00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

מסעדת שמוליק כהן - אוכל יהודי

מסעדת שמוליק כהן, הרצל 146, תל-אביב

יהודי שבע הוא יהודי מאושר

לאוכל יהודי יש בארץ תדמית ישנה, אפרורית וגלותית. עדות המזרח ניצחו בנוקאאוט את הקרב על המטבח הישראלי – והשאירו את המטבח היהודי למי ששורשיו במזרח-אירופה. איך זה קרה? הבעיה מתחילה לדעתי בשמות הלא סקסיים של המאכלים האשכנזים: קישקע, גריוואלך, צימעס וכו' – כל היידיש הזה פשוט מדכא את בלוטות הטעם. באופן אישי אני מוצא הרבה קסם במטבח הפולני, במאכלים הכבדים ובשיטות הבישול הייחודיות. מדי שנה, תמיד בחורף כמובן, אני מקפיד לפקוד לפחות מסעדה יהודית אחת.

במסעדת שמוליק כהן, שנוסדה בשנת 1936 (עם פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט),יודעים דבר אחד או שניים על אוכל יהודי. זוהי מסעדה אשכנזית משפחתית, שהמתכונים בה עוברים מדור לדור ומשוחזרים באופן מדויק. במציאות הקולינארית המקומית, בה מסעדות נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, יש משהו מעורר הערצה ביציבות הזאת. באופן טבעי "שמוליק כהן" מנותקת לחלוטין מאופנות חולפות ומטרנדים גסטרונומיים. לא מדובר בבית אוכל עממי (כמו סנדר לדוגמא), אלא במסעדה רצינית ומכובדת. היא אמנם שוכנת ברחוב הרצל המפויח בדרום העיר, אך כשנכנסים פנימה (לאחר שמצלצלים בפעמון) מגיעים לעולם אחר: חלל המסעדה נאה ומזמין, שולחנות ערוכים עם מפות לבנות – ושירות אדיב וחם. על הקיר עדויות לכך, שלא מעט אושיות מקומיות ידועות סעדו כאן בעבר (כמו אריק שרון, עזר וייצמן ורבנים שונים). באופן אישי ביקרתי פה לפני לא מעט שנים, זכרתי את המקום לטובה – ולכן שמחתי לחזור.


להלן המנות שהוזמנו:

מרק מעורב (38 שח) עם קרפלאך, קניידלך ואטריות

שקדי מרק של אסם למי שרוצה להרגיש "כמו בבית"

סלט ביצים עם גריוואלך (29 ₪)

כבד קצוץ (32 ₪)

לחם, חזרת, סלט פלפלים וחמוצים הוגשו על חשבון הבית

קלופס (89 ₪). המנה הוגשה עם צימעס ופירה

צ'ולנט עם קישקע (72 ₪)

פלטת קינוחים (62 ₪) לשלושה סועדים. היא כללה: קוגל (פשטידת אטריות מתוקה), שזיפי לפתן ומוס שוקולד-חלבה


היתה זו ארוחה נהדרת ולהלן המנות שבלטו במיוחד:

  מרק העוף היה הדבר האמיתי, בעל צבע צלול וטעם טבעי ללא אבקת מרק וקשקושים. הקרפלאך, הקניידלך והאטריות הוסיפו את האקסטרה – והפכו אותו לטעים במיוחד.

  הצ'ולנט היה מופתי. הוא בושל במשך 12 שעות והיה בעל ריח נפלא. טעמו היה עשיר מאוד, לא כבד או יציקתי מדי - ומלא אופי. הקישקע שהוגש עימו היה מעדן. מדובר באחת ממנות החמין הטעימות ביותר שאכלתי בארץ (כדאי לברר מראש באיזה ימים היא מוגשת כי היא אינה מופיעה בתפריט באופן קבוע).

  הקלופס (קציצות בשר מבושלות) היה "אוכל מהחיים" – ביתי, פשוט וטוב ללא התחכמויות.

· סלט הביצים, שהוגש עם גריוואלך (שומן אווז מטוגן), היה מושחת מאין כמוהו. גרסה לא שגרתית וטעימה להפליא למאכל מוכר.

  אני מעוניין לציין לרעה את הלחם, שהיה תעשייתי ולא בשיא טריותו. מהבחינה הזאת כדאי שהמסעדה תיישר קו עם הסטנדרט המקובל בשנות האלפיים – ולא בזה של 1936.

אצל "שמוליק כהן" מאמינים שיהודי שבע הוא יהודי מאושר. המנות מכובדות בגודלן, מה שגורם לסועדים בסיום הארוחה לדדות בכבדות לרכב. האוכל פה נהדר, וכל אחד, אשכנזי או פרענקי, יהנה ממנו. האם המסעדה עומדת במבחן הזמן? הזמן לא עומד במבחן שלה.

ציון: 4 כוכבים


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

31 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת