00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפורים עם מוסר ובדיחות

קוביית קוד חופשי

מחווה קטנה .

מארק הלך הביתה מבית הספר יום אחד, כאשר הבחין שהנער שהיה קטן ממנו שהלך לפניו מעד והפיל את כל הספרים שנשא, יחד עם שני סוודרים, מחבט בייסבול, כפפה וטייפ הקטן.

מארק כרע על ברכיו כדי לעזור לילד לאסוף את הדברים המפוזרים. בגלל ששניהם הולכים באותה דרך, הוא גם עזר לו לסחוב חלק ולהתחלק בנטל. תוך כדי הליכה מארק גילה ששמו של הנער היה ביל, שהוא אוהב משחקי וידאו, בייסבול והיסטוריה, וזה היה לו הרבה בעיות עם נושאים אחרים שלו ושהוא נפרד מחברתו. הם הגיעו לביתו של ביל ומארק הוזמן לשתות קולה ולצפות קצת בטלוויזיה. אחר הצהריים עבר בנעימים עם כמה צחוקים וכמה שיחת חולין משותפת, ואז הלך מארק . הם המשיכו להתראות בבית הספר, ארוחת צהריים יחד פעם או פעמיים בשבוע, מארק גם סיים את לימודיו בחטיבת הביניים. הם בסופו של דבר נפגשו גם בבית הספר התיכון .

לקראת סיום לימודיו בתיכון של ביל, מארק הגיע לטקס הסיום וביל שאל אם הם יכולים לדבר.

ביל הזכיר לו את היום  לפני שנים, כאשר הם נפגשו לראשונה. "האם אי פעם חשבת למה אני נשאתי כל כך הרבה דברים הביתה באותו יום?" שאל ביל.

"אתה מבין, ניקיתי את הארון שלי כי אני לא רציתי להשאיר בלגן לאף אחד אחר. אני שמרתי לעצמי כמה גלולות שינה  של אמא שלי ואני הלכתי הביתה להתאבד. אבל אחרי שבילינו זמן יחד דיברנו וצחקנו, הבנתי שאם אני הורג את עצמי, הייתי מחמיץ כל כך הרבה דברים ומונע מהעתיד להתחולל. אז אתה מבין, מארק, כאשר הרמת את הספרים האלה באותו יום, אתה הצלת את חיי. "

ג'ון ו שאלטר (סיפור אמיתי)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל starman אלא אם צויין אחרת