1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

סיפור חכמות וחכמים לשבת האחרונה של 2011

 
מעשה ברבי עקיבא והרבנית רחל ורבי אלעזר והרבנית שרה ורבי אליעזר והרבנית רבקה ורבי ששון והרבנית חסיה ורבי שמחה והרבנית כרוביה ורבי יוסף בעל הנס והרבנית מושית ורבי שמעון בעלה של רינה והרבנית רינה ורבי יהושע והרבנית סוניה ורבי בוריס והרבנית ניצה שנסעו באוטובוס לבני ברק ועסקו בדרך בהלכות צניעות. הגברים מלפנים והנשים מאחור, כראוי. (וביחד מילאו כחצי אוטובוס).
 
לפתע קרא רבי שמעון בעלה של רינה בלחישה רמה שנשמעה מקצה האוטובוס ועד קצהו: "רינה! רינה!"
היסו אותו הרבנים האחרים והמשיכו לעסוק בהלכות צניעות, אך כעבור דקות ספורות שוב הפנה רבי שמעון בעלה של רינה את פניו לאחורי האוטובוס ולחש בקול רם: "רינה! רינה! רינאאאאאאה!"
 
שמעה אותו הרבנית רינה ולחשה בחזרה: "במה אוכל לעזור לך אלופי?"
שמעו הרבנים את לחישתה של הרבנית רינה ועצרו בבת אחת משיחתם, אטמו את אוזניהם וצעקו צעקה גדולה ומרה.
נזעקו הרבניות לשמע זעקות השבר של הרבנים והחלו לקרוא: "מה קרה?" "איזה אסון נפל עלינו?" "מדוע אתה מצווח ככרוכיה?" "האם שריפה נפלה באוטובוס?" ועוד כהנה וכהנה הנחות שונות ומשונות.
קרא רבי עקיבא בקול רם וברור: "שקט שיהיה כאן!"
מיד נפלה שתיקה ולא נשמע כל קול פרט למנוע האוטובוס. והרדיו שהנהג הדליק. והמגבים שפעלו במהירות גבוהה.
 
ניצלה הרבנית רחל את השתיקה שהשתררה ושאלה: "מה בעצם קרה פה? על מה צעקתם כל כך?"
שוב החלו הרבנים לצעוק ולהתפתל ורבי אלעזר ניסה לדחוף את פיאותיו לאוזניו, הסתבך ונפל על הרצפה. נזעקו כל הרבנים להרימו ותוך כדי כך השתתקו ורבי אליעזר אמר: "הרי מצינו כי 'קול באשה ערווה' ועל כן כיצד יכולים אנו – רבנים מכובדים – לשמוע קולה של אשה בזמן שאנו דנים בסוגיית הצניעות?"
שתקו הנשים – כי לא רצו להכשיל את בעליהן – אבל רבי ששון אמר: "הרי תמיד חשבתי כי 'קול באשה ערווה' מתייחס רק לשירת נשים, ואילו נשותינו המכובדות (שבבית אנו מכבדים אותן בזמן שהן מכבדות את הרצפות) לא שרו אלא רק דברו, אז למה נזעקנו?"
 
ענה לו רבי שמחה: "אמנם בתורה כתוב 'קול באשה ערווה' במובן של שירת נשים שמפתה היא ועלולה להדיח תלמיד חכם מדרך הישר אך המהדרין מקפידים לא לשמוע קול אשה כלל שמא יזנחו את הגמרא לטובת הפלייבוי רחמנא לצלן"
קראה הרבנית כרוביה מקצה האוטובוס: "היכן בתורה כתוב כי 'קול באשה ערווה?' ואל תדאג – זרקתי את חוברות הפלייבוי שלך למחזור בביעור חמץ בשנה שעברה"
הסמיק רבי שמחה עד שורשי זקנו האדמוני ונאלם דום. אמר רבי בוריס: "צודקת הרבנית הנכבדה ברומזה כי בתורתנו הקדושה לא נכתב כי 'קול באשה ערווה', אולם כבר חז"לינו זכרונם לברכה שנו זאת וברור כי היה בסיס מוצק לטענתם שהרי חכמים היו ומתים הם אך זכרונם לברכה"
 
לשמע דברי החוכמה הזאת לא התאפקה עוד הרבנית מושית ונגשה לקדמת האוטובוס(!) נעמדה היא כשתי אמות מבעלה רבי יוסף בעל הנס ושאלה אותו: "היכן כתוב בתורה כי נשים צריכות לשבת בירכתי האוטובוס? או שמא גם זה מאמר חז"ל?"
נדהמו הרבנים מחוצפתה של הרבנית מושית, התרחקו שני צעדים לאחור ותלו עיניים מאשימות ברבי יוסף בכל הנס. (ומכיוון שכולם ישבו הייתה ההתרחקות רוחנית בלבד).
הרגיש רבי יוסף בעל הנס שעיני כולם תלויות בו ואמר: "אל תדברי שטויות, אשה – ברור שתורתנו הקדושה לא דיברה על אוטובוסים, אבל נאמר בבירור: 'וייסעו בני ישראל ויחנו'. בני ישראל ולא בנות ישראל. אם כך, היכן היו בנות ישראל הקדושות בזמן שבני ישראל הקדושים נסעו? ברור שמאחור!"
 
למשמע הדברים הגיעה גם הרבנית רינה לקידמת האוטובוס לחלחלתם של הרבנים  וקראה: "שוטה שבעולם! אם בנות ישראל היו מאחור בני ישראל לעולם לא היו מגיעים לארץ הקודש!"
אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "טוב שהגעת לכאן רינה! רציתי לשאול אותך שאלה: אם עולה אשה לאוטובוס ולה שני ילדים תאומים, בן ובת, שניהם צנועים ושניהם חכמים ושניהם יודעים את התורה ושניהם בני ח' שנים (כי אינני רוצה להשתמש באות ז') האם חייבת האשה לשבת מאחור עם הבת והבן חייב לשבת מלפנים לבדו או שמא יכול הבן לשבת יחד עם אמו בעזרת הנשים מכיוון שטרם הגיע למצוות או אולי בנסיבות מסוימות... גם אתם שמתם לב שהאוטובוס לא נוסע?"
 
הסתכלו הרבנים והרבניות כה וכה ונוכחו שהאוטובוס עומד בתחנה המרכזית של בני ברק והנהג מסתכל עליהם במבט משועשע.
אמר רבי שמחה: "מה לך החיוך הזה על פנייך? האם לא שמעת על תלמידי חכמים השקועים בהלכות ושוכחים מהנעשה סביבם?"
ענתה הנהג: "עליהם שמעתי, אבל לא שמעתי על תלמידי חכמים ששכחו שהם חיים במאה ה-21 ומרוב חושך לא שמו לב שבקדמת האוטובוס יושבת אשה המובילה אותם ליעדם! אולי עם תום  2011 תתחילו להפנים שהעולם השתנה?"
 
הכו החכמים על חטא ונדרו בליבם שלא להדיר נשים יותר לעולם (פרט לימות השנה).
 
 
מוסר השכל:  מאחורי כל תלמיד חכם יש אשה (שאולצה להישאר מאחור)
 
שבת שלום!
 
והרשומה המומלצת היא – Home, away from home– בבלוג של yירית
 

הרשומה של היום מוקדשת באהבה לעננת לכבוד יום הולדתה – מי ייתן שלעולם לא תודרי מכל דבר שהוא.

תודה ל- NYC mother to be (לא הגיע הזמן להחליף את הכינוי?) שהציעהלי את הרעיון לרשימה

 

וזה לעננת:

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

102 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת