00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים

30/12/2011


במאי: בראד בירד
שחקנים: טום קרוז, ג'רמי רנר, סיימון פג, פאולה פאטון
תסריט: ג'וש אפלבאום, JJ אברהמס, אנדריי נמק (פרט והסבר), טום קרוז
ז'אנר: אקשן, מתח
שנה: 2011


אני לא חובב גדול של סרטי אקשן. סרטים שרק זורקים לי פיצוצים ופעלולים בפנים הם לא הקאפ אוף טי שלי. אבל, אם בכל זאת לוחצים עליי לבחור את סרט האקשן האהוב עליי, התשובה שלי היא תמיד "משימה בלתי אפשרית 3". הסרט אומנם לא היה שובר הקופות הגדול שציפו ממנו להיות, אבל היה בו כל מה שצריך מסרט אקשן: מרדפים, מכות ופצוצים שהגיעו במינון מושלם, עלילה רבת התפתלויות, תחושת מתח שגורמת לכסיסת ציפורניים, נבל שעד היום ההיזכרות בו מפחדיה אותי ואפילו משחק טוב, יחסית לז'אנר הזה. לכאורה, הסרט הרביעי בסדרה היה אמור להיות מיותר לגמרי, והוא נראה בסך הכל כמו דרך להחזיר לטום קרוז את התהילה שהוא איבד מזמן, ועוד העובדה שהם הביאו במאי של סרטי אנימציה לביים אותו, גרמה למחשבה שהם לא לוקחים את ההפקה הזאת ברצינות. הו, כמה כיף לטעות!

כמו טום קרוז, איתן האנט (טום קרוז), סוכן בארגון הביון הסודי MIF, ידע ימים טובים יותר. בתחילת הסרט, הוא מקבל משימה - להסתנן לקרמלין (מטה הצבא וההמשלה הרוסית) ולהשיג צופן שיגור של טילים אטומיים לפני שטרוריסט מרושע בשם קורט הנדריקס (מייקל ניקוויסט) ישים עליו את הידיים שלו במטרה ליצור מלחמה גרעינית בין רוסיה לבין ארה"ב. אבל כרגיל, הכל מתחרבש, ואית'ן מוצא את עצמו מופלל בפיצוץ שמתרחש בקרמלין והורג עשרות אנשים. בשל כך, הסוכנות עבורה הוא עובד מנתקת אית וכל קשר, ומתירה אותו להתמודד לבד עם הרוסים שרוצים לחסל אותו. אלא שאית'ן, בעזרת צוותו הנאמן המורכב מהסוכנת ג'יין קרטר (פאולה פאטון), הטכנאי בנג'י (סיימון פג) וסוכן מתחיל בשם ברנדט (ג'מי רנר) יוצא לטהר את שמו, ולעצור את תוכניותיו המרושעות של הנדריקס אחת ולתמיד.

העלילה, כפי שאפשר להבין, היא לא הצד החזק של הסרט. לא שהיא רעה - להפך, היא מעניינת ומותחת, הקצב שלה מוצלח ביותר, והיא ברורה על אף שיש בה פרטים רבים  אבל בכל זאת - מאוד שחוקה. כלומר, כל הקטע הזה של רוסים שמאיימים על העולם עם הנשק הגרעיני שלהם לא מיצה את עצמו במשחק "Call of Duty" השישי? כל הדמויות ששייכות לצד הרע של הסיפור (דהיינו: הרוסים) עגולות בערך כמו שקובייה הונגרית עגולה. יש שם כל קלישאה מהלכת שאפשר לדמיין בסרטים כאלה - מעוזרו של הנבל הראשי שמציית לבוס שלו כמו לאל, דרך סוכן אגרסיבי עם אובססיה להריגת הגיבור וכלה במתנקשת פאם פטאלית. במיוחד מעצבן הוא הרע הראשי, שמופיע בערך לשלוש סצינות וחצי, והשאלה על למה הוא רוצה לעשות את מה שהוא רוצה לעשות מקבלת תשובה באורך של חצי משפט בתחילת הסרט, מה שגורם להיווצרותו של חור ענק בלב העלילה של הסרט. ובנוסף על כל זה, האופי ההוליוודי של הסרט גורם לו גם להיות נורא צפוי, וגם מביא איתו את אחת מסצינות הסיום המעליבות בהיסטוריה, סצינה שמוחקת לגמרי כל ניסיון של הליכה נגד המיינסטרים שהסרט ניסה להציג.

אבל בכנות, אנחנו לא פה בשביל עלילה מקורית ומבריקה שצוחקת להוליווד ולקלישאות שלה בפרצוף, נכון? אנחנו פה בשביל האקשן והמתח, ואוהו, הסרט הזה מספק את זה. את 'מב"א 4' מביים בראד בירד, במאי שהיה ידוע בעיקר בזכות הסרטים המעולים "ענק הברזל", "משפחת סופר על" ו"רטטוי", שכולם היו סרטי אנימציה. למי שחשב שמעבר ללייב אקשן לא עושה לא טוב, מצפה הפתעה: הוא מצויין פה. סצינות המשימה של הסרט מבויימות באופן נהדר על ידי בירד, בכל אספקט אפשרי של העניין:  סצינות האקשן מתרחשות במגוון סביבות שגודל המהות שלהם גורמת לך לעשות "וואו" - מהכיכר האדומה במוסקבה, דרך החלונות של המגדל הגבוה בעולם וכלה במדבר באמצע סופת חול. הכוראוגרפיה של סצינות קרבות הידיים נהדרת, הסצינות שכוללות טיפסו ואקרובטיקה עוצרות נשימה (ולא מומלצות למי שסובל מפחד גבהים), סצינות המרדף אינטנסיביות במיוחד, וכל היריות והפיצוצים מגיעים בכמות מאסיבית, אבל במינון מתאים, בלי שזה יהיה מתיש. אם חשבתם שסצינת האקשן בסוף "כוכב הקופים" הייתה גדולה, נסו לראות שעתיים וחצי כמו זה. אבל לא רק אקשן יש פה: גם הסצינות שכוללות איסוף מידע, פריצות למחשבים, התחזויות לדמויות אחרות, זחילות בתעלות אוורור וכל הדברים הטובים האלה, מצולמות, ערוכות, וכתובות נהדר וגורמות לאותם סצינות להיות מרתקות ומותחות בדיוק כמו - או אפילו יותר מ - סצינות האקשן.
ומה שמוסיף לאפקטיביות של סצינות האקשן והמתח הוא משהו שלא מובן מאליו בסרטים האלה - אכפת לך מהדמויות. כן, התסריטאים עשו את הבלתי יעלה על הדעת בסרטי אקשן והעזו לתת לדמויות שלהם אישיות (!) ורגשות (!!!). כן, לכל דמות בסרט יש אשכרה אישיות שקל נורא להתחבר איתה, בין עם זאת האישיות הקשוחה אך שברירה של ג'יין, האישיות המצחיקה והצינית של בנג'י או האישיות העצבנית אך רגישה של ברנדט, כל התכונות האלה של הגיבורים גרומים להם להיראות יותר אנושיים, ואף מובילות ליותר מצבים מצחיקים וטעונים רגשית ממה שאתה מצפה מסרטי אקשן. אפילו הדמות של האנט מצליחה להראות גם את הצד הקצת פחדן שלה, מתחת לגאונות ולכריזמה שלו. וכמובן שהכתיבה לא הייתה שווה, אם היא לא הייתה נתמכת במשחק טוב. אני לא אומר איכשהו שיש בסרט הזה הופעות ששוות אוסקר, או אפילו גלובוס זהב, אבל באמת, יחסית לסרטי אקשן, כל שחקן נותן פה הופעה מספיק טובה כדי שאני אאמין שדמויות כאלה יכולות להתקיים בעולם האמיתי (אם כי טום קרוז נראה מופתע בערך כמו הצופים שהוא לא מרכז העולם בסרט הזה). 

הפתעות מסוג "משימה בלתי אפשרית 4" הם הפתעות שאני אוהב. כלומר, ידעתי שאקשן בו יהיה די מהנה, אבל לראות שהם ניסו להשקיע גם בדברים כמו משחק, דמויות ובימוי? לזה לא ציפיתי. אני אומר "ניסו", כי כמו שאמרתי, לא הכל בסרט עובד, בעיקר בתחום של העלילה, אבל שוב - שאר האלמנטים מפצים על זה. העובדה שהם הצליחו להפוך את המוצר המיותר הזה לסרט מהנה, חכם ואינטנסיבי במיוחד,ממש מחמם את הלב ומראה שיש אנשים בהוליווד שלא מזלזלים טוטאלית בקהל שלהם. זה רחוק מלהיות אחד הסרטים הטובים של השנה בכלל, אבל בגבולות הז'אנר שלו - אקשן - אין לו מתחרים השנה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת