00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

Mabool - אורפנד לנד

17/04/2012


משתתפים: קובי פרחי - שירה/יוסי "סאסי" סהרון - גיטרה/מתי סבטיצקי - גיטרה/אורי זלכה - בס/אבי דיאמונד - תופים/עדן רבין - קלידים ופסנתר/שלומית לוי - שירה נשית
מפיק: אורפנד לנד
חברת תקליטים: Century Media
ז'אנר: מטאל מתקדם, מטאל אוריינטלי
שנה: 2004

להקת "אורפנד לנד" היא אחד ההרכבים הישראלים הכי מצליחים בחו"ל, ככל הנראה שניים ל"אינפקטד מאשרום" בלבד. אז איך זה שלא שמעתם עליהם?

מדובר בלהקה ייחודית במיוחד, אשר משלבת במוזיקה שלה בין מטאל כבד ומסורתי, לבין מוזיקה מזרחית. כלומר, בנוסף לבס-גיטרה+תופים הם משתמשים גם בעוּד ודרבוקה, השירה שלהם מורכבת גם מסלסולים וגם מצרחות מטאל (גראולינג), והטקסטים שלהם מושפעים מיצירות כמו התנ"ך, הברית החדשה והקוראן (בשל כך, הם מצליחים מאוד גם במדינות ערב). כל האלמנטים האלה באים לידי ביטוי באלבום "Mabool" מ-2004, אלבום קונספט המבוסס על גרסאות שונות של סיפור המבול המקראי. בפוסט זה, אנסה לנתח את האלבום ולחשוף את הלהקה לקהל חדש.

סיפור האלבום מתחיל עם השיר "Birth of the Three". כבר בשיר הזה בולטים כל האלמנטים שהופכים את הלהקה למה שהיא - נגינה זורמת ורבת רגש, מלודיות אוריינטליות, הרמוניה בין הכלים המזרחיים המסורתיים לבין כלי המטאל, מבנה לא אחיד (כלומר, לא "בית-פזמון-בית-פזמון"), ליריקה ספרותית מלאה במטאפורות והקבלות לתנ"ך וסיפורים עתיקים אחרים, ותחושה אפית שמלווה את כל השיר. מסופר כיצד לאלוהים, המכונה כאן "7", היו שבעה צאצאים מאלכיים. השביעי מביניהם החזיק בכוח כל-כך עצום ומחריד, עד שאלוהים חשש מכוחו ופיצל את המלאך לשלוש ישויות. נאסר על השלושה להתאחד, אבל הם הפרו את הפקודה והתאחדו. כעונש, הם פוצלו שוב ל-3 והפעם עם קללה שרובצת על ראשם: לעבור 1,000 גלגולים הכוללים שבל רב, כשבגלגול האחרון תוטל עליהם המשימה של להודיע לבני האדם על אסון נוראי שמתקרב ( לא לפני שהשיר מסתיים בקטע "או-או-או" נהדר).

"Ocean Land" הוא השיר בו מתגלה אותו אסון - מבול נורא שיישפך על הארץ ויטביע אותה לחלוטין. ההתחלה של השיר הינה כבדה מבחינת הריפים כשהמאלכים רואים לפניהם חיזיון של אותו מבול, אחד שיחריב את העולם ואת כל הציווילזציות שבו. נבואת הזעם מושרת בגראול אכזרי, אבל אז מתחולל שינוי והשיר הופך לפתע למלודיה שמתגברת בהדרגה ("קרשנדו" בשפה המקצועית) משום שעכשיו נשמע בכי המלאכים, המקוננים את מה מר גורלם וגורל העולם ("All the Was Magical, Beatiful, will Be Gone"). ראוי לציין את הסולו הנפלא של הגיטריסט יוסי סהרון, אחד מיני רבים שיש באלבום.
משם, אנו עוברים ל-"Kiss of Babylon", בו המלאכים מסתכלים מסביבם ורואים את החטאים שמתבצעים בעולם על ידי האנשים, מרצח וגניבה ועד להקרבת תינוקות לאלילים. המלאכים מזועזעים מהמעשים, ואף משווים את העניין להרס גן עדן, ומחליטים שעליהם לעצור את כל החרא הזה. כמו קודמיו, השיר מתאפיין במעברים חדים בין קטעים כבדים, מהירים וחסרי פשרות לבין קטעים איטיים ואווירתיים יותר. האלמנטים האוריינטליים מקבלים פה יותר חשיפה, עם קטעי עוּד ממושכים ועוד קטע "או-או-או" (או יותר נכון "ניי-ניי-ני-ניי-ניי-נייניי-נייניי") מזרחי ואנרגטי שמסיים את השיר הענק הזה.
השיר מתחבר ישירות ל-"A'salk", שיר שקט אשר לא ממש שומעים בו שום דבר מלבד שירתה הענוגה של שלומית לוי, זמרת שמלווה את הלהקה בכל הופעותיה, ובשיר הנ"ל שרה תחינה לאלוהים, בקשה להצלה ולרחמים.

והיא מקבל תשובה. השיר החמישי, "Halo Dies" מושר מנקודת המבט של לא אחר מאלוהים, שהקול שלו הרבה יותר גראולי ממה שדמיינתי. השיר נפתח בציטוט המפורסם "ותישחת הארץ לפני הבורא ותימלא הארץ חמס" ואחרי התחלה קלה יחסית אלוהים מספר על איך הוא עומד להשמיד את העולם באמצעות, הרס, חורבן ומוות ולאחר מכן "לחוות שוב את כאבי הלידה" (מטפורה לבניית העולם מחדש). מאותה נקודה, השיר מאבד כל שמץ אופטימיות ושמחה, ועל כן, מדובר באחד השירים הכבדים ביותר של הלהקה. המטאל פה הוא חסר רחמים, מהיר, רועש ובעל קצב לא הכי סימפטי, בלי יותר מדי אלמנטים מזרחיים ועם הרבה פחות מלודיה מהשירים הקודמים. התופים רועמים בעוצמה, המפרטים מנסרים את מיתרי הגיטרה כלהב החורק על עצם (קרדיט ענק לגיטריסט השני סוטיצקי), אפילו הקלידים מפחידים קצת, הכל כדי ליצור אצלך תמונה במוח של עד כמה נורא יהיה המבול.
גם אצל המלאכים שלנו נוצרה התמונה, ולכן הם הולכים להזהיר את בני האדם מהמבול, מבקשים מהם לחזור בהם מחטאיהם. ב-"A Call to Awake" הם יוצאים לעשות כן, ומנסים לגרום לבני האדם להפסיק לגנוב, לרצוח ולעבוד אלילים פאגניים. בהתחלה השיר נשמע כמו הכי סטנדרטי באלבום עד עכשיו, עם המבנה המוכר של פתיחה-בית-פזמון-בית-פזמון-סולו (תבנית שכמעט לא מופיע בז'אנר הזה), אבל אז השיר הופך להרבה יורת כבד ומהיר, מה שתואם את התפנית העליליתית שמתרחשת כאשר החוטאים לא מאמינים למלאכים ומעדיפים לסקול אותם. בשיר בולטת מאוד עבודת הקלידים של עדן רבין, אשר זוכה לסולו ארוך ומורכב בסופו.

כשהם רואים שאין יותר תקווה, השלושה מתחילים לבנות לעצמם תיבה. מה קרה לנוח? הוא.. אמ... טוב, אורפנד לנד הרשו לעצמם לקחת קצת חופש בשינויים העלילתיים. היי, אם פיטר ג'קסון עושה את זה, אז גם להם מותר. בניית התיבה מתוארת בשיר "Building the Ark", שהוא למעשה יצירה שמורכבת ברובה מכלים אוריינטלים קלאסיים בלי יותר מדי מטאל, כשברקע שרה מקהלה את הוראות בניית התיבה ("30 אמה" וכל החרא הזה) כפי שהופיע בתנ"ך בלטינית. 
אחריו מגיע השיר של הלהקה שיש סיכוי ששמעתם בגלגל"צ - "Norra El Norra" הוא למעשה פיוט מרוקאי עתיק המהלל את האל ואת כוחו, אבל פה הלהקה הפכה אותו לשיר רוק כבד קצבי וקליל שמזכיר, אבל עם הטוויסט המזרחי שלה הלהקה. זה שיר לא מטאליסטי בעליל, אבל הוא כל-כך אנרגטי, מקפיץ ושמח שאפשר לסלוח לו על זה (עובדה שזה השיר שהלהקה מסיימת איתו את רוב ההופעות שלה). בתום השיר מגיע סולו פסנתר מקסים ומרגש, וכמו שכבר אמרו לפניי, כנראה צריך לדמיין באותו רגע את החיות עולות לתיבה, או משהו.
הקטע הבא, "The Calm Before the Flood", הוא יצירה אינסטרומנטלית אווירתית ומצמררת אשר כפי ששמה אומר, מהווה את השקט שלפני הסערה. יש בה בסך הכל גיטרה אקוסטית ועוּד שמנגנים ביחד סולו מרגש כשברקע יש שקט מוחלט, ולאט לאט מתווספים כינורות אשר מעצימים את האווירה. בסוף מתחילים להישמע קולות של רוח ושל גשם, המקשרות אותנו אל שיא האלבום.

הוא מגיע. "Mabool" שיר הנושא, מתחיל עם מנגינת כינורות רבת עוצמה שנחלשת ככל שהשיר נמשך, ומוחלפת בהדרגה על ידי גיטרות שמנגנות בדיקו אותו מנגינה (גאוני, חייב לציין). "הנני מביא את המבול מים על הארץ", אומר אלוהים, "לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים תחת השמיים. כל אשר בארץ יגווע, ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה", ואז ברק, רעם והשיר עובר למערבולת של ריפים כבדים וגראול אימתני. הרס הקיום מתואר בפרטי פרטים, ומתברר שמדובר ביותר מגשם כבד, אלא גם בשריפה של כל המים וקפיאה של כל האש בעולם. קובי פרחי, הסולן, מדהים ביכולת שלו לזגזג בין גראולינג לשירה נקייה, והשיר עצמו הוא גם כבד בצרוה חסרת רחמים, וגם מלודי ומרגש בו זמנית. בתום תיאורי התוהו-ובוהו, אלוהים נותן תקווה והנחייה לאלה ששרדו, נקודה אופטימית בתוך הגיהנום:
"Go in peace and thy faith
Evolve thy self and lose all hate
So a heaven you may create"

המבול נמשך 40 ימים ו-40 לילות. השיר "The Storm Still Rages Inside" (שהוא אגב, השיר האהוב עליי של הלהקה) מספר כיצד התיבה נסחפה לה על פני הימים, וכיצד שרר בה שקט מוחלט. באופן אירוני, בנקודה זאת מתחיל סולו ארוך, מושקע, מורכב, מרגש, מלודי (ועוד הרבה מילים שמתחילות ב-מ"ם) של יוסי סאסי, סולו שהוא לדעתי הקטע המוזיקילי הטוב ביותר שאי פעם הולט בארץ. גם הבסיסט אורי זלכה, שקצת התבלט פחות במהלך האלבום, מגיע פה למרכז הבמה עם ה-4 מיתרים שלו. הסולו של יוסי הופך לבסוף לריף אחרון, זורם ומרגש, שעל הרקע שלו נשמעת התפילה האחרונה של המלאכים לאלוהים, המבקשים שיביא אותם אל היבשה, באמצעות משפט שלטעמי מתאר את מה שעבר על העם היהודי במשך ההיסטוריה: "Here Your Orphaned Child". אחרי עוד כמה דקות של מוזיקה, האלבום נגמר עם צלילי ציפורים וגלים על חול - סימן לכך שהספינה גיעה ליבשה המובטחת.

יצא ארוך, הא? בטח תזעדעזעו לגלות שלא הספקתי לגעת בחצי מהמטאפורות, משמעויות נסתרות, הקבלות ואזכורים לסיפורים מתרבויות שונות, ובפאן המוזיקלי נגעתי בקושי. אבל זאת הוכחה שמדובר ביותר מאלבום, אלא ביצירת אומנות - משהו שגם מצליח לכלול הרבה מוזיקה טובה, ולהשתמש בה ובמילים כדי ליצור חוויה רב חושית, שלא רק מספיק להקשיב לה, ובטח שלא פעם אחת (עובדה שהתייחסתי למילים ולאווירה לא פחות מלמוזיקה). גם אם המוזיקה לא תמצא חן בעיניכם, אני מקווה שהסיפור ריתק אתכם מספיק, ואם אתם רק עכשיו נכנסתם בקטע של מטאל ורוק כבד, מדובר באלבום חובה, יצירת מופת. גאווה ישראלית.

* לצורך הכתיבה נעזרתי בכתבה "אורפנד-לנד: קיצור תולדות הלהקה" במטאליסט, מגזין המטאל הישראלי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת