22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

למה האמריקאים כל כך מתעניינים בישראל?

מזה כשלושה חודשים אנחנו מנויים לעיתון "הארץ" אה... סליחה...לחיקוי האמריקאי שלו, ה New York Times. אנחנו מנויים רק למהדורת סוף השבוע כי העיתון כל כך עבה, שלא מספיקים לקרוא אותו במהלך השבוע. יום ראשון, היום החגיגי של קבלת העיתון הכניס שגרת ספורט חדשה לחיינו: מה יהיה כתוב הפעם על ישראל? 

זה פשוט לא יאומן, מתוך כ - 192 מדינות בעולם, חלקן גדולות ממנה, בעלות תרבות מעניינת, נתונות במלחמה, או בעוני או בסבל או השד יודע מה, או לחילופין מדינות תרבותיות עם תרבות וכלכלה מפותחות, רק ישראל חוזרת שוב ושוב כנושא שיש לדון בו. הדבר המשמח הוא, שישראל אינה מופיעה בעיתון רק בהקשר של הסכסוך הישראלי ערבי: פעמיים הופיעו כתבות נרחבות (שתיהן כתבות שער) במוסף המטיילים של העיתון על המלצות טיול בישראל (פעמיים בשלושה חודשים?! מאמר מקיף על תל אביב ומאמר מפרגן על ירושליים. מה, אין אירופה? אין אסיה? אין דרום אמריקה? אין איים, ערים וטיולי נוף? שום מדינה לא זכתה לשתי כתבות במהלך החודשיים האלה).

ישראל הופיעה במוסף הספרים עם כתבה על ספר של עמוס עוז. 

העיתון גם עסק בתופעת הדרת הנשים בישראל ואף דן לעומק בנושא של קבוצת הכדורגל בקרית שמונה (זה באמת היה תמוה...)

במוסף השבועי, "המגזין" הופענו נדמה לי, לפחות 3 פעמים: גלעד שליט  (למה הישראלים מוכנים לשחרר אלף מחבלים תמורת חייל אחד), עוד משהו פוליטי שאני לא זוכרת, וכתבה על המתח בין ישראל לאיראן. 

הכתבה על המתח בין ישראל לאיראן זכתה למספר התגובות הגבוה ביותר באותו שבוע: כ 2600 תגובות!!!

אנחנו הנחנו שאולי העניין הרב בישראל קשור באחוז העיתונאים / קוראים היהודי הגבוה בעיתון.

אבל אז החלו ללמד פרק שלם על ישראל בשעורי global בכתה ט' בתיכון בבינגהמטון! על הציונות, מלחמות ישראל, ואפילו על דוד בן גוריון! נכון שלימדו גם על אפריקה, אבל זו יבשת (!!!) מה פתאום ישראל? (אנקדוטה משעור גלובל: המורה: "המלחמה ב 1973 מכונה על ידי הישראלים מלחמת יום כיפור" התלמיד הישראלי: "אני נולדתי ביום כיפור" תלמיד גוי אחר: "איפה זה יום כיפור?").

אולי אלה רק אנחנו שעטים על כל בדל מידע שקשור בישראל. אבל בכל זאת, למה זה מעניין אותם?

נכון שבעיני עצמנו אנחנו נורא חשובים ולגמרי מרכז העולם. אבל מכאן זה לא נראה ככה. 

אז ההשערות שלי הן כאלה, והן לא נשענות על שום ידע מדעי או מקצועי:

1 . ישראל באמת מעניינת אותם. היא רחוקה ואקזוטית, עם מדבר, וישו.

2 . תמיד טוב לקרוא על צרות של מישהו שנמצא במרחק של 12 שעות נסיעה. (אין צרות בדרום אמריקה? אפריקה? מדינות ערב? מה עם הדרת הנשים במדינות ערב?)

3. אנחנו יוצרים אצלם דיסוננס שהם מנסים לפתור: בין מדינה דמוקרטית, מתקדמת, מערבית לבין מדינה מפגרת לחלוטין מבחינה חברתית, השרויה במלחמה מתמדת עם מנהגים פרימיטיביים בסגנון העולם השלישי, והם באמת מנסים לרדת לחקר התופעה הזו.

4 . טוב, בכל זאת יש הרבה יהודים בין העיתונאים והקוראים של הניו יורק טיימס (בכיתה בבינגהמטון יש רק אחד. והמורה לגמרי לא יהודי...)

5 . הם פוחדים מאיתנו. פוחדים שמהלך לא זהיר שלנו יסבך אותם באיזו צרה, והם רוצים להיות עם האצבע על הדופק (עיקר התגובות היה הפחד של האמריקאים מכך שישראל תגרור גם אותם למלחמה עם איראן).

מעבר לסיבות לתופעה המשונה, עולה השאלה אם זה טוב או רע לישראל.

מצד אחד, חשיפה זה תמיד טוב. ככה יודעים עלינו. במיוחד כשהיא באה במוסף הטיולים או הספרות. ומה רע בקבוצת הכדורגל בקרית שמונה? (מה טוב???)

מצד שני, הנה המדינה הזאת, שנמאס לה מהפלסטינאים אז היא מתנפחת מול איראן, עם השני מנהיגים התמוהים שלה ביבי נתניהו ואהוד ברק (תמיד אותה תמונה), חיילים, שבויים, הדרת נשים, מה הם נדחפים לכל חור?! שיתנו קצת שקט! בקיצור, אנחנו יכולים להימאס גם על האמריקאים!

 אולי צריך להתנות את הפרסום על ישראל רק במדורי הטיולים והספרות (מה עם אופנה? שירה? מדורי בישול? יש לנו הרבה מה להציע!)

מה שלא יהיה, מסתבר שלישראל יש פה רייטינג תקשורתי לא רע. 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת