00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

אוסקר 2012 - הלייב בלוגינג

26/02/2012


טוב, זה כאן. האוסקר הגיע. אני עוקב אחריו מאז אפריל, ועכשיו הוא פה. סגירת מעגל, הייתי אומר. ולכבוד המאורע, אני אהיה פה במשך כל הלילה, מעדכן בקביעות (פשוט תטענו את הדף מחדש כל 10-15 דקות) עם רשמיי על הזכיות, ההפסדים והרגעים ההזויים. שיהיה לנו ערב טוב!

3:17 - את הזמן שיש לי לשרוף בין כל השטיחים האדומים, הפרומואים והפרסומות אנצל בשביל לשים את התחזיות הסופיות שלי בכל הקטגוריות בטקס, כדי שאוכל לראות אחר כך איך הצלחתי. בסוגריים אני ארשום את מי שאני חושב שמגיע לו לנצח (חוץ מקטגוריות השחקנית, התסריט המקורי, האיפור והסרטים הקצרים והדוקומנטרים בהן לא ראיתי אף מועמד) 
סרט: הארטיסט (הוגו)
במאי: משיל הזנבישוס - הארטיסט (מרטין סקורסזה - הוגו)
תסריט מקורי: חצות בפריז (- - )
תסריט מעובד: היורשים (החפרפרת)
שחקן: ז'אן דוז'ארדן - הארטיסט (גארי אולדמן - החפרפרת)
שחקנית: ויולה דייוויס - העזרה (- - )
שחקן משנה: כריסטופר פלאמר - בגינרס (ג'ונה היל - מאניבול)
סרט אנימציה: רנגו (רנגו)
סרט זר: פרידה - איראן (הערת שוליים - ישראל)
צילום: עץ החיים (עץ החיים)
עריכה: הוגו (הוגו)
עיצוב אומנותי: הוגו (הוגו)
עיצוב תלבושות: הוגו (הוגו)
אפקטים: כוכב הקופים - המרד (כוכב הקופים - המרד)
איפור: אשת הברזל (- - )
דוקומנטרי: Hell and Back Again
דוקומנטרי קצר: The Tsunami and the Cerry Blossom
אנימציה קצר: הספרים מעופפים של מיסטר לסמור 
סרט קצר: Bela Atlantic

3:31 - אחלה דרך לפתוח טקס: מורגן פאקינג פרימן מציג את המצגת הקלאסית שבילי קירסטל נהג לעשות במשך שנים, אלה שבהן הוא מוצב במקום דמויות שונות בסרטים המועמדים. אחח, זה נוסטגלי, אבל הרבה יותר חשוב - זה מצחיק. לא כמו החנונים מהשנה שעברה. 
3:37 - אני ער. גם כי אכלתי כרגע פתיתים רותחים, אבל גם כי אין גבול לאושר שלי מלראות את עוד מחרוזת של "It's a Wondefull Night For Oscars!". הוא לגמרי הוציא לי את המילים מהפה בקשר ל"הוגו". 
3:42 - טום הנקס עולה לבמה, ואחרי הרצאה על מישהו שיושב על הכיסא של ג'ניפר לופז, ומגיש את פרס הצילום (בדיוק אותה קטגוריה של הגיש שנה שעברה). והזוכה הוא... "הוגו". פאק, רציתי לראות את עמנואל לובצקי מנצח על "עץ החיים". אומנם לא צדקתי בהימור שלי, אבל לפחות מדובר באלטרנטיבה טובה. אויל האקדמיה לא מורכבת מטיפשים זקנים אחרי הכל. 
3:44 - פרס העיצוב האומנותי: "הוגו". טוב, אני לא אנסה אפילו להתווכח עם זה. זוכה ראוי בהחלט. אבל הזוכה אומר משהו "ת'נק יו אקדמי פור דה פרסטיג'וס אווארד". רק לי "פרסטיג'וס" נשמע כמו שם של מחלה? והזוכים גם מודים לאיטליה, ארץ הולדתם. בהתחשב בעובדה שמדובר בסרט של סקורסזה, יש מצב שאיטליה שתהפוך להיות הניו זילנד החדשה. 
3:49 - שמתם לב שהנאומים השנה ממש קצרים? יותר מהקריירה של רבקה בלאק (כן, בדיחה עלובה, אבל לכו תנסו לכתוב בדיחות תחת לחץ בשלוש בלילה).
3:52 - מונטאז'! הם קוראים לזה "רגעים קולנועיים קלאסיים", אני קורא לזה "רגעים כל-כך שחוקים שכבר נמאס שתציגו אותם כל הזמן". 
3:56 - עיצוב תלבושות: הארטיסט (שאלה, מה מעצבי תלבושות עשו השנה שהם לא עשו בשנים קודמות, שפתאום מגיע מעין ראיון עם המבאים ושחקניפ של הסרטים המועמדים כשמציגים את המועמדויות?)
3:58 - איפור: אשת הברזל. למה לכל השדים והרוחות קמרון דיאז וג'ניפר לופז (שאגב לובשת משהו שנראה כמו ואגינה של לובסטר) נקרעו מצחוק עם פתיחת המעטפה? בטח חשבו משהו כמו "חה חה חה, מנהיגה ימנית מקבלת כבוד בהוליווד, איזה נדיר!"
3:59 - שחקנים שונים מספרים על הסרט הראשון שהם ראו. במפתיע, זה די מרגש. 
4:03 - חה חה חה. יש איזה קריינית מעצבנת שמנסה לגרום לנו לחשוב שיש סיכוי שסרטים כמו "מאניבול" יזכו. איזה חמודים. 
4:06 - פרס הסרט הזר, החלק שכולנו חיכינו לו. והאיראני זוכה. אממ... טוב, לפחות אנחנו עכשיו מחיזקים בשיא של המדינה עם הכי הרבה מועמדויות שלא זכתה מעולם. אני, בכל מקר,ה מציע פעולת נקם באיראן. לא בגלל האוסקר, בגלל שזאת ממילא מדינה שמלאה במניאקים אנטישמים. 
4:09 - בילי קירסטל: "קבלו אותו, אביר אפל, מסומם, ורוצח סדרתי. כריסטיאן בייל." לא יודע למה, זה ממש הצחיק אותי, גם הבדיחה, וגם העובדה שבייל לא כיסח לו את הצורה. הוא מגיש את פרס שחקנית המשנה לאוקטביה ספנסר. וואו, זאת הייתה הפתעה. בכל מקרה, היא עדיין נראית באופן חשוד כמו איזה מישהי מפרק של "המכשפים מוויברלי פלייס", סדרה שאני מנסה להדחקי מהחיים שלי, אבל כל זכייה שלה מזכירה לי אותה. 
4:18 - קטע קישור בנושא "Test Screenings", בהקשר של "הקוסם מארץ עוץ" המקורי ב-1939. היי, זה די נחמד. 
4:22 - בדיחת הערב: "היחסים בין הבמאי לעורך הם כמו היחסים בין אנשים נשואים: אתם חיים בחדר חסר חלונות, מזמינים כל הזמן אוכל ומסתכלים בתמונות של אנשים אחרים". הזוכה בפרס העריכה הוא בכל מקרה, הולך ל"נערה עם קעקוע דרקון". העורכים שניהם נראים מודהמים, ולא ברור להם מה הם עושים שם. לא ראיתי את הסרט, אבל אני שמח מאוד בתור מעריץ של דייוויד פינצ'ר. 
4:25 - עריכת סאונד: "הוגו". ואוו, FAIL גדול לי.  ואחד הזוכים אומר "אני רוצה להודות לכל מי שנולד, מי מתכנן ללדת ומי שנולד ברגע זה". כמאמר המשורר, WTF.
4:28 - מיקס סאונד: "הוגו". גם אם "הארטיסט" יפסיד, "הוגו" כבר מתסמן כסרט עם הכי הרבה זכיות הערב. ויו, למרטין סקוטרסזה יש גבות מה זה חמודות!
4:36 - מיס פיגי וקרמיט מ"החבובות" מציגים קטע מחול מוזיקלי שלא קשור לכלום. אני, עם זאת, יותר שמתי לב לעובדה שהאיש שתפר את הבובה של פיגי לבושה בשמלת אוסקר לקח את זה טיפה ל... אקסטרים. בואו רק נגיד שהאישה שהכי קרוב שיהיה לה ניפסליפ בערב הזה היא... חזירה. 
4:39 - בילי קירסטל: "תקלטו, יש לנו בובות, רקדנים, אנחנו ממש כמו בר מצווה!" ואו, הם אמרו שם של שיר של מטאליקה על הבמה ("Sad But True"). וואו, אני ער יותר מדי זמן. 
4:41 - אני רוצה להיות ה-BFF של רוברט דאוני ג'וניור! הוא וגווינת' פלטרו נותנים את פרס הסרט הדוקומנטרי לאיזה סרט פוטבול בשם "Undefeated". והבמאי נשמע כמו תלמיד תיכון. 
4:44 - אה! כריס רוק! הייד יור קידס, הייד יור פאני! את פרס האנימציה הוא מעניק, בכל מקרה, לפאקינג "רנגו". תודה לאל, יש יאיר לפיד בעו... אה, ז'תמורת, יש צדק בעולם (!סאטירה!). איזה כיף לראות את הבמאי של שודדי האקריביים מחזיק פרס. 
4:52 - אמה סטון המקסימה ובן סטילר המעצבן מגישים את הפרס לאפקטים. אה, סליחה, במפתיע, זאת סטון שמעצבנת ובן סטירל שהוא דווקא מי שמנסה לייצב אותה באדמה. אני קצת מת מצחוק בפנםי כשאני רואה את מייקל ביי מסביר על האומנות שבסרטיו. אבל הזוכה הוא... פאקינג הוגו?! לסרט הזה היו אפקטים נפלאים, אבל הם לא היו האפקטים הכי טובים בהיסטוריה כמו "ככוב הקופים: המרד". זה ייזכר בעתיד כאחת העוולות הענקיות בתולדות הטקס.
5:01 - הזכייה של כריסטופר פלאמר בקטגוריית שחקן המשנה לא מפתיעה אחת, אבל כן מציבה שיא בהיותו האיש הזקן ביותר שזכה באוסקר. 
5:09 - בילי קריסטל משחזר את קטע ה"מה הכוכבים חושבים" שהוא עשה בשנים עברו, ואני על הרצפה. כמה פנינות: א - בראד פיט: "וואו, כבר מאוחר, אני מאחר ל-6 ימי הורים מחר". ב - ויולה דייוויס: "אני רוצה להודות לתסריטאי שכתב דמות של אישה שחורה חזקה שלא משוחקת על ידי טיילר פרי."
5:14 - פרס המוזיקה המקורית: "הארטיסט". מבחינתי, הפרס היחיד שהוא יקבל הלילה שיהיה מוצדק לחלוטין. 
5:16 - זאק גלאפינקס ו-וויל פארל מתנהגים כמו אידוטים, וזה לא מצחיק. אבל מגיע להם אוסקר משלהם על האזכור של השיר זוכה האוסקר בידוע לשמצה "קשה להיות סרסור". הזוכה בפרס השיר המקורי, שהם מגישים, הוא "Man or Muppet", מתוך "החבובות". 
5:25 - תסריט מעובד: "היורשים". הפת-פאקינג-עה. 
5:29 - תסריט מקורי: "חצות בפריז". הפת-פאקינג-עה. וודי אלן, כרגיל, לא נמצא באולם. הפעם היחידה שהוא הגיע לטקס הייתה כדי להביע כבוד לנפגעי ה-11 בספטמבר. היי, גם השנה היה אסון גדול שמתרחש בתאריך הזה, קוראים לו "קרוב להפליא ורועש להחריד". 
5:37 - בילי קריסטל, "זאת הייתה שנה נהדרת לתפקידים של נשים חזקות. מרגרט תאצ'ר, ג'יי אדגר... 
5:38 - ועכשיו, נשים פחות חזקות, הבחורות מ"מסיבת רווקות" מגישות את הפרסים לסרטים הקצרים, ומספרות מלא בדיחות זין ופלוצים על הדרך. 
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: The Shore  
הסרט הדוקומנטרי הקצר: "להציל את הפנים"
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר: הספרים המעופפים המופלאים של אדון מוריס לסמור.
5:49 - אורות הבוקר מתחילים לבצבץ, ומייקל דאגלס מעיק את הפרס לבמאי הטוב ביותר. הזוכה הוא מישל הזנבישוס, על "הארטיסט". טוב, אויל לא זכינו בפרס הסרט הזה, אבל לפחות הפרס הזה הלך ליהודים. (כן הוא יהודי). אבל הוא גם די מניאק, הוא מעליב את הכלב, שהיה השחקן הכי טוב בסרט הזה. 
6:03 - מונטאז' "לזכרם". נוח על משכבך בשלום, סידני לומט. 
6:17 - נטלי פורטמן עם פרס השחקן הטוב ביותר. כמו בשנים קודמות, היא פונה עם נאום אישי לכל מועמד, וזה, בבירור, מאריך את הסיטואציה שלא לצורך. הזוכה הוא ז'אן דוז'ארדן, מה שאומר שאפשר כבר לקפל הכל ולתת את פרס הסרט ל"הארטיסט". מה שכן, הוא חמוד ומצחיק בצורה אירופאית קלאסית שכזאת, והנאום שלו משעשע, ונחתם בצרחת "מרררסססי!" ענקית. בראד פיט וגארי אולדמן עוד יקבלו יום אחד את הפרס שמגיע להם, תאמינו לי.
6:24 - קולין פירת' עולה ועושה את אותו דבר עם פרס השחקנית. אני נורא מופתע שרוני מארה לא מפונצ'רת. מישל וויליאמס יפהפיה כרגיל. אבל הזוכה היא פאקינג מריל סטריפ, הפרס השלישי שלה בכל הקריירה. למה אני שמח, אתם שואלים? טוב, בתחרות הימורי האוסקר של "עין הדג" הימרתי עליה, אבל אז חשבתי שהיא דווקא תפסיד. לצערי, כשגיליתי את זה כבר עבר המועד לעדכון התפסים, ככה שיש מצב שאשת הברזל תזכה אותי בחולצה ופוסטר. 
6:35 - ולסיום, פרס הסרט הולך ללא אחר מאשר "הארטיסט". תיראו מופתעים. 

אז, מה אני אגיד? היה כיף לא נורמלי. נכון, היו הרבה בחירות צפויות ולא ראויות, אבל גם מספיק זכיות מפתיעות כדי לאזן זאת (למרות שלאו דווקא כולן היו מוצדקות). מבחינת הטקס עצמו, היה יד טוב. לא היו רגעים מוטרפים כמו הפאק של מליסה ליאו או העינוי של קירק דגלאס בשנה שעברה, אבל בילי קריסטל היה נהדר לטעמי, ונתן ניחוח קלאסי כזה למופע. גם שאר המגישים היו נחמדים. וכך, אכן מסתיימת לה שנה של סיקורים, תחזיות וביקורות לקראת הטקס הנ"ל, וזהו גם סיומו של החודש העמוס ביותר בבלוג שלי, שבו כתבתי הכי הרבה פוסטים. ואפילו שאני לא עומד לכתוב איזה פוסט סיכומי ומחשבות על טקס (כי כבר כתבתי פה את כל מה שאני צריך), אל תחשבו שסיימנו, כן? יש לי עוד פוסט אחד לפרסם בחודש "פברואר המוזהב", היום, מחר או מחרתיים, והוא התחזית הראשונה לאוסקר של השנה הבאה. אחר כך אעבור, כמו שהבטחתי, להתמקד יותר בפוסטים הקשורים למוזיקה. 
שמתי לב בסטטיסטיקות של הבלוג שלי שהיו לי כמעט 300 כניסות היום, ולכן אני גם אומר תודה לכל האנשים שקראו את הפוסט הזה, וגם לאנשים בתפזו ששמו אותו בעמוד הראשי. אז שתהיה לנו שנת אוסקר טובה, אני צריך ללכת לבית ספר. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת