00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אור גור אש

שרביט הפירגון העצמי

 הזויה בעיניי היענותי, לקחת שרביט ולהעבירו הלאה. מעשה שלא עשיתי אף פעם.

ועל כך אשבח ואהלל את ``הדבק`` של הבלוגרים כאן בתפוז, הלא הוא חברנו האהוב כל כך על כולנו, עופר. בהזדמנות זו אני מבקשת להתנצל בפני כולם שאני לא מצליחה להדביק את קצב הביקורים והתגובות לבלוגים שמוציאים רשומות כאילו אין יותר מחר. הייתי שמחה להוציא גם כן רשומות, לפחות אחת לשבוע ולא כל חודשיים-שלושה. קיבלתי הזמנות להשתתף בחגיגת השרביטים, ולהזמנתו של עופר  לא יכולתי לסרב.

אז לפני שאתחיל אני רוצה שתדעו, שאין לי בעיה להתנרקס. אני יודעת יפה מאד את מקומי ואת מעלותיי וגם את חסרונותיי. אני מקווה שאצליח לעבור את הביקורת שלכם, אולי תאהבו את מה שאספר כאן על עצמי...

 

מנו לפחות שלוש תכונות שלכם שאתם גאים בהן.

שלוש...זה מעט מדי! שמחת חיים ואהבת אדם, לפעמים סנובית ולמרות זאת נאהבת על כולם.

(מה לעשות? זו האמת)

 

מהי מנטרת החיים הנוכחית שלכם, המוטו שמוביל אתכם?

למצות כמה שאפשר את החיים, לעשות את מה שאנו אוהבים. ליהנות מכל יום, מכל דקה! ליהנות!

 

מנו לפחות שני דברים שמבדילים אתכם מכל שאר האנשים בכדור הארץ.
גדלתי בתחושה שנולדתי למשפחה בעלת דם כחול, ואכן הורי נודעו כאצילי העדה. ברור לי שאמי לא היתה המלכה אליזבט (אי אפשר להגיד שבזה אני נבדלת מכל שאר האנשים בכדור הארץ, קצת נסחף מי שהמציא את השאלה הזאת)

 

מהו הסטייל האישי שלכם בבגדים?

הממ...כשהייתי צעירה וחתיכה, אהבתי מאד ג`ינסים, חולצות ושמלות פרובוקטיביות. ואילו כיום אני פחות פרובוקטיבית בלבוש ויותר מאופקת. בסה``כ חשובה לי חזותי החיצונית.

 

ספרו על מקרה שקרה לכם, שאתם אוהבים במיוחד.

מקרה מיוחד שהצלחתי להשיג מארגון וולונטארי גדול, תרומה כספית מאד מכובדת למען עמותה נזקקת. ועוד ידי נטויה.

 

נסו לתאר כיצד אתם נראים בצורה המחמיאה ביותר שאתם יכולים, מבלי לשקר.

לי נראה שזו שאלה מביכה. מה לתאר? את החיוך שעולה על פניי כשאני רואה במראה את בטני ואת זוג ירכיי? מה שכן ארשה לעצמי להגיד, שאין לי עדיין כרס וטפו טפו גם לא קרחת. שיערי שופע ומלא, ממש כפי שהיה לפני 20 שנים. זהו, עד כאן. (אופס, נסחפתי. ראוי שאציב גבולות לנרקיסיזם שלי.)

 

ספרו על דבר מעניין אחד לפחות שאתם עושים בחיים.

עוסקת בסוג של יחצנות, והדבר שהכי מעניין אותי, הוא הכתיבה אשר לה אני מקדישה המון זמן ואנרגיות נפשיות, בתקווה שיום אחד יצא מזה משהו. בנוסף, אני קוראת, וגם אוהבת מאד להכין ארוחות לאורחים שלי, וכשהמחמאות מגיעות זה הכי כיף שיש.

 

מדוע אתם חושבים שהחברים שלכם אוהבים אתכם? אל תהססו לפרגן לעצמכם בכל תחום שהוא.

בזה ארשה לעצמי להעתיק חלק מרוח הדברים של עופר. הכל אמת.

אכן חבריי ומכריי אוהבים אותי, על מה שאני. אולי כי אני משתדלת להיות להם חברה טובה, קשובה, תומכת, אוהבת, צוחקת ומצחיקה ומוכנה תמיד לעזור, שזה חלק מהמוטו בחיים שלי ולפיו אני חיה. אני בטוחה שגם החברים מרגישים בזה. (זה לא רק זה, החשוב הוא המכלול)

 

תארו את הבלוג שלכם במספר משפטים, והציגו אותו בצורה המרתקת והמסקרנת ביותר שאתם מסוגלים.

הבלוג שלי די מגוון והוא מה שאני. הנושאים הנכתבים בו הם תוצר הגיגיי, חוויותיי וסערותיי, מאירועים שמחים וגם עצובים שמאד נגעו בי. גם רישומים מסרטים ספרים מוזיקה אמנות וכד`.

הבלוג שלי יחגוג עוד מעט שלוש שנים, ומספר הרשומות בו, הוא מועט ביותר. אני רחוקה מאד להביא את עצמי לידי ביטוי בבלוג, כפי שאני רוצה, אולי אצליח יום אחד להדביק את הפער ביני לבין קצב הרשומות המסחרר של כולכם כאן, בתפוז ועל כך, שאפו לכם.

 

נסו למצוא פרדוקס אחד משעשע שקיים בחיים שלכם והסבירו את מהותו.

לא הייתי מגדירה את הפרדוקס שקיים בחיי, כמשעשע! אבל כשאני במצב רוח מבודח במיוחד, אני צוחקת על עצמי, ומגחכת נורא כשמישהו מעז להחמיא לי על שלל כישרונותיי הטובים, שאין אותם לכל אחד... אבל... עם כל הכישרונות הללו, אי אפשר לצחוק בדרך אל הבנק... וגם לא למכולת!!

 

שתפו בדיחה אחת שאתם אוהבים.

זו בדיחה עתיקת יומין, שבוודאי רבים מכם מכירים, ובכל זאת אספר אותה:

גבר אחד, חזר הביתה מהעבודה, שמח וטוב לב, כשבידו מארז של תקליטים.

שאלה אותו אשתו: "מה זה בחבילה?"

השיב לה הבעל בשמחה: "קניתי תקליטים".

"אבל אין לנו פטיפון, מה פתאום קנית תקליטים?" שאלה האשה בכעס.

"תגידי לי" שאל אותה הבעל "כשאת קונה חזיות, אני אומר לך משהו?"

 

אילו סוגי מוזיקה אתם אוהבים ומה גורם לכם לאהוב אותם כל כך?

מוזיקה כנסייתית עתיקה, בארוק, מוצרט, שוברט ועוד... מוזיקת רוק, מסוגלת לבכות ששומעת בלוז טוב ואמיתי כמו בילי הולידיי ושירים עבריים של ארץ ישראל היפה והטובה.

המוזיקה שאני אוהבת מביאה אותי לפעמים למחוזות ילדות, למקומות ולאנשים אהובים שהכרתי.

 

הביאו לפחות שלושה לינקים לרשומות שלכם, שאתם חושבים שהן מהמוצלחות ביותר שלכם.

אני אוהבת כמעט את כולן – למרות הביקורת העצמית שלי. הבאתי לכאן את חמש הנבחרות שלי. אלו שכרגע נראות לי הכי מתאימות כדי להכיר אותי, ושראויות לחשיפה מחודשת:

טו באב

סערה

פארינלי

קולות

חבר אפלטוני

 

הגזימו ככל האפשר בתיאור שגרת החיים שלכם.

אני לא מאלה שמזנקות מהמיטה ב-6 בבוקר, עדיין לא הרגתי אף אחד. כשאני לא לחוצה בעבודה, אוהבת את הבוקר שלי עם הקפה והשקט, בלי לחץ. עובדת לפי פרויקטים תקופתיים ואז אני משתגעת, כלומר, מסוגלת לא לאכול לא לישון עד לסיום הפרויקט. מטפלת בענייני הבית הבלתי נגמרים ומחכה לשעות הערב להתייחד עם הכתיבה שלי- שהיא שמחת חיי. בסופי השבוע, שומעים מוזיקה, לפעמים מארחים ונזהרים לא להשמין מהמחמאות של האורחים.

אני משמשת גם כקיבולת בלתי נלאית של בני הבית, לתלונות וקיטורים...ארובה גדולה מתנוססת על גג ביתנו...אין דבר, יש לי גב מאד רחב וחזק... טפו טפו. זו אני.

 

מצאו "סלב" אחד שאתם אוהבים וכתבו מדוע הוא היה שמח להחליף את החיים שלו בשלכם.

תרבות הסלבים לא מדברת אלי, לפעמים במקרה רואים את גיא פינס, ולא נעים לי להגיד את דעתי על תרבות החיים שלהם. אני בטוחה שהם לא היו שמחים להתחלף איתנו יחד עם המשכנתא שלנו.  גם אם לדעתי, במובן מסוים חיי טובים ומלאים בעניין.

 

העברה הלאה

אני מזמינה את כולם, להעיז ולהרים את השרביט הזה, ומקווה שתשתעשעו מהעניין כמוני, ושלא תתפתו לנפנף אותו מהחלון, מתוך סיבות אישיות שלכם.

תודה לעופר על העברת השרביט שהיה כמו יום עבודה, ולקודמיו שיזמו את השרביט המאתגר הזה.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת