00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

הכורך

מזה מספר שנים שאני מתעתדת להביא מספר ספרים היקרים ללבי (ברובם ספרי ילדות שמצבם בכי רע ואבריהם מתנתקים אלה מאלה) אל 'מרפא ספרים' שייטיב עמם. לפני מספר שנים בדקתי את האפשרויות אצל אחדים מן ה'מרפאים'. על פי ההערכה שלהם ושוויה, עמדתי לאבד נתח נכבד מאוד מן  ההכנסה החודשית שלי...על כן השהיתי את הכניסה של הספרים למסע ההבראה.

לפני מספר ימים קראתי את רשומתה של אורלי אביטל. היא שימשה לי הדחף לקום ולעשות שוב מאמץ בנדון. 

הספר שבראש הערימה היה "סדור כנסת ישראל" שהודפס בפולין בשנת 1926. הוא הובא לארץ על ידי אמי שעלתה בשנת 1936 ועל עמודו הראשון רשומה בעפרון חתימתו של דודי 'שלמה ווייטצען' (החתימה ביידיש), עליו השלום, שנרצח, עם בני משפחתו, בשואה.

                   

                    
                    
                     
איתמר לוי, מאתר הספרים, גילה לי שמו של כורך ספרים שמקום מושבו ברחוב נוה שאנן בתל-אביב. הסתבר כי הכורך הזה אינו X אינו גם 'פושט עור' במקצועו....והמחירים שלו בעבור ספר שנכרך ראויים לתואר של "ידידותיים להפליא". כריכתו המקורית של הספר אמנם אינה משוחזרת אבל בקשתי שתשאר. היא התאגדה עם הדפים והספר שודרג למראה ולשימוש. 
                           
                                                   הספר "הלב" של ד'אמיציס בתקופת חוליו...
                           
                                              שירים לילדים של חיים נחמן ביאליק, במסכנותם
                      
     "ילדות" של גורקי  בעליבותה...(הודפס בשנת 1943 ותורגם על ידי לאה גולדברג)

לקחנו את הערימה שדפיה מקרטעים ונסענו לדרום תל-אביב. נכנסנו בשערו של חדר בחצר האחורית של הבנין ושל העיר הגדולה ללא הפסקה. הבעלים, הכורך, הוא גם צלם ועל כך יעידו צילומים גדולים שלו ושל בני משפחתו שנמצאים על הקירות. גם מקומו של הבאבא סאלי שצולם על ידי האיש, לא נפקד ....אלא שלא בטוח שברכתו שורה על המקום שראה ימים יפים מאלה של היום...
 
                                     

מכיוון שביום סגרירי וקודר הגענו, התחשב בנו האיש והבטיח לסיים עבודתו בתוך כשעה.בילינו זמן מה בין כתלי החדר ובתוך כדי עבודתו סיפר לנו חיים הכורך כי ירש את הכריכיה מאביו שיחוס האבות שלו מקורו בספרד של לפני הגירוש. היו ימים  שבמקום עבדו 10 נשים והעבודה נעשתה במכונות, אלא שהספרים התפרקו אז חיש מהר. היום העבודה היא ידנית. לא רבים הם האנשים המגיעים למקום. אלה שטורחים להיטיב עם ספריהם, הם ברובם אוהבי הספר, יוצאי בריה"מ ויש בין המבקרים "אנשים מעניינים", על פי עדותו של חיים. העולם הזה הולך ונעלם ועיקר העבודה מגיעה ממוסדות חינוך, כגון אוניברסיטאות ומכללות.

                
                                             לפני....
                   
                                                     אחרי....

ואם מישהו מכם, יעלה הרצון לפניו לצ'פר את ספריו הישנים והמתפרקים, ירשום נא לפניו את מספרי הטלפון של חיים חלווה: 050-5860811,03-6870133
את הביקור במקום כדאי לערוך בשעות היום.  

ועל המראות שראינו בשכונה והאספקט האישי בביקור בחצרה האחורי של העיר, אספר ברשומה אחרת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

69 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת