00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

ועוד פרידה: חוויה אישית עם יפה ירקוני

הרשומה הזאת מקורה בחוויה אישית, לא שלי אלא של מ. שבשעת האזנה לשיריה של יפה ירקוני המתנגנים ברדיו בימים אלה, נזכר בפגישה שלו אתה בימים של מלחמת יום הכיפורים. כל מי  שחווה את אותם ימים קשים זוכר את מצב הרוח הקשה והדאגה של בני המשפחות שבעורף לחיילים שלנו.  להזכירכם, שבשנות השבעים עדיין לא חלמנו על טלפונים סלולריים אישיים. היו בתים שטרם היה בהם קו טלפון. לפלא הזה חכית אז במשך שנים. 

להלן סיפורו של מ.:

סיני, הגזרה המרכזית, מול איסמעיליה, בשעת אחר הצהריים של אחד מימי "מלחמת יום הכיפורים" (מי זוכר את היום בשבוע...). פ. ואני מפנים פצועים בזחל"מ לתאג"ד (תחנת איסוף גדודית). לפני החזרה  לקו האש הקדמי מזמינים אותנו החברים לקפה. עוד אנחנו לוגמים מן הקפה החם ולפתע מופיע מאחור ג'יפ ובתוכו שניים - הנהג ויפה ירקוני לצידו ועוד בטרם נעצר הג'יפ, צעקה יפה:

"חבר'ה תביאו מספרי טלפון".

כל מי שנמצא בסביבה, למעט החובשים והרופא שטיפלו בפצועים, הקיפו את הג'יפ.

"יפה, תשירי לנו בבקשה" התחננו כמה מהחיילים.

"אסור לי חבר'ה", ענתה, "יואל (המח"ט יואל גורודיש) אסר עלי להופיע ולרכז חיילים ביחד" (מצב כוננות ספיגה).

"יפה, בבקשה! רק שיר אחד, בבקשה" בקשו החיילים.

יפה לא עמדה בתחינה, ירדה מהג'יפ, צעדה לעבר תלולית חול מוגבהת מעט והכריזה:

"רק שיר אחד וזהו! תכינו פתקים עם מספרי טלפון".

היא הוציאה מכיס חולצתה פתק ואמרה:
 
"יש לי כאן שיר חדש של נעמי שמר, אינני זוכרת את המילים, אך את המנגינה אני כבר יודעת".

 זה היה השיר "לו יהי".

תוך כדי ה"הופעה", נשמע באויר קול נפץ ושריקה של פגז. אחד החיילים התכווץ אינסטינקטיבית. יפה עצרה משירתה ושאלה, ספק שואלת ספק מרגיעה את החייל: "אינך מבדיל בין 'יציאה' שלנו לבין 'נפילה' שלהם?"
צחוק פרוע ומשוחרר נשמע ויפה המשיכה בשירתה כאילו דבר לא הפריע לה.

"זהו חבר'ה!", הכריזה, "תביאו טלפונים, אני חייבת להמשיך לעוד כמה מקומות".

מאז, בכל פעם שאני שומע את השיר "לו יהי" אני מקבל עור ברווז, חי מחדש את הסיטואציה ההזויה הזו של אשה בודדת, במדבר החול האינסופי, בעיצומה של מלחמה, עומדת על תלולית חול, מוקפת בקבוצת חיילים מזוקנים ועייפים ומעלה להם את המורל לכמה דקות - דקות שלא אשכח לעולם!

זוהי ההקלטה הראשונה אי פעם של השיר, בגרסה כמעט סופית עם הבדלים קלים מאוד במילים מהגרסה הסופית.
מילים ולחן: נעמי שמר

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

56 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת