00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חתולה יוצרת

הרפתקאות חתולי8 בארץ הסקראפ

אני מאוהבת באדוארד

בוקר יום שישי יוצאת מוקדם מהבית ונוסעת לבנימינה, לסדנת נגרות נוספת אצל רויטל וייס. כל כך נהניתי בסדנא הקודמת שהיה לי ברור שארשם גם לזו (וגם לבאה אם אתם מתעניינים, ברגע שתהיה כזו!).
לילה קודם הלכתי לישון מאוחר כך שאני עדיין לא ממש עירנית. עוצרת ביקום לקנות אספרסו כפול ומיני סנדביץ וממשיכה, במזג אוויר חורפי אך לא גשום (טעות שתתוקן בהמשך...), לכיוון הסטודיו המתוק של רויטל.
הנוף הירוק, האוויר הקר (חלון המכונית פתוח) והאספרסו עושים את שלהם ובשמונה וחצי אני כבר מתייצבת עירנית בסטודיו.
כיון שהגעתי מוקדם הלכתי לכספומט שברחוב הסמוך .
זה מה שהבנתי בדרכי אליו: ביום שישי בשמונה וחצי בבוקר בנימינה ישנהההה לגמרי.
אין נפש חיה ברחוב....

אופס, זה לא ממש מדוייק.
אמנם במהלך הסיבוב לא ראיתי אף אדם אבל תראו את מי כן פגשתי,
 

אמנון התיש השכים קום וטייל בחצר הפרטית שלו.
אז ברור ששוחחנו מעט והוא הסכים להצטלם.....





סיימנו את שיחתינו ואני המשכתי לכיוון הכספומט,
שם בחצר אחרת פגשתי את מרגריטה היפהפיה
היא זיהתה בי פוטנציאל פינוק לא רע והתקרבה....ואכן זכתה לגרודים מאחורי האוזניים ומתחת לסנטר, כראוי לבוקר שישי חורפי .




בדרך חזרה לסטודיו שיחקתי גם עם ציפי, גולדנית בלונדינית משגעת אבל משום מה לא צילמתי....אולי בגלל שהיא נורא קפצה עלי כל הזמן...

כעת, בהחלט אפשר היה להתחיל לעשות את מה שעבורו הגעתי עד כאן....

 כך נראה השולחן לפני השתלטות הנגריות ....

 ואז התחלנו....איזה כייף היה....

קדחנו, הברגנו, הרכבנו.....


 אחת הבנות (בחיי שלא אני), גם תיקנה את מה שהיא הרכיבה...

 

 סתמנו חורים,

וניקינו סביבם......

מנוחת הלוחם.....
או הנגרית, במקרה הזה....


תודה לשולי על התמונה בה אני מצלמת את כולן עובדות... 

לפני ארוחת הבוקר רשמה כל אחת את שמה על עבודתה.
גם אני



המורה שלנו שהפכה למלצרית, מגישה לנו, כמו בפעם הקודמת, סעודת בוקר נהדרת:

 

בינתיים החורף נזכר שאני אוהבת אותו ומחליט להראות לי שהוא אוהב אותי חזרה.
טיפות גשם מתחילות לרדת אבל אנחנו בחוץ, מתחת לגגון, משייפות ...

יש אפשרות שבגלגול הקודם הייתי צפרדע....

רויטל מקילה עלינו את התהליך,

שוב בפנים, רויטל מסבירה מה עושים עכשיו,
וכולנו מקשיבות:

גם שולי:

הבנות אוהבות מראה מיושן. זה מאד אופנתי היום וזו סיבה מספיק טובה לכך שאני לא אוהב את זה .
וברצינות, בלי קשר למודרני או לא, אני לא אוהבת מראה מיושן. אני אוהבת  מראה חדש ונקי. לכן כל הבנות מורחות צבע כהה במקומות מסויימים על השרפרף, כדי שיוכלו לאחר הצביעה לגרד את הצבע ולקבל את מראה השאבי ואני מתחילה ישר עם הצביעה.



ושוב תודה לשולי שצילמה אותי צובעת, כאן בתמונה מעל.

איך אני אוהבת את התמונה הזו של רויטל מכינה לנו את קעריות הצבע:

בהמשך גם החברות מצטרפות לצביעה.
הנה לימורי ויפעת:



 

הגשם שמתחזק בינתיים, משמח אותי מאד!


 


שלב  הצביעה הסתיים. הנה כל השרפרפים של הבנות,
איזה מראה כייפי:

 והלבן, הקרוב למצלמה הוא שלי, החמוד:


כעת, בזמן שהשרפרפים מתיבשים, עברנו לרפד את המושב. מהשלב הזה אין לי תמונות, אולי כי הידיים היו עסוקות בלמתוח חזק חזק את הבד.....
הדבקנו ספוג כדי שיהיה רך ונעים לשבת, ואני החלטתי שמכיון שהעץ יהיה מכוסה ולא יראו אותו, נחמד יהיה לשרבט עליו....



 

 קשקשתי גם אצל השכנה.....


לאחר שלב הריפוד, ועד שהשרפרפים (בבקשה רויטל שהסדנא הבאה תהיה של מילה שפחות מעצבן לכתוב כל הזמן....) התייבשו לחלוטין, ניצלתי את זמן המנוחה לכמה צילומי חורף:




כדי שלא נשכח איפה אנחנו, דקלי הושינגטוניה הנהדרים:

 
והנה, בסיום הסדנא, השרפרף שלי ושל לימורי, מוכנים לנסוע הביתה!

ואנחנו, עייפות, מלאות צבע (לפחות אני...) ומאושרות:


בדרך הביתה התחלתי לחשוד שבאיזור בנימינה לא גרים אנשים...או שביום שישי בצהרים הם מתנהגים כמו ביום שישי בבוקר, בכל אופן, זה היה מראה העומס בכבישי האיזור...

טוב ברור שלא צילמתי בגלל זה אלא בגלל היופי והשמיים החורפיים שליוו אותי בדרכי.


תודה רויטל על (עוד) סדנא נפלאה. אני מחכה כבר לבאה.
והנה הנחמד הזה בפינת הצילום בבית:




וסתם, רק לשם הצילום...


רגע, אז מי זה אדוארד?
זה השם שניתן ברוב קולות לשרפרף!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

visitors
אורחים החל מ1.5.13
Free counters!
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חתולי8 אלא אם צויין אחרת