1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

הסיפור (לשבת) על המכונית הישראלית החדשה עוד יותר

 
זוכרים את ששי (שם בדוי) שהיה יזם וממציא שלזכותו נזקפו מספר גדול של חברות הזנק ("סטארט-אפ בלע"ז)?
לא חשוב.  העיקר שאני זוכר אותו.
מאז הפיאסקו של המכונית המתכלה הנוסעת על קליפות שום ובצל שהתכלתה קצת מהר מדי, ששי הספיק ליזום עוד מספר מיזמים מדהימים, ביניהם רישום הבית שלו לתחרות פלאי תבל החדשים (הוא היה רחוק רק כמה מיליוני הצבעות מזכייה) ותוכנית ריאליטי בה נדרשו המשתתפים לשיר, לרקוד, לרוץ ולשחות בו זמנית.
 
אבל בתוך תוכו ששי היה עדיין ממציא והתשוקה לייצור בערה בו. לאחר שנרגע מכישלון המכונית המתכלה (ושאר המיזמים) הוא החליט לחזור לתחום התחבורה, שבו – לדעתו – היה לו יתרון גדול.
היתרון היה כמובן בכך שהיה לו רשיון נהיגה – ואפילו די הרבה שנים. אך למרות הותק הרב בנהיגה, לששי עדיין הייתה בעיה עם פעולה אחת עיקרית – נסיעה ברוורס.
למעשה, 90% מתאונות הדרכים בהן היה מעורב אירעו כאשר נסע ברוורס.
 
מכיוון שכך החליט ששי שעליו למצוא פתרון שיקל על הנהגים את הנסיעה ברוורס. המחשבה הראשונה שלו הייתה להתקין חיישנים בצד האחורי של המכונית שיתריעו לנהג אם הוא עומד לפגוע במשהו. הוא ניגש לחנות אביזרי הרכב הקרובה למקום מגוריו וחיפש רכיבים שיתאימו להמצאה הגאונית – אך הופתע לגלות שהיא למעשה כבר קיימת.
הרעיון הבא היה מהפכני יותר: מצלמת וידאו של ממש שתכוון לאחורי המכונית ותקרין מלפנים את מה שקורה מאחור. החיבורים היו קצת מסורבלים אבל אב הטיפוס עבד תוך זמן קצר מאוד.
הבעיה היחידה ברעיון זה הייתה היכן למקם את המסך. לאחר מספר ניסיונות כושלים מיקם ששי את המסך במרכז החלון הקדמי.
חודש לאחר התקנת המערכת המתוחכמת ציין ששי בסיפוק מסוים כי אחוז התאונות בהן היה מעורב כתוצאה מנסיעה ברוורס ירד משמעותית, אך למרבה הצער זה נגרם בעיקר בגלל עלייה בתאונות בנסיעה לפנים...
 
ואז, בוקר אחד, הבין ששי את הטעות הבסיסית שלו: הוא כל הזמן ניסה לצמצם את סכנות הנסיעה ברוורס בזמן שמה שבאמת היה נדרש היה לבטל את הצורך בנסיעה ברוורס! (את הרעיון הוא קיבל כאשר קרא מאמר על כך שהרפואה הקונבנציונאלית נוטה לטפל בסימפטומים במקום בסיבה האמיתית למחלות).
את החודשיים הבאים הוא הקדיש למחקר מעמיק בנושא "מדוע נדרשת נסיעה ברוורס". תוצאות המחקר היו חד משמעיות:
א) עכברי מעבדה אינם נזקקים לנסיעה ברוורס כלל!
ב) בני אדם נזקקים לנסיעה ברוורס כאשר הם רוצים לחזור בהם ואין מקום (או אפשרות חוקית) לסובב את המכונית.
 
למרות (או אולי דווקא בגלל) שהירחונים המדעיים המובילים סירבו לפרסם את מחקרו, ששי פנה במלוא המרץ לשלב הבא (הבלתי מדעי בעליל): יישום.
אם הצורך לנסיעה ברוורס נובע מכך שצריך להתקדם אחורנית (בניגוד מוחלט לנסיגה קדימה) הרי כל שצריך לעשות הוא למקם את ההגה בכיוון ההפוך ולאפשר לנהג לנהוג אחורנית!  זה כל כך פשוט עד שששי לא הבין איך לא עלה על זה קודם.
אב הטיפוס הראשון היה מוכן אחרי שלושה חודשים. למוד ניסיון מהמכונית המתכלה ששי חשף אותו תחילה לקבוצת הביקורת: אשתו וילדיו.
למרבה הצער לא נרשמה התפעלות. למעשה קבוצת הביקורת לא הבדילה בין אב הטיפוס המתוחכם למכונית עליה הוא התבסס. ששי הסביר כי במכונית זו ניתן לנסוע אחורנית ללא בעיה, אבל בנו הצעיר ציין שהמכונית פשוט חונה בכיוון הפוך מכל שאר המכוניות ברחוב ואשתו שאלה: "אבל איך נוסעים בה קדימה?"
 
כאן הבין ששי את המפתח לפיתרון: המכונית המהפכנית צריכה שני הגאים – אחד בכל צד.
מכאן הכל התקדם במהירות: ששי פנה למוסכניק שלו ושרטט במהירות את תרשים המכונית הרצויה. המוסכניק התרשם מאוד ורק הוסיף כמה זוטות כגון עוד מנוע ועוד תיבת הילוכים.
תוך שבועיים הייתה המכונית המהפכנית מוכנה. מצד אחד היא נראתה מכונית רגילה לחלוטין. מצידה השני גם – אבל צד אחורי לא היה לה. (ובעצם גם תא מטען לא היה לה... אבל ברור שמניעת תאונות חשובה יותר מהיכולת לשאת מטען).
כאשר היה צורך לנסוע לצד הנגדי, כל שהיה צריך הנהג לעשות היה לעבור להגה הנגדי ולנסוע ישר קדימה.
 
נרגש כולו הזמין ששי את עיתונאי הרכב להשקה החגיגית של המצאתו המהפכנית. ההדגמה עברה הפעם בשלום והמכונית נסעה לשני הצדדים בצורה מדהימה.
יותר מדהימה הייתה תגובת הצופים. ששי חיכה למחיאות כפיים סוערות, אך במקום זאת נתקל בעיתונאים סקפטיים המנסים להרוס כל חלקה  טובה. חצי מהעיתונאים שאל: "אם אתה בכביש דו נתיבי, כיצד תמנע מנסיעה בניגוד לכיוון התנועה?" והחצי השני שאל: "מה כל כך רע בנסיעה ברוורס?"
 
ששי היה המום. הוא נמנע מתגובה, נכנס למכונית בהפגנתיות, התניע ויצא לדרכו. למרבה הצער הוא לא שם לב שגם המוסכניק נכנס בדיוק לצד השני והתניע אותו בכוונה להחזיר את המכונית למוסך.
וזה היה סוף השותפות בין ששי והמוסכניק. הם פירקו את החבילה וכל אחד לקח את החלק שלו ופרש.
 
 
 
מוסר השכל (אקטואלי!): עם שני נהגים במכונית אחת, לא ניתן לנסוע קדימה.
 
שבת שלום!
 
תודה לאתי אברהמי ששלחה לי את הסרטון על המכונית הדו-צדדית ובכך נתנה לי את הרעיון לרשומה.
 
ורציתילהמליץ על שתי רשומות הפעם:
–         עזרתכם למכון ויצמן בניסוי קצר ביצירתיות שלוקח 7-8 דקות – בבלוג של אתי אברהמי
–         מה נשאיר אחרינו – בבלוג של דרור כהנוביץ'
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

76 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת