00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

טעימות מן התערוכות של משה קופפרמן, מריק לכנר ומוש קאשי

                                             ציור של מוש קאשי במוזיאון תפן

בבוקרו של יום נפלא נסענו צפונה, קבוצה של תלמידי קורס לציור ושוחרי אמנות. פתחנו את הסיור בביקור בקיבוץ לוחמי הגיטאות, בבית אוסף משה קופפרמן, מבכירי הציירים בארץ. המשכן כולל אולמות תצוגה (לתערוכת עבודות קופפרמן ולתערוכות מתחלפות של אמנים שונים) המוארים באור טבעי, כמו זה שבמוזיאון בעין חרוד שקופפרמן היה אחד מבוניו. משה קופפרמן שעלה ארצה בשנת 1948 מפולין היה פועל ובמשך למעלה מעשרים שנה חילק זמנו בין ענף הבנייה לבין הציור. לאטלייה שלו הגיע בכל בוקר כמו פועל המגיע לבית המלאכה שלו.

           הצייר באטלייה שלו     

הצבעוניות שלו יחודית. היא מזכירה את צבע המלט האפור - "צבע קופפרמני". את הצבע הסגול שאופייני ליצירותיו, יצר מתרכובת הצבעים בהם השתמש והורדה בעזרת שפכטל. הגריד הקופפרמני הופיע בשנת 1965. גם החתימה שלו היא חלק אינטגרלי מהמקצב הציורי.
 החתימה של קופפרמן

סגול קופפרמני

בהיותו פועל, האמין כי האמנות היא עבודה והיצירה - תהליך. הוא לא האמין בכשרון מלידה. לא התבונן בנוף. פנה אל המופשט, אל התודעה, אל הזכרון ובעיקר אל זמן ההווה - זמן הכנת הציור. עבד על נייר ובד במקביל. אוטודידקט בהכשרתו שיצר שפה יחודית.
 האטלייה שנשמר

מנהלת המקום היא רוני בן-דור, נכדתו של קופרמן, שדואגת להנציח ולשמר את מורשתו. קופפרמן שנולד בשנת 1926, זכה בפרס ישראל בשנת 2000 ונפטר בשנת 2003.

בגלריה של הקיבוץ, בחדר קטן מימדים שבמועדון החבר, מוצגת תערוכתו של מריק לכנר (יליד 1967). נראה שהתערוכה ששמה "הגן והבור", פורצת מבין הכתלים שכן צר עליה המקום. היצירות גדולות, הצבעים עזים ומונחים בשכבות עבות מאוד, הציורים אקספרסיביים מאוד. הפנטזיה חוגגת. הסערה מתרגשת. מפלצות וחיות מעוותות משוטטות ביער אימתני. גם המיניות, היצריות והגשמיות לא נפקדות מיצירותיו. לדבריו, אינו מתכנן את הציור עליו הוא עובד.
מריק לכנר, צייר. נולד בברית המועצות. עלה לישראל בילדותו. למד במרכז הבינתחומי לאמנות, מכללת הגליל המערבי.  הוא נע על הציר שבין תל-אביב לברלין ומושפע מן התרבות הגרמנית של המאה ה-19.

 מריק לכנר לצד יצירתו
גם כאן התוודענו אל הסטודיו של האמן שנמצא בנהריה. מסתבר שהוא חי, ישן ונושם בין הצבעים. אין ספק שהוא יוצר מיוחד במינו ואינו מותיר את הצופה אדיש. האמן שזכה בפרסים והציג יצירותיו בברלין ובניו-יורק, מוערך על ידי "המילייה האמנותי" העכשווי.
מריק בסטודיו   

התחנה הבאה היתה במוזיאון תפן שמארח בימים אלה את האמן מוש קאשי. הוא למד במדרשה לאמנות ברמת השרון וזכה במספר פרסים.
על פי דבריו, אינו רוצה שתהיה לצופה נקודת אחיזה בתערוכה. כל מבקר הוא בעל יחוד ואיכות משלו ומגיע עם התובנות והאינטואיציות משל עצמו. האמן הזה, יליד ירושלים
(1966), מתמקד בציורי הטבע בהם הוא מביע הלך נפש רגשי. אינו יוצא אל הטבע ויוצר סדרות. לדבריו, אינו נוהג לחתום על יצירותיו כדי שלא למקד את המבט בחתימה. היצירות עצמן מוקפדות מאוד, מלוטשות ואסתטיות.
       

רותי אופק, האוצרת הראשית כותבת: "כל ציור עומד בזכות עצמו, אבל בסדרה כולה יש משום התפתחות איטית, מחקרית, של הנושא. אופן העבודה הזה מאפשר לקאשי סוג של התעמקות, ניתוח ודיוק. לכל עבודה בסדרה יש המשך. הסדרה פוגשת אותנו בנקודות זמן שונות. השפה של כל עבודה בסדרה אינה אותה שפה, אלא וריאנט שלה; המשפט הוא אותו משפט, אבל התחביר שונה מעט."

בחלל המוזיאון הגענו למשטח המלא בכדורי זהב. אלה כדורי פורצלן המצופים בזהב של 24 קארט. מיצב מרהיב ביופיו ובו השתקפויות שמשתנות מכל זוית ובכל נקודת זמן והאור הבוקע מהם מזמין את הצופה לעולמות אחרים.  

הסיור היה מאלף ומרתק. מסתבר שתערוכות יחודיות מוצגות גם בצפונה של הארץ ולא רק במרכז התל-אביבי. הדברים שהבאתי מתבססים על הסבריו של האמן ראובן תשרי שיזם את הסיור ועל ההבהרות של האמנים במעמד הצפייה ביצירותיהם ועל התייחסויות שמצאתי ברשת. התמונות והצילומים מוצגים כאן ברשותם של האמנים ומנהלת האוסף של קופפרמן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת