00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

רחוב ג`אמפ 21

14/04/2012


במאי: פיל לורד, כריס מילר
שחקנים: ג'ונה היל, צ'אנינג טאטום, דייב פראנקו, בריי לארסון,
אייס קיוב
תסריט: מייק באקאל
ז'אנר: קומדיה, אקשן
שנה: 2012

נהוג לומר שכבר לא מייצרים יותר קלאסיקות. אפילו שיצאו סרטים טובים עד מעולים בחצי העשור האחרון, אתה אף פעם לא רואה אותם ברשימות "הסרטים הטובים בעולם" או "הסרטים הכי טובים בז'אנר מסויים" (אלא אם כן מדובר בסרט של כריסטופר נולאן, ואז זה סיפור אחר לגמרי). "רחוב ג'אמפ 21" הוא סרט שאני מרשה לעצמי בלב שלם, בעיניים עצמות ועם 2 ידיים קשורות מאחורי הגב, להכניס לרשימת "הסרטים המצחיקים ביותר בהיסטוריה".

שמידט החנון (ג'ונה היל) וג'נקו האתלט החתיך (צ'אנינג טאטום) היו יריבים מושבעים בתיכון, אבל כששניהם מצאו את עצמם באותו בית ספר לשוטרים, הם הפכו לחברים הכי טובים. לאחר כמה זמן בעבודות קטנות במשטרה, הם מצורפים לתוכנית מבצעית מיוחדת שהייתה פעילה בשנות ה-80 ונפתחת עכשיו מחדש (קריצה לעובדה שהסרט מבוסס על סדרת הטלוויזיה "רחוב ג'אמפ 21" משנות ה-80). במסגרת התוכנית, שוטרים בעלי מראה צעיר מסתננים לבתי ספר במסווה של תלמידים רגילים כדי למגר עבירות ופשעים שמבוצעים על ידי התלמידים והמורים. המשימה של שמידט וג'נקו (או בראד ודאג, לפי הזהויות החדשות שלהם) היא להיכנס לבית ספר שמשמש כמרכז להפצת סם מסוכן אך פופולארי, ולמצוא בו את הספק ואת הדילר. זאת לא תהיה משימה קלה, שכן הם יצטרכו להתמודד עם חיי התיכון של 2012, שהם חיים שונים לגמרי ממה שהיה כשהם סיימו בית ספר בתחילת המילניום, עם אחריותם כשוטרים, ואיך לא - אחד עם השני.

זאת קצת בעיה לבקר את "רחוב ג'אמפ 21", משום שאם אני אתחיל לפרט לכם על למה הוא כל-כך טוב, זה יהרוס לכם. לכן, אני אעשה את זה קצר כמה שאפשר: זה סרט קורע. לא ברמה של צחקוקים או חיוכונים, או הבנה סרקסטית, אלא ברמה של לצחוק בקול רם מה שממילא לא מפריע כי כל האנשים שאיתך באולם צוחקים באותה עוצמה. אני לא עומד לתת פה דוגמה לאפילו בדיחה אחת, כי מדובר בדברים כל-כך לא צפויים ובאים משום מקום, שזה מדהים. הבדיחות מבוססות בעיקר על חילופי משפטי מחץ (לא שחוקים) של הדמויות, סצינות הזויות ופרועות במיוחד (חלקן מבוססות "סקס-זין-פיפי-קקי", אבל הן לא העיקר וכשהן מגיעות, הן עשויות טוב), בדיחות סרקסטיות, שנונות ומתחכמות ופארודיה גאונית על סרטי אקשן ונעורים. יש פה כמות עצומה של חומר קומי, והוא נזרק בדיוק בקצב ובמינון המתאים.
טענות שנהוג לשמוע על הרבה סרטים, במיוחד על קומדיות ואקשן, זה שהעלילה קלישאתית, הבדיחות והסצינות החשובות צפויות והדמויות הן סטריאוטיפיות. הדברים האלה נמצאים גם נמצאים ב"רחוב ג'אמפ 21", אבל הסרט יודע להפוך את היתרון לחיסרון באמצעות דבר נפלא בשם "מודעות עצמית". נגיד שיש שם דמות שנראית סטריאוטיפית במיוחד? הסרט ידאג, בצורה שנובעת מהסיפור, להדגיש את העובדה שהוא מודע לזה שהוא סטריאוטיפ ואף משתמש בזה בתור אלמנט סיפורי חשוב. האם יש בסרט סצינה שנראית מוכרת? מישהו שם יגיד משהו כמו "זה בדיוק כמו בסרט ההוא...", ואחריו מגיע משהו שסותר לגמרי את הדבר הזה. חלק מהבדיחות האלה אפילו צוחקות על העובדה שעל הנייר לעבד סדרה משנות ה-80 לסרט היא רעיון קצת מגוחך. זה מוסיף רבות לסגנון המיוחד והלא דופק חשבון של הסרט.
אבל מה שבאמת מפתיע הוא שבתסריט הקומי הזה ישנם אלמנטים שלא היית מצפה לראות בסרטים כאלה. למשל, הדמויות. כבר אמרתי שכולן מצחיקות בדרכן שלהן, אבל לפחות כשזה מגיע לדמויות הראשיות, הן גם עגולות ואמיתיות נורא. שמידט וג'נקו אומנם מתחילים בתור סטריאוטיפים, אבל שניהם עוברים שינוי שבו מתגלות עוד ועוד תכונות אצלם, מה שהופך את ההתחברות אליהם להרבה יותר וגורם להם להיראות כמו דמויות שיכלו להתקיים במציאות. אני מוכרח להגיד, שמעולם לא חשבתי שקומדיה המבוססת על סדרה משנות השמונים תהיה מועמד מבטיח לפרס שנאוצר הזהב לתסריט הטוב ביותר.

אפרופו דמויות, המשחק פה מעולה. זה שג'ונה היל יודע לשחק כבר לא מפתיע אותי, הרי ההופעה שלו ב"מאניבול" הייתה שווה אוסקר מבחינתי. כמו ב"מאניבול" גם פה הוא מגלם חנון שעושה שינוי מ"חנייבץ" ל"קוּל", אבל הפעם מוסיף לזה גם את הכישרון הקומי הרב שלו. צ'אנינג טאטום, שעד היום שמעתי עליו שהוא סתם פרצוף יפה שלא יודע לשחק, מפתיע ונותן הופעה בהחלט ראויה לציון. הוא משחק היטב את דמות האתלט הלא חכם במיוחד, אבל מוסיף לזה מימדים נוספים כשמתגלה שהוא ממש לא מרוצה מהיותו לא חכם במיוחד, ואת ניסיונותיו לתקן את טעויות עברו. וגם הוא די מצחיק, מפתיע.
גם שאר השחקנים שברקע, כמו בריי לארסון בתפקיד היפסטרית מגניבה שמתחברת עם שמידט, או דייב פרנקו (אח של ג'יימס) בתפקיד תלמיד הקשור לפרשת הסמים, או רוב ריגל בתפקיד מורה מפחיד לספורט, ובמיוחד אייס קיוב בתפקיד הבוס של שמידט וגנ'קו - כולם ממש כיפיים לצפייה.

החיסרון היחיד שלא נבלע לחלוטין על ידי ההומור, הסגנון והדמויות של הסרט הוא העובדה שההתחלה של הסרט קצת יותר מדי מהירה, אבל תכלס? אני כותב את הפסקה הזאת רק כדי שתהיה בביקורת הזאת פסקת "חסרונות" ולא תיווצר האשליה שאני חושב שזה הסרט הכי טוב Ever.

"רחוב ג'אמפ 21" הוא הקומדיה הטובה ביותר שראיתי מזה שנים, וגם הסרט שהכי נהניתי ממנו השנה עד כה. הוא חכם ושנון, אך גם פרוע והזוי לגמרי בו זמנית. כשהכל מחובר על ידי דמויות חביבות וסיפור מוצלח ומלא מודעות עצמית, מקבלים את אחד הדברים הכי כיפיים ומצחיקים שתוכלו לעשות בפסח, או בכלל. מומלץ מאוד ללכת עם חברים שיוכלו לצחוק איתך. אם כי אני מציע לכם לא לקנות הרבה קולה בכניסה, כי זה ייגמר בזה שאתם תיקרעו מצחוק בזמן השתייה, מה שיוביל לסתימת האף שלכם ולהירטבות של זאת שיושבת ממולכם. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת