערימות ממתקים בלתי נגמרות, אבל מכיוון שזה היה הופך אותי לאמא הכי גרועה בעולם, אני זורמת, ומקווה שמתישהו הקונספט ישתנה. 

את המשלוח מנות הכי הכי מושקע שלי הייתי שולחת למורה שלי מכיתה ח', שעל הטראומה שעשיתי לה עם משלוח מנות עלוב אפשר לקרוא כאן 

ולסיום, אני מעבירה את השרביט  ל-5 בלוגריות שאני אוהבת לקרוא:

אמא של מאור

יאמה

ארבל א

אנימו

הר הקסמים

 

פורים שמח!

 

 

שרשרת המזון: הכלב אוכל את החתול, שאוכל את העכבר. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

אתם על המפה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עלמה7 אלא אם צויין אחרת