1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הפיתרון לבעיית פקקי התנועה - או המירון בשלג

הפיתרון לבעיית פקקי התנועה - או המירון בשלג
במקור לא היינו אמורים לטייל ביום שבת האחרון. היו לנו מחויבויות קודמות שבגללן היינו אמורים להישאר בבית.
אבל בזכות מזג האוויר התוכניות השתנו ברגע האחרון והחלטנו לנסוע לטייל.
המחשבה הראשונה הייתה לנסוע לדרום – שם יש מרבדי כלניות ומזג האוויר אולי עדיף על זה שבצפון.
ברגע האחרון עלה בדעתי רעיון מקורי – אותו רעיון שעלה במוחם של עוד כמה מאות אלפי ישראלים – לנסוע לראות את השלג בהר מירון.
 
אנחנו (עננת ואני... הילדים קצת פחות) מאוד אוהבים את הר המירון. אנחנו מבקרים בו כל כמה חודשים, כי בכל עונה אפשר לראות שם פרחים אחרים. חלקם – כמו רצועית הגליל - נדירים למדי בארץ אבל קל יחסית למצוא אותם שם.
בתגובה להצעתי עננת ציינה שהיקינתון פורח כעת וזה רעיון טוב אבל (וזה אבל לא קטן) צפויים פקקים.
 
כידוע לכם, בניגוד לאחרים אני לא אוהב פקקים... הסכמתי איתה שיהיו הרבה אנשים על ההר עצמו אבל תיארתי לעצמי שעד שנתקרב אליו הדרך תהיה פנויה למדי – בכל זאת לא כל כך הרבה אנשים ייצאו לטייל בשבת חורפית.
את הפקקים על הר מירון עצמו אני מכיר היטב – בעיקר מחופשות פסח – והם לא ממש מפחידים אותי. בכל מקרה אנחנו נוסעים שם לאט.
בדרך כלל כדי להימנע מפקקים אנחנו יוצאים מוקדם בשבת בבוקר. אבל היינו עייפים מאוד ובאמת האמנתי שעד ההר הדרך תעבור בשלום, כך שהרשינו לעצמנו לישון עד שבע וחצי בבוקר ולצאת מהבית בתשע.
 
הדרך אכן עברה בשלום. תוך שעתיים בלבד עברנו את חורפייש והגענו למרחק קצרצר משמורת הר מירון. רצינו לעצור שם בשתי נקודות: עין חוממה (שם צפויים היקינתונים) וכמובן שביל פסגה בו אנחנו מבקרים תמיד (ואפילו יצא לנו לטייל שם עם כמה בלוגרים אחרים בהזדמנויות שונות).
לא הופתעתי לראות שהתנועה נעשתה איטית כמה מאות מטרים לפני הפנייה לשמורה. תיארתי לעצמי שיש פקק בגלל שרבים נוסעים לאט מאוד על הכביש הראשי של ההר ומתפעלים מהשלג. הצעתי לעננת שנעצור קודם בשביל פסגה ורק אחר כך בעין חוממה –כי קיוויתי שבכך נשפר את סיכויינו למצוא חנייה סבירה בחניון שביל פסגה ובנוסף חשבתי שככל שנקדים לעלות ניתקל בפחות תנועה (באופן יחסי).
 
אבל מהר מאוד שמתי לב למשהו קצת מוזר שמעולם לא ראיתי כמוהו – מכוניות רבות חנו בצידי הכביש עוד לפני הפנייה לשמורה. אנשים הסתובבו ביניהן ושיחקו בשלג שנערם בצידי הכביש. לא הבנתי מה גרם לכך... האם השמורה עצמה כל כך מלאה שאנשים ויתרו על הניסיון להיכנס אליה וחנו רחוק יחסית – כמו שראיתי בעבר בדרך לאגמון החולה או לחרמון המושלג?
 
מקור הבעיה התגלה כשהתקרבנו – המשטרה סגרה את הפנייה לשמורה ולא אפשרה למכוניות להיכנס. לא ידענו מה לעשות... האם לוותר כשהגענו כל כך קרוב? למרבה המזל מצאנו מקום חניה בשולי הדרך במרחק לא גדול מהפנייה (כנראה מישהו בדיוק יצא משם). חנינו וצעדנו אל ההר.
עננת שאלה את אחד השוטרים מדוע הכניסה חסומה וקיבלה תשובה מדהימה בגאוניותה: "אתמול היו פקקים גדולים והרבה בלאגן על ההר – היום החלטנו להימנע מזה".
אכן רעיון גאוני – והוא גם עבד כמו קסם! מרגע שעברנו את הפנייה לשמורה לא היו יותר פקקים. הכביש היה פנוי (אם כי מלא בהולכי רגל כמו ביום כיפור). בחניונים היו הרבה מקומות חנייה. מעולם לא ראיתי את ההר ריק כל כך מכלי רכב! זה היה ניגוד מרשים לפקקים ולבעיות החנייה רק כמה מטרים מאחורינו.
כל הכבוד למשטרה ולמוח הגאוני שהגה את הרעיון!
 
כעת אני רק מקווה שאותו גאון יחלוק את הרעיון עם מפקד משטרת כפר סבא. הפקקים ביציאה מכפר סבא ובעיות החנייה באיזור ביתנו מטרידות אותנו מזה זמן רב. כעת מסתבר שכל מה שצריך לעשות הוא לסגור את היציאות מכפר סבא בשעות הבוקר ואת הכניסות אליה אחר הצהרים!
בשעות הבוקר נוכל ליהנות מאווירה פסטוראלית, בלי צפירות,בלי זיהום אוויר. כולם ייצאו ברגל וכך גם ישפרו את הכושר.
אחר הצהרים כשאחזור הביתה יהיה קל למצוא חנייה – ואפילו לא אצטרך זאת! ממש חזון אחרית הימים.
 
אפשר כמובן ליישם פתרונות דומים לעוד הרבה בעיות המטרידות אותנו. לדוגמא - עליית מחירי הדלק. כל מה שצריך לעשות הוא לחסום את הכניסה לתחנות הדלק. כך אף אחד לא ישלם מחיר גבוה על הדלק וכולם יהיו מרוצים.
ומה לגבי מחירי מוצרי המזון? במקום להחרים את הקוטג' או חטיפי השוקולד פשוט נבקש מהמשטרה לחסום את הכניסה לסופרמרקטים ולחנויות המכולת. כך אף אחד לא יוכל לקנות מוצרים במחירים מופרזים ולכולנו יהיה יותר כסף פנוי. סוף סוף תיעצר השחיקה של מעמד הביניים!
אני בודאי יכול להמשיך במציאת יישומים מצוינים לשיטה החדשנית למניעת פקקי תנועה – שמהיתרונות הברורים שלה אפשר להתרשם  בתמונה בראש הרשומה (באדיבות עננת) - אבל במקום זה אוסיף רק עוד כמה מילים על הטיול.
 
כשיצאנו מהמכונית ירד עלינו גשם קפוא – דבר שנתקלתי בו בעבר רק בחו"ל.  התחלנו לצעוד במעלה ההר תוך זריקת כדורי שלג. בשלב מסוים הגשם התחלף בברד ואנחנו פתחנו מטריות – דבר שהקשה על עננת לצלם את הכלניות בשלג. הפיתרון היה פשוט – היא ויתרה על המטריה...
לא נכנענו לתלונות הילדים על הקור והרטיבות והמשכנו עד עין חוממה שם ראינו את היקינתונים (הפרחים מופיעים כמובן בבלוג של עננת). אם זה היה תלוי בי הייתי ממשיך גם לשביל פסגה, אבל הילדים החליטו שהגיע הזמן לחזור למכונית (או בלשונם לעלות בכיוון למטה).
חזרנו למכונית קפואים אך מרוצים.
 
בהמשך הדרך עצרנו לרגע במערת פער והופתענו לגלות שהיא הפכה למערה תת ימית... כל האזור היה מוצף כולל שני שליש מהשביל המעגלי שסביב המערה.
מכיוון ששכחנו את ציוד הצלילה בבית לא נכנסנו למערה עצמה.
חזרנו הביתה מוקדם יחסית אל השמש החמימה (שש-עשרה מעלות מעל האפס!) של אזור המרכז.
 
אני מניח שלא נחזור למירון לפחות שלושה שבועות כעת...
 
והרשומה המומלצת היא – טיטיאנה – של lahaofesh nolda

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

66 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת