00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

משנכנס אדר מרבים בשמחה

06/03/2012

חודש אדר הוא חודש שמח. עליו כתוב עוד בתלמוד "משנכס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט/ע"א)

הנה כמה דברים על חודש אדר

  חודש אדר הוא החודש השישי בלוח העברי שמתחיל מחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה מחודש ניסן.  בחודש אדר 29 ימים.
בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א` אשר נמשך 30 יום ואדר ב`, שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל אירועי החודש.

 

  מקור שם החודש, כמו שמות החודשים העבריים בבבל שבה `אד"ר הוא שם של אל. 
המילונים המדעיים למקרא מציינים את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית addaru שפירושה "חשוך" והמילה האוגרית U`dar, שמשמעותה "גבורה".
בארמית בבלית משמעות המילה היא "גורן" ("אידר").

 

מזל חודש אדר הוא דגים. הסיבה לכך היא שחודש אדר הוא חודש הפרייה ורבייה של דגים בנהרות ובאגמים. בנוסף מזל דגים הוא מזל של ברכה ואף מזלם של עם ישראל עלה בחודש "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מסכת תענית כ"ט) - רש"י מפרש: בגלל הניסים הרבים אשר נעשו לישראל בחודש זה.

 

בשנה מעוברת מוסיפים בלוח העברי חודשנוסף נעשה תמיד באדר ולא בחודש אחר. הסיבה להוספת חודש נוסף היא כדי להתאים בין שנת הירח שעל פיה עובד הלוח העברי לבין שנת השמש שעל פיה נקבעות עונות השנה שחגי ישראל נחגגים – כמו למשל פסח באביב וסוכות בסתיו.

מכיוון שלוח הירח קצר מלוח השמש ב 11 יום, יש להוסיף חודש כל שלוש שנים לערך, סך הכל יש להוסיף 7 שנים ב – 19 שנה.

מדוע נבחר לחודש העיבור חודש אדר?
כפי שאני מציינת מידי חודש – יש שוני בין הלוחות העברי הרגיל (המתחיל בראש השנה) ללוח הקדום שהיה נהוג בימי התנ"ך – שבו סדר החודשים התחיל מחודש ניסן.
לפי הלוח הקדום, החודש הראשון בשנה היה חודש ניסן והחחודש האחרון בלוח זה היה חודש אדר. לכן בכל שנה מעוברת מוסיפים עוד חודש אדר.

כמו כן, חג הפסח החל בחודש ניסן הוא חג האביב, כדי להבטיח שתמיד הוא יצא באביב עיבור השנה חל בחודש אדר (בימי בית המקדש כאשר קידוש החודש היה נעשה ע"י עדים וכל זמני החודש נקבעו על ידי ראיה ולא ע"י לוח שנה, כך גם עיבור השנה נקבע ע"י החכמים (הסנהדרין) ולא לפי מחזור קבוע.

בהתחלה הקביעה האם יש לעבר את החודש או לא היתה נקבעת לפי מזג האויר (ולא ע"י קביעות של מחזור הזמן – מחזור של 19 שנה). בהמשך החישוב נעשה גם ע"י גורמים אסטרונומים.

 

ישנם כמה מסורות וכללים שונים הקובעים כיצד יש לנהוג בשנים מעוברות במועדים החלים בחודש אדר:
    ימי הפורים מצוינים באדר ב`, על מנת לסמכם לחג הפסח.

    גם ציון יום פטירתו של משה (ז` באדר) נקבע לאדר שני.

    בימי הארבעה-עשר והחמישה-עשר בחודש אדר א`, שבו לא נחוג פורים, נחוגים שני ימי "פורים קטן" ("פורים קטן" ו"שושן פורים קטן"). בפורים קטן לא נהוגות מצוות הפורים כגון קריאת המגילה, משלוח מנות, או מתנות לאביונים, אבל הוא אסור בתענית ובתחנון ומרבים בו בסעודה.

    חגיגת בר מצווה של מי שנולד בחודש אדר נדחית לאדר ב`. לעומת זאת, אזכרות לנפטרים מוקדמות לחודש אדר א`.

   אירוע שחל בשנה מעוברת באחד משני חודשי אדר, יצוין בשנה פשוטה בחודש אדר. כיוון שבאדר בשנה לא מעוברת יש 29 ימים בלבד, נקבע הכלל הבא לגבי אירועים שחלו
ב-ל` באדר א`: חגיגות בר מצווה ואירועים משמחים אחרים נדחים ל-א` בניסן. אזכרות לנפטרים מוקדמות ל-כ"ט באדר. אם נפטר אדם בל` באדר א`, מקובל לקיים לו אזכרה בל` בשבט בשנה פשוטה. מנגד, בר מצווה לנער שנולד בל` אדר א` מקובל לציין בשנה פשוטה בא` בניסן, אף שיש פוסקים שכתבו שהבר מצווה יהיה ב-ל` שבט.


ארבע פרשיות: בחודש אדר בנוסף לקריאה הרגילה בתורה בשבת מוספים בארבע שבתות קריאה מיוחדת , תוספת זו זיכתה את אותן שבתות בשם המיוחד על פי הקריאה שנקראת באותה שבת.

    שבת שקלים: שבת שלפני ר"ח אדר- בשבת זו קוראים את הציווי על מתן מחצית השקל, זכר לתרומת מחצית השקל אשר הייתה נהוגה בזמן המקדש.

    שבת זכור: שבת שלפני פורים קוראים את הציווי לזכור ולמחות את זכר עמלק. דווקא לפני פורים מאחר והמן הרשע היה מזרע העמלק.

  שבת פרה: שבת לאחר הפורים קוראים את פרשת פרה אדומה, זכר לזמן המקדש בו ניתן היה לטהר טמאי מת על ידי אפר הפרה האדומה לצורך העליה לרגל והכניסה לבית המקדש.

  שבת החודש: שבת שלפני חודש ניסן: קוראים את הפרשה המדברת על קידוש חודש ניסן ועל קרבן פסח מצרים ופסח דורות. קריאה זו עוזרת לכולנו להיכנס "לאווירה" שלפני חג הפסח.

 

תענית אסתר: בערב חג הפורים, בדרך כלל בי"ג אדר, נקבע יום תענית, זכר לתענית אשר תיקנה אסתר ליהודים בשושן הבירה. מטרת התענית היתה להפר את עצת המן הרשע. במקור התענית אירעה בחדש ניסן אולם מאחר ונקבע מאוחר יותר כי בחודש ניסן אין מתענים הסמיכו חז"ל את תענית אסתר לחג הפורים. 


חג הפורים: במרכזו של חודש אדר אנו חוגגים את חג הפורים, חג אשר נקבע במגילת אסתר לזכר הנס הגדול אשר אירע ליהודים בשושן הבירה ובכל התפוצות , נס אשר הפר את מחשבת המן הרשע "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז" (אסתר ג` 13).


בעקבות נס פורים נכנס הנוהג של שמחת החודש. במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה וביניהם רב פורים.
זאת תקופה מאד נחמדה בישיבות ובאולפנות וכן בבתי הספר השונים. יש `ימים הפוכים`, ימים ללא שיעורי בית ועוד...

 

אירועים ומועדים נוספים החלים בחודש אדר (רשימה חלקית):

א` באדר - בזמן בית המקדש היו מכריזים שיש להתחיל להביא את מחצית השקל לבית המקדש, וכן מודיעים שיש להסיר את זרעי הכלאיים מן השדות והכרמים, משום שבעונה זו יכול כבר האיכר להבחין בהם.

 

ב` באדר התר"ך (1860) - נוסדה חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח- `אליאנס` – ארגון יהודי תרבותי שהתחיל בצרפת ופעל בעוד מדינות בעולם. הארגון תמך במימוש זכויות היהודים ברחבי העולם.)

 

ג` באדר - סיום בניית בית המקדש השני על ידי שבי הגולה ובראשם זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק בשנה הששית לדריוש מלך פרס.

 

ד` אדר הת"ש (1940) - אוניית "סאקאריה" של בית"ר הגיעה לחיפה ובה 2,400 מעפילים אשר נעצרו.

ד` אדר ה`תש"א (1941) - מוצא הצו המורה על הקמת גטו קרקוב.

ד` אדר ה`תש"ט (1949) - מתחיל מצבע עובדה במלחמת העצמאות, מבצע בה נפתחה  הדרך לאילת

ד` אדר ה`תשמ"ה (1985) - נפטר יעקב אליאב, איש אצ"ל וממייסדי הלח"י  

ד` אדר א` ה`תשנ"ב (1992)  - נפטר מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. (לא ייאמן שעברו כבר 20 שנה מאז...)

 

ז` אדר הוא יום הולדת ופטירת משה רבנו. יום זה נקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
בקרב קהילות צפון אירופה ואיטליה נהגו חברי חברא קדישא להתענות ביום זה. היום נוהגים חסידים להתענות ולומר סדר תיקון ליום ז` אדר. בשנה מעוברת נוהגים להתענות באדר שני.

בז` באדר שנת התש"ב טובעה אוניית המעפילים סטרומה ע"י טורפדו מצוללת סובייטית.
האונייה נשאה על סיפונה כ-760 פליטים יהודים שברחו מרומניה.
טביעת כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל.

 

ט` אדר התש"ט (1949) - הונף דגל הדיו סמוך למשטרת אום רשרש (אילת) במבצע עובדה. כיבוש אילת היווה את סיום מלחמת העצמאות.

 

י"א באדר - יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור ולחללי תל חי אשר נהרגו במערכה בשנת ה`תר"ף (1920)

י"א באדר ה`תש"ו [אדר ב`] (1946) - העלייה לבריה - אלפים נהרו אל היישוב ביריה לאחר שהבריטים ניסו להוריד את ההתיישבות העברית במקום.
העליה התרחשה בתאריך זה כדי להסוות את האירוע כעלייה המסורתית לתל חי הצמוד למקום - תנועת "בני עקיבא" ממשיכה לציין את האירוע מדי י"א באדר.

 

בי"ג באדר חל כאמור תענית אסתר, אך כמו כן הוא גם `יום ניקנור` - יום הניצחון של יהודה המכבי על צבא של ניקנורץ

י"ג באדר ה`תשנ"א - מסתיימת מלחמת המפרץ: ג`ורג` בוש מכריז ש"כווית שוחררה" ומודיע על הפסקת אש.

 

י"ד באדר – חל כאמור חג פורים - שהוא בעצם מרכז חודש אדר.

 

כז` באדר התשכ"ט(1969) - גולדה מאיר מתמנה לראש ממשלת ישראל, ומציגה את ממשלת ישראל הארבע עשרה בפני הכנסת.

כז` באדר ה`תשל"ט (1979) - הסכם השלום בין ישראל למצרים נחתם על ידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג`ימי קרטר.

 

שיהיה לכולם חג פורים שמח, המשך חודש נהדר ובשורות טובות.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת