00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

ניסוי צופרים

04/03/2012

היו לי כמה שניות של סטרס מטורף היום.

אתחיל בהרגעה. היה ניסוי צופרים. זה המקום להתעדכן בנוגע לניסויים כאלו. פיקוד העורף.

לא ידעתי על כך (אולי יש חיסרון לאי ריכוז בחדשות בבוקר. ואולי לא אמרו על זה כלום. אני בכולופן לא שמעתי).

נסענו לנהריה, אני והילדים בכדי לשחק במגרש הגלגיליות הגדול בחוף נהריה.

בערך ליד המדעטק (שיש בו בית מוסיקה וספריה גדולה שבה יכולים להשאיל רק תושבי נהריה, בעסה), קלטתי מבחוץ צליל מוכר שהזדחל לי לתוך הפחדים הכי גדולים.

צפירה עולה ויורדת. ונמשכת. 

אזעקה.

בנהריה. בירת הקטיושות.

אנחנו באוטו. בררררר, מטווחים! אמאלה! איך אני מגוננת על הילדים שלי? כל מיני מכוניות עצרו בשוליים. חשבתי לעצמי שמכונית זו לא הגנה מקטיושה. אני צריכה מקלט!

בחשיבה בהירה הבנתי שבספריית המדעטק בטוח יש מקלט, נכנסתי לחניה, חניתי קרוב והאזעקה נמשכת.

אמרתי לילדים- אני פותחת את האוטו- אתם רצים! לא מחכים לי! רוצו לתוך הספריה (היינו שם לפני שבועיים, רצינו להשאיל ספרים ויצאנו בבושת פנים. כי רק תושבי נהריה יכולים לקחת. אבל אני, לא אכפת לי עכשיו מספרים. השרדות. רק שלא תיפול עלינו קטיושה בחניה).

בספריה בפנים- בטוח יכוונו למקלט. הם רצו, גם אני. הגענו מתנשפים. יצא לקראתנו ספרן נחמד ואמר שזה ניסוי צופרים. כמעט התעלפתי, איך רעדתי!

 

ואי ואי ואי. פעימות הלב שלי ושל הילדים...

טוב, קנדה זה לא. הפחדים העמוקים כוללים אזעקה עולה ויורדת ומילים כמו קטיושה, טילים, פגיעות, נפילות.

וככה התחיל היום שלנו.

נחנו קצת והמשכנו לתוכניות שלנו, אליהם התווספה מסעדה טובה כי הייתי חייבת לפנק את עצמנו אחרי הפחד הזה.

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

24 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת