00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

התגברות על הסבל - ציטוטים, אמרות ומשפטי חכמה

כאב, צער, סבל, מצוקה, הם חלק בלתי נפרד מן החיים של כולנו.
כבר בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס, זיהה בודהה את הסבל כאלמנט נוכח וקבוע בחיי אנוש, הבא לידי ביטוי במחלה, הזדקנות ומוות.

"זוהי האמת הנאצלה של הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, חולי הוא סבל, מוות הוא סבל; עצב, מרירות, כאב, מצוקה וייאוש הם סבל. מגע עם משהו לא נעים הוא סבל, פרידה מהאהוב היא סבל, כל משאלה שלא התגשמה היא סבל – בקצרה כל חמשת המִצְרַפִים הם סבל." (בודהה, דְהָמָּצָ'קָפָּווָטָּנָה סוּטָּה)

בודהה קשר בין הסבל האנושי לנטייתנו להיקשר רגשית ומנטלית לדברים שבמהותם הם זמניים, מתוך רצון אשלייתי להאחז בכוח חסר תועלת, בדברים שמטבעם הם ארעיים וחולפים (מראה חיצוני, מעמד חברתי, מצב כלכלי, נעורים, בריאות וכו').

ברשומה זו אספתי ציטוטים ואמרות חכמה של פילוסופים וחכמים מתרבויות וזמנים שונים, הנוגעים לסבל וליכולת להתגבר עליו.
מלאכת איסוף הציטוטים הביאה אותי לחשוב על נושא הסבל, ואיך ניתן להתמודד עמו בצורה שתאפשר לנו לשאת אותו עם ראש זקוף, רוח איתנה וחיוך פנימי.
התובנות מוצגות כאן לפניכם, אשמח לשמוע תובנות נוספות משלכם אם תעלנה. 


ינון 



1) לסבל יש מקום בחיינו

"
צריך להשלים עם כך שלא הכל ולא תמיד, יכול להיות על הצד הטוב ביותר. יום אחד שמח ויום אחד עצוב, דבר אחד מצליח והאחר לא... שום דבר אינו יכול להיות מושלם בתכלית השלמות." (יאנוש קורצ'אק)

החיים לא יכולים להיות רק רצף מתמשך של הצלחות; חיינו סובבים במחזורים, פעם אנחנו למעלה ופעם למטה.
לכל דבר טוב יש סוף; היכולת לקבל את העובדה הזו היא חלק מהיכולת להיות אנושי.
הנחמה שאמת זו מציעה לנו - היא שגם לכל דבר שאותו אנו תופסים כרע - יש סוף... 

"הסבל הוא חלק שלא ניתן למחוק מן החיים, כמו גם הגורל והמוות. בלי סבל ומוות חיי האדם לא יכולים להיות שלמים." (ויקטור פרנקל)

"לעולם לא היינו יכולים ללמוד איך להיות אמיצים וסבלניים, אם היתה רק שמחה בעולם. העושר המופלא של החוויה האנושית היה מאבד במידת מה מאושרו המתגמל, אם לא היו מגבלות שעליהן יש להתגבר. פסגת ההר לא היתה כה נהדרת, אלמלא היו עמקים חשוכים שיש לחצותם." (הלן קלר)



2) הסבל הוא מנוע של התפתחות

"בכל פעם שדבר מה רע קורה לנו, עלינו לשאול את עצמנו, לאחר הסבל הראשוני, כיצד נוכל להפוך אותו לטוב. משום כך עלינו לתפוס את ההזדמנות - משורש מר אחד, להפריח אולי פרחים רבים." (ג'יימס הנרי לי האנט)

כל סיטואציה, מרה ואומללה ככל שתהיה, טומנת בחובה את השורש לשינוי.
אדם שבע, מדושן עונג, רופס מנינוחות - לא ירגיש שום צורך בתוכו להתקדם, לחולל שינוי בעצמו ובסביבתו.
שינוי מגיע מתוך אלו המרגישים שאינם במקומם, שמשהו חסר בחייהם.
בתחילה אותו חוסר רק נוכח כרעש רקע, אך אם הצורך אמיתי והסבל הולך וגובר - זו השעה לקום, למצוא את המפתח לשינוי ולהצמיח פרחים ממה שפעם היה שורש מר.



3) ההתגברות על הסבל תלויה בנו

"במידה רבה הסבל תלוי בתגובה שלך למצב נתון. לדוגמה, בוא נאמר שגילית שמישהו מוציא עליך דיבה מאחורי גבך. אם תגיב בעלבון או בכעס, תהרוס במו ידיך את שלוות הנפש שלך. הכאב שלך הוא פועל ידיך. עם זאת, אם תמנע מלהגיב באופן שלילי ותניח לעלבון לחלוף על פניך כאילו היה משב רוח קל, תגן על עצמך מפני תחושת העלבון והכאב. לכן, אף-על-פי שלא תמיד יש בכוחך להמנע ממצבים קשים, תוכל לשלוט במידת הסבל שלך באמצעות תגובתך למצב." (הדלאי לאמה)

איננו יכולים לשלוט בנסיבות החיים, הן קורות לנו אם נרצה או לא נרצה.
תאונות, מוות של אדם אהוב, הזדקנות, מחלה - אירועים אלו הם חלק מהקיום האנושי.
הדבר היחיד שכן תלוי בנו, הוא איך אנחנו מתייחסים לאותן הנסיבות, כיצד אנו מקבלים אותן ומה אנחנו עושים בעקבותיהן.
את הכוח הזה איש אינו יכול לקחת מאיתנו. 

"הרי זה טבעו של אדם, לנסות להתגבר על מגבלותיו, להוכיח את חירותו. לא האתגר העומד בפנינו הוא שמגדיר מי אנחנו ולְמה אנו נעשים, אלא הדרך שבה אנו מתמודדים עם אותו אתגר: האם אנו משליכים גפרור בוער אל החורבן, או עמלים לשקמו, שלב אחרי שלב, עד שנגיע לחופש." (ריצ'ארד באך, מתוך 'אין דבר מקרי')  

"כשאנו פוגשים בטרגדיה אמיתית בחיינו, אנו יכולים לפעול בשתי דרכים: או באיבוד תקווה ובנפילה אל הרגלים של הרס-עצמי, או בשימוש באתגר למציאת הכוח הפנימי שלנו." (הדלאי לאמה)



4) הסבל מעניק לחיינו משמעות

"
רק כאשר חשוך מספיק, יכול אדם לראות את הכוכבים." (מרטין לותר קינג)

רק אדם שחווה את נוראות המלחמה, יכול להעריך באמת כמה נחוצים ימים של שלום.
רק אדם שניצב למול אדם אהוב הנושם את נשימותיו האחרונות, יודע להעריך באמת כמה יקרים הם החיים.



5) הסבל כגורם מטהר

כולנו מכירים את התחושה שמגיעה אחרי בכי שנפרץ אחרי שהיה תקוע זמן רב בפנים - תחושת שחרור, כאילו הדמעות פתחו בתוכנו פקק פנימי ושטפו החוצה את המועקה. 

"הצער מכשיר אותך לאושר. הוא סוחף בכוח כל דבר מביתך החוצה, כדי שאושר חדש יוכל למצוא חלל להיכנס. הוא מנער את העלים המצהיבים מן הענף של לבך, כדי שעלים ירוקים ורעננים יוכלו לצמוח במקומם. הוא עוקר את השורשים הרקובים, כדי ששורשים חדשים החבויים מתחת יוכלו לגדול. לא משנה איזה צער מתגעש מתוך לבך, דברים נפלאים בהרבה יתפסו את מקומו." (ג`לאל א-דין רומי)



6) ההתמודדות עם הסבל מחשלת

מי שיצא מההתמודדות עם הסבל שפגש בחייו כשידו על העליונה, לא יהיה עוד אותו אדם.
הניסיון להתגבר על כאב, מאלץ אותנו לגייס מתוך עצמנו כוחות פנימיים שלא שיערנו שיש ברשותנו; אחרי שצלחנו את המשוכה הזאת, אנחנו חזקים בהרבה משהיינו לפני-כן.

"צער הינו פרי; אלוהים לא מרשה לו לגדול על ענף שהינו חלש מכדי לשאת אותו." (ויקטור הוגו)

"
אני נמצאת עם הרעבים, עם המעונים והגוססים. יום יום אני איתם, ועם זאת אני נמצאת כאן, ליד שיח היסמין ומול פיסת הרקיע הנשקפת מחלוני. בחיי האדם יש מקום לכל אלה, לאמונה באלוהים וגם למוות הנורא. לפעמים אני כורעת תחת הנטל המוטל על כתפיי, אבל בו בזמן אני גם חשה שכוחי הולך ומתעצם. לחוש תחושת ביטחון ולדעת שהחיים יפים ורבי משמעות וראויים שיחיו אותם. וזה לא אומר שאני מלאה כל הזמן אמונה והתעלות. קורה שאני מגיעה לאפיסת כוחות מהליכה, מעמידה בתור, אבל בשלב מסוים - משהו צומח בתוכך ואתה יודע שלעולם לא תאבד אותו עוד." (אתי הילסום)




7) הסבל פותח את הלב

"אין שלם מלב שבור." (הרבי מנחם מנדל מקוצק) 

כשאנו מעזים לצאת לרגעים מנקודת מבטנו האישית ונוכחים שגם האנשים סביבנו סובלים - ואולי לפעמים אף יותר מאיתנו, קיימת עבורנו הזדמנות לגלות בתוכנו יכולת אדירה להתגברות על הסבל, באמצעות חמלה, הכלה והבנה.
העזרה שאנו מושיטים לאחר שמצוי במצוקה, בונה בתוכנו חוסן פנימי שעוזר להתגבר על הסבל האישי.

"כשהייתי רואה אישה יושבת ובוכה במשרד, הייתי ניגשת אליה, עומדת מאחוריה כמגנה עליה, צולבת את ידי על חזה ומחייכת חיוך קל ומדברת בלבי אל היצור המכווץ והשבור ואומרת: 'זה לא כל כך נורא, באמת לא'. והייתי עומדת לידה, פשוט עומדת, מה עוד יכולתי לעשות? לפעמים הייתי מתיישבת ליד מישהו ומחבקת את כתפו ולא אומרת הרבה, אלא רק מביטה בפניו. שום דבר לא היה זר לי, שום ביטוי של סבל אנוש. אני מסוגלת להתמודד עם זה. אני מעזה להביט לסבל בעיניים, אני לא פוחדת ממנו. ובסופו של כל יום הייתי מרגישה שאני אוהבת את האנשים. מעולם לא חשתי מרירות על מה שקורה להם ותמיד רחשתי להם אהבה על הדרך שבה הם נושאים בסבל, למרות הכול." (אתי הילסום)

"אף שהעולם מלא בסבל, הוא גם מלא בהתגברות על הסבל.
האופטימיות שלי לפיכך, אינה נשענת על היעדר הרוע, אלא על האמונה בעליונותו של הטוב ושל המאמץ שנעשה תמיד בלב שלם לשתף פעולה עם הטוב, אשר יגבור.
אני מנסה להעצים את הכוח שאלוהים נטע בי, לראות את הטוב בכל דבר ובכל אחד." (הלן קלר)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת