00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

משמרת שניה המלכודת


 לילי שקעה במחשבות. הלאות פשטה בכל גופה. המלצרית החביבה ניגשה אליה ועמדה לצידה.
מה תזמיני גברתי?
לילי לא שמעה אותה.
המלצרית הבחינה שהאישה היושבת ליד השולחן מכונסת במחשבות עמוקות שאלה שוב בחביבות, תרצי להזמין עכשיו או
מאוחר יותר?
לילי יותר מששמעה את קולה הרגישה את חום גופה של המלצרית. היא הרימה את ראשה וראתה את המלצרית שעמדה
והמתינה להזמנה, היא לא שמעה מה היא שאלה ופניה הביעו את השאלה שבפיה. שאלתי אם את רוצה להזמין עכשיו או אחר
כך שאלה שוב המלצרית החביבה.
יש לכם אולי ספר טלפונים כאן? כן השיבה המלצרית, היא הביטה לקצה המסעדה ואמרה שם יש עמדת טלפון וספר, את רוצה
אולי שאביא לך אותו?
אם לא קשה לך, אודה לך מאוד השיבה לילי.
תרצי משהו נוסף בינתיים?
אשמח גם לכוס אספרסו ארוך אם תואילי בטובך.
אין בעיה השיבה המלצרית ופנתה להביא לה את ספר הטלפונים ועברה דרך המזנון והניחה על שולחנה את הספר ואת ספל
הקפה.
אם תצטרכי עוד משהו חמודה תקראי לי והתרחקה לדרכה.
לילי נשארה לבד עם מחשבותיה. לוגמת מהקפה אוטומטית מבלי לקדיש מחשבה לטעמו. המשקה היה חם אך במידה הנכונה.
מבטה היה שקוע בספר הטלפונים שהיה מונח לפניה. היא ניסתה להיזכר למה ביקשה את הספר.
נראה לה מוזר שאינה זוכרת למה ביקשה אותו.
המאמץ הבהיר לה עד כמה היא מפוחדת.
כן, לפתע הפנימה שהיא מפוחדת. למה אני פוחדת שאלה את עצמה. התשובה לכך לא היתה ברורה לה.
האינסטיקט שלה התריע שהיא במצב מסוכן מבלי שהיא תהיה מודעת לכך באופן רציונלי.
היא הושיטה את ידה לתיקה ושלפה את הנייד שלה ללא מחשבה. היא לחצה על הספרה אחת שהיה חיוג מהיר לבעלה.
כן לילי,.. שמעה את קולו של בעלה.
את כבר בבית?
לא, השיבה. אני שותה קפה בשדרה השניה.
למה את שם שאל מתפלא.
אני לא יודעת, אני צריכה לדבר איתך.
על מה? אני לא יכולה לדבר בטלפון אני צריכה שתבוא לכאן.
ג'ון הבין מיד שאין טעם לשאול מה קרה,
זה לא היה ממנהגה להתנהג בצורה כה חריגה, ליד רחוב 19 שאל?
כן השיבה.
תני לי עשרים דקות.
היא הניחה את הטלפון והמשיכה להיות שקועה בתוך עצמה.
   מה את עושה כאן העיר אותה קול ממחשבותיה.
היא הרימה את עיניה וראתה מולה את מרלן יושבת בנחת וממתינה לתשובתה.
דמה של לילי קפא בעורקיה, מרלן היתה האחרונה בעולם שציפתה לראות עכשיו.
לילי?
מרלן המתינה לתשובה.
אני ממתינה לבעלי, השיבה ללא כל מחשבה, קבעתי איתו כאן. 
הוא צריך להגיע? 
כן, קבענו שנלך לראות משהו.
מרלן ידעה על לילי הרבה יותר ממה שלילי ידעה שהיא יודעת עליה, מרלן ידעה היכן בעלה של לילי עובד, הזכרתו הטרידה
אותה מאוד.
מה, ה- אפ.בי.אי. נתן לו יום חופשי צחקה בצחוק שנשמע מעט מלאכותי ודחוק? 
כן, אנחנו עומדים לצאת לטיול ורוצים לקנות כמה דברים כדי שנהיה מוכנים כנדרש.
את לא עייפה אחרי המשמרת המתישה?
בהחלט שאני עייפה השיבה לילי ועכשיו אני לא יודעת אם לא עשיתי טעות שקבעתי עם בעלי לשעה זו, אולי באמת שהייתי
צריכה לחשוב שאהיה עייפה, את יודעת, עם הגיל כבר הכוחות כבר לא אותו דבר כמו שהיו פעם.
כן, אני בהחלט יודעת למה את מתכוונת, אני מרגישה היטב את השינוי הזה.
ומה את עושה כאן שאלה לילי בסקרנות אמיתית להבין את סיבת הופעתה במקום?
אה, זה פשוט מאוד, היה אצלי דימטרי, את יודעת, אחד מנהגי האמבולנס שלנו, הוא בא לקחת ממני מרשם לאחייניתו
החולה ובדרך שם לב שראה אותך כאן וכדרך אגב סיפר לי ואני הופתעתי שאת כל כך קרובה אלי אז החלטתי לבוא
ולראותך. בבית החולים הרי אין לנו זמן לשוחח, הכל רק עבודה ועבודה ואני כל כך מתגעגעת לשיחות החולין עם
מכרותיי משכבר הימים.
הישירות שלה הפתיעה את לילי לחלוטין, עכשיו באמת שלא ידעה לאן להמשיך, בואו הקרוב של בעלה נתן לה מעין
תמיכה מוסרית והדברים הבאים הפתיעו גם את עצמה כשאמרה, 'מה קרה לפג הבריא והיפה הלילה'?
מרלן נראתה רגועה לחלוטין. ללא כל היסוס אמרה, הפג בריא ושלם והוא אצלי בבית.
מה?? המילה נורתה מפיה של לילי כיריה במרתף ריק של בניין, הסועדים בשולחנות הסמוכים הגניבו מבטים לשולחנן,
לילי כיסתה את פיה במבוכה.
הוא בסדר גמור, מטופל כנדרש ואת אפילו מוזמנת לראותו אם את רוצה.
ליל נותרה ללא מילים, עכשיו כבר לא הבינה דבר. הפג לא מת, הפג אצל מרלן, אכן זה היה דימטרי, מרלן מדברת
איתה בגילוי לב מפתיע, בעלה צריך להגיע הכל ביחד סחרר את ראשה לגמרי.
נשימתה נעתקה מפיה, איך ולמה הוא אצלך שאלה בלחש?
הו, זה סיפור ארוך ולא כאן המקום לספרו ענתה מרלן, בואי אלי ונדבר.


   ג'ון החנה את מכונתו בסמוך למסעדה הידועה ונכנס פנימה.
מבטו סקר את כל יושבי המסעדה כדי לזהות את אישתו אך לא ראה אותה, אולי טעה במקום שאל את עצמו?
הוא יצא בחזרה למגרש החניה וראה בקצה החניון את מכוניתה של אישתו שהיתה בבואו מוסתרת ע"י מכונית
סמוכה.
נרגע, אמר לעצמו שהיא בינתיים כנראה החליטה להמתין בחוץ, הוא ניגש למכונית וכשהתקרב החלה המכונית לזוז
ויצאה לשדרה נהוגה ע"י גבר זר שלא הכיר.
ג'ון נעמד במקומו,
   אולי זו היתה מכונית שברולט הדומה למכונית של אישתו?



פרק קודם
הפרק הבא

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת