00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

2012- הנה אני באה! (וגם שרביט סוף העולם)

בין כל הדברים שקורים לאחרונה, העומס והשינויים האינסופיים במצברוח, מצב הברך שלי, הלחץ בלימודים והצינון המתמשך, מגיע גם היום הזה של סוף שנה אחת ותחילת שנה אחרת. בדרך כלל אני לא מאוהבי היום (לילה) הזה, ולו רק כי כולם הופכים לאחד משני מצבים: מושי-מושי שמופי שמבלים עם בני הזוג שלהם ושוכחים שקיים איש מלבדם, או אלה שמסתגרים בקונכיה שלהם, יורקים לכיוון כל מי שמנסה להתקרב אליהם ושונאים את כל המהות של היום והסיבה למסיבה הזו (הפעם דווקא לא התכוונתי ליורקים במובן החרדי). הא כן, ויש את אלה שבאמצע: חוגגים ומבלים סתם כי יש סיבה למסיבה. אולי דווקא לא בעניין של מסיבות ענק, בילויים המוניים או שתייה עד שכרון חושים. אולי אני אחת מאלה. וקלישאתי ככל שזה ישמע, לפעמים אין אמצעים (או זמן!) כדי לקדש את המטרה. אז אני כאן. כותבת את עצמי לדעת עם בירה קרה מהמקרר, פלייליסט איכותי ברקע ותחושת הקלה גדולה שהשנה נגמרת מול אותן תקוות וציפיות גדולות שנתלות על זו שבאה להחליפה.

אין לי המון מה לכתוב כרגע, ולו רק כי את רוב התקוות שלי אני מקווה בשקט, לפני שאני הולכת לישון, כשאני מתעוררת בבוקר ובדרך כלל בלי שאף אחד שומע. אני רק מקווה ששנת 2012 תהיה שנה טובה יותר בכלל ולי בפרט. מקווה שאפיק ממנה את המקסימום שאצליח ושאשפר את כל הדברים שדורשים ממני את זה. 

אז שלא יגמרו לי הסיבות לחייך. ולכתוב. לא להפסיק לכתוב.

ועוד דבר, כי החלטתי לא לחכות להזמנה אישית ופשוט לקטוף את השרביט ישירות מהמקור... והרי אין יותר מתאים מהיום לענות על זה.

שרביט סוף העולם:


האם אתם מאמינים בנבואות עתיקות בכלל, ולנבואה של בני המאיה בפרט?

בשנה החולפת, סיגלתי לעצמי כי מחשבה יוצרת מציאות. אני משתדלת להאמין ולחשוב על דברים טובים מתוך אמונה שהם יקרו. וכן, נאיבי ככל שזה ישמע, בעניינים של נבואות ואמונות, אני נוטה לא להאמין בדברים שאין לי דרך להוכיח ולתרץ (אפילו רק בפני עצמי) את הסיבה שלהם. אז כנראה שאני לא מאמינה בנבואות עתיקות וגם לא לנבואה של בני המאיה. ואם היא אכן תתגשם, אז זה לא שיש לי משהו לעשות כנגדה. מה, לא ככה?


איפה תהיו ב-21.12.12?

תגידו, הם לא דיברו על 12.12.2012?

הכי בא לי להגיד שבחוץ לארץ. כי אם יש משהו שהבטחתי לעצמי פעם שאעשה ועוד לא הגשמתי, הוא להיות בחו"ל בתקופה של הכריסמס. אבל כמו שזה נראה מכאן, אני אהיה אי שם בשנה השלישית מתוך הארבע של התואר שלי. ואם להיות ספציפים, זה יום שישי, לא? אז בטח באימון קפואירה ואחריו ארוחה משפחתית אצל ההורים או משהו בסגנון. אני כן מאמינה ורוצה לא לגור אצלם עד אז...


נניח ובני המאיה טעו בחישוב, והבוקר התברר שסוף העולם הוא... היום! אילו תכניות זה מקלקל לכם?

קודם כל והכי מידי הוא שעוד לא הספקתי לדבר עם א' למרות שאנחנו מדברים על זה כבר חודשיים. גם לא הזמנתי את א' השני לצאת איתי, ואני הרי מחכה עד לסוף הסמסטר, כשזה יהיה אפשרי (דונט אסק!). חוץ מכל אלה, עוד לא הייתי בברזיל, עוד לא הייתי בתאילנד, עוד לא נסעתי לבקר את בנצ'וק בברלין, עוד לא פרסמתי סיפור שלי במקום ראוי, עוד לא סיימתי את התואר, עוד לא החלמתי לגמרי מהפציעה, עוד לא העברתי אימון קפואירה בעצמי, עוד לא כתבתי ספר, עוד לא מצאתי אהבה... נו אני באמת צריכה להמשיך או שהבנתם את הפואנטה? [דמיינו פסקול של סרט מתח, טוב?]


עם מי תבלו את היום?

כנראה שעם ההורים/חברים מהקפואירה/ בן זוג אם יהיה עד אז או משהו בסגנון. אני לא מתכוונת להפוך את זה לאיזו דרמה גדולה, למרות שאם זה נכון זו אכן תהיה דרמה גדולה.


על מה תצטערו שדחיתם כל הזמן ובסוף לא הספקתם לעשות?

דפנטלי חו"ל! וגם השיחה עם ההוא...


ונניח שבני המאיה צודקים ויש לנו עוד שנה שלמה - מנו שמונה דברים הייתם רוצים לעשות עד היום האחרון לקיומו של העולם?

לעבור לגור לבד

לכתוב ספר

להמציא פטנט חדש

לנסוע לברזיל

להגיד למישהו "אני אוהבת אותך" מתוך כוונה שלמה

לשמוע אותו אומר לי את אותו הדבר ומתוך אותה כוונה

להעביר אימון קפואירה (בתור מאמנת הכוונה)

להשלים עם אחי הקטן


בין אם נהיה כאן אחרי ה-21.12.12 או לא, מנו שמונה דברים שהייתם שמחים לו היו מושמדים/נגמרים/נעלמים מן העולם עד אז.

ערבים בעלי דיעות קיצוניות משונות שפוגמים בהתנהלות חיים רגועה ותקינה

מדירי נשים למינהם

מחלות חשוכות מרפא

מצוקת עוני (נשבעת לכם שלראות את כמות ההומלסים הזו גורם לבכות)

אנשים בעלי כוח שמנצלים את מעמדם כדי לפגוע באחרים

אנטישמיות

מחסומי כתיבה (אני חייבת להיות קצת אישית, לא?)

אנשים קנאים ושקרנים



כמדומני, עכשיו אני אמורה להעביר את השרביט הזה לכמה אנשים נוספים. אז הנה שלושה שבא לי:

דקה לארבעים (ארבע שנים לבלוג שמחים לך!)

אייל מלכר (אמרת שתכתוב כל יום, לא? אז הנה לך עוד משהו...)

טליונת (אם לא ענית על השרביט הזה כבר)


שיהיה שבוע טוב, שנת 2012 טובה, מעניינת ומוצלחת ורק דברים טובים לנו! 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת