00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אופיר

כוכבים יש רק בשמים / גילה אלמגור

11/02/2012

הגיע זמן לקצת ספרות איכותית. ספרות תוצרת הארץ!

והפעם, קראתי את הביוגרפיה של השחקנית, הסופרת ואשת הציבור גילה אלמגור, "כוכבים יש רק בשמים".

ב- 256 עמודים, גילה אלמגור פורסת בכישרון רב את כל קורות חייה, פורסת בפני הקוראים את עולמה הרחב, ומכירה בפנינו אנשים שליוו אותה בתחנות חייה.

בספר מוצגת בפנינו תקופות מחייה של אלמגור: מילדותה, מהחינוך הנוקשה שקיבלה בצל אם ניצולת שואה, בבגרותה, כששמעה על פתיחת בית ספר לשחקנות בתיאטרון "הבימה", המפגש המעניין עם שחקנים מהשורה הראשונה, מראשוני התיאטרון, ועלייתה הראשונה לבמה.

המפגש עם הכתיבה לא זר לה: הספר הנודע ביותר שכתבה הוא "הקיץ של אביה", שעובד להצגת יחיד בה היא משחקת ולסרט, בנוסף, היא כתבה את ספר ההמשך "עץ הדומים תפוס", ספר נוער נוסף בשם "אלכס לרנר, דפי ואני" ו-"ערגה- ילדה מן החלומות", ספר לקטנטנים.

זהו ספר מעולה, לחובבי תיאטרון וגם למי שלא.

כדאי לקרוא. סיפור חייה של אלמגור הוא גם סיפור קטן של מדינת ישראל הגדולה.

לסיום, ארצה להביא בפניכם דברים מרגשים שאלמגור נשאה בטקס פרס ישראל לשנת 2004, כשקיבלה את התואר "כלת פרס ישראל":

"באתי לעולם מנקודת זינוק אפס. הורי ברחו מאירופה הבוערת, צעירים, כמעט ילדים, נפגשו כאן, התאהבו ונישאו. כל בני משפחת אמי, שבט בן 147 נפשות, נכחד כולו בשואה. לא הכרתי את אבי. הוא נרצח ארבעה חודשים לפני שנולדתי על ידי צלף ערבי. מעולם לא החזיק בידי ולא אמר לי 'ילדה שלי'. אני גידלתי את עצמי ללא שנאה וללא רצון לנקמה. תמיד חשבתי שאסור שיהיו ילדים שיאבדו את אביהם בשל שנאה ומלחמה. בבית שהיה בו מעט מאוד גדלתי והתאמצתי, למדתי להבדיל בין טוב לרע, למדתי להיאבק ולהיכשל ולפעמים גם לנצח. המעמד הזה הוא ניצחון."

קריאה מהנה!

כוכבים יש רק בשמים, גילה אלמגור - אגמון, הוצאת ידיעות אחרונות ספרים, 2010.

ניתן להשיג את הספר בכל חנויות הספרים המובחרות ובספריות.

מה דעתכם על הספר? אשמח לערוך דיון פורה על ספר זה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אופיר הלל אלא אם צויין אחרת