00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

המקום בו שפני הסלע מצטלמים, יום ים בשמורת טבע

23/02/2012
הבוקר השכמנו (=יצאנו ב10 מהבית, עם שמיכת פיקניק, פירות, כריכים, צ'אי ומי שתיה) אל הים.
לגור בחניתה זה לגור במרחק 5 דקות מהים. והים יפה.
 
ואני אוהבת את הים, כך שהיום יצאנו אל שמורת טבע ראש הנקרה ואכזיב בשביל לחקור, ללמוד, לשחק ולהנות.
התחלנו מחניון שפני הסלע ליד ראש הנקרה.
פגשנו זוג פנסיונרים שהגיעו מצויידים בקליפות וירקות משבוע שלם. הם סיפרו שהם באים פעם פעמיים בחודש ומאכילים. השפנים זיהו אותם והתנהגו כמו-חזירי סלע. הם רבו, זללו בכל פה והתחזרו כהוגן. אחרי שהגדולים והשמנים שבעו ונשכבו להתחרדן בשמש, הגיעו הקטנים לכרסם. היה הרבה מה לכרסם.
 
בין הרגליים של בני חלף אחד קטן, בדרכו לטעום קליפת תפוח
 
מה שסחט מהילדים קריאות צווחניות של יווווווו   שפירושן : חמוד! קטן!
 
אח"כ עלינו במדרגות של המצוק. אני מודה שבכיון של מעלה זה היה נראה שביל פשוט לגמרי.
 
 
ובדרך חזרה ממש שיקשקתי מהמצוק המבהיל שנפרש משמאלי. אבל דיה לצרה. עלינו.
 
למעלה יש מסלול נחמד, הלכנו בו נגד כיון החיצים הירוקים של רשות שמורות הטבע. אבל כשחזרנו החיצים היו בעדנו.
מצוק הכורכר חצוב מלבנים וריבועים, הכורכר שימש כחומר גלם לבניה בתקופות שונות וחושבים שאבני הכורכר ששימשו לבניית האקוודוקט- נחצבו כאן. החציבה יצרה מדרגות מעוצבות בסלע, בריכות מלבניות וספסלי תצפית.
 
 
ובריכות ומפרצים קטנים בעלי המים הכי טורקיזים שראיתי בארץ
 
 
.
אח"כ נסענו לאורך החוף דרומה, לעבר אתר הפיקניק (טוזיג) האידיאלי. שמורת טבע אכזיב, סמוך לשפך נחל אכזיב. היו די הרבה דייגים והשמיים קיבלו גון צהבהב מוזר. כמו לפני סערה.
פרשנו את שמיכת הפיקניק שלנו ואת הטובין והילדים התפנו למלאכת ציד האוצרות, בה ממיינים את האבנים והצדפים ליפים ושווים ומניחים בצד את היפים והשווים. אחרי זה מחזירים הכל חזרה לערימות, כי כאן שמורת טבע. אבל מלאכת המיון היא חגיגה גדולה, גם מבחינה לימודית.
 
שתינו צ'אי חם ומתוק ואכלנו עד ששבענו, ואז הילדים התפנו לחקר הסביב הקרובה ואני התפנתי לצלם עוד קצת, בעזרת קריסטל שנשאר אצלי בתיק היד ממעבר הדירה...
 
 
ארזתי את הפיקניק וליד הרכב פגשתי שני דייגים בדרך לדייג, דיברנו קצת והם הראו לנו את ה"תולעים" שהיו למעשה פרוקי רגליים רב-רגל חובב לחות שמיובאים מצרפת. די איכס, המראה של אלו, אבל מסתבר שהם פיתיון מצויין. המשכנו לדבר ומכאן לשם, קיבלנו הזמנה לבוא לבקר אצלהם עם המשפוחה בבית בירכא, לאכול ארוחה דרוזית ובאמת להתקשר ולא להתבייש.
 
נפרדנו בידידות ועברנו לצד השני של החוף, היה שם דייג אחד על רקע "מדינת אכזיב".
 
 
וכך בעוד הילדים מוצאים אוצר (מטבע שתקוע בין חריצי הכורכר, ומקבלים ממני אישור להוציא אותו ולקחת אותו כי מטבע זה לחלוטין לא אוצר טבע בשמורה) אני צילמתי עוד, גם את הדייגים מהצד הצפוני-
 
 
.
ואז הגיעה העת להתקפל ולנסוע הביתה. 4 שעות בחוף הים חלפו בכייף גדול.
 
אני ממש שמחה שעברתי לגור קרוב יותר לים. התגעגעתי!
 
עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת