00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

השומרונים-הילה ודורון צדקה

למרות הכל-שחיטה -דורון צדקה

          לעיתים קורה שאחד מאיתנו נחשף/מגלה דבר מה בתורה אשר ממבט ראשון נראה כמנוגד למסורת. רובינו, כרפלקס מותנה, יוצאים חוצץ נגד טענותיו תוך כדי העלאת טיעונים שונים.  לעיתים טיעוני הבעד והנגד מבוססים, ולצערי, לעיתים נראים הם כ"שלופים מן הבטן" וחסרי כל ביסוס.

    כך למשל, נקלעתי לוויכוח מעין זה באחד הערבים האחרונים. אחד מבני הקהילה טען ש:"על פי דין תורה אין מצוות שחיטת העוף מובנת מאליה" , בהסתמכו על המובאה:"ואם מן העוף עלה קרבנו...והקריבו הכהן...ומלק את ראשו". האחרים טענו כלפיו את ההיפך, בהביאם ציטטות משלהם כגון:"וטבל אתם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה" (ויקרא פרשת "ואיש או אשה"). ובדומה: "וישחטו להם שחוטה סביבת המחנה" (במדבר פרשת "דבר אל אהרן").

    נקדים ונאמר שהפרשוניות לגבי הפועל "מלק" די זהות. אברהם טל גורס במילונו מארמית לעברית  שבמקום זה בתורה "מלק"= "כריתת ראש", או לחילופין במקומות נוספים= "שליפה" (מילון אברהם טל עמוד 474).

    קאסוטו בפירושו למילה טוען:"יחתוך ממול לעורף ולפי מסורת חז"ל: לא בכלי אלא  בצפורן (היד)". די דומה לאברהם טל.

    אבן שושן במילונו מפרש:"התיז ראש של עוף בצפורן ממול עורפו" . דומה במהות ובתאור לפרשנותו של קאסוטו.  על פניו נראה שהתאורייה הגורסת:"ששחיטת העופות למיניהן אינה נושא חלוט בתורה" , יש לה על מה להסתמך, גם אם טענות הנגד אינן מופרכות. היכן,אם כן, אנו טועים?

    אז זהו שאנו, כנראה, לא טועים! המדובר במקרה יחידני של הקרבת עוף כ: "קורבן עלה". (שמו של קורבן זה ניתן לו, ככל הנראה, בשל כך שכל הבשר נשרף על המזבח, ואין בו חלקים הנאכלים ע"י הכוהנים או ע"י המקריב-ויקיפדיה). מספר פסוקים לאחר מכן בתאור הקרבת "קורבן חטאת" הציווי כבר משתנה,  והופך ל:"ומלק הכהן את ראשו ממול ערפו ולא יבדל"  (ויקרא פרשת "ויקרא אל משה"). רוצה לומר:"לא יפריד הפרדה מוחלטת בין גוף העוף לבין ראשו".

   כיצד כל זאת קשור ל"שחיטת עופות" בימינו. בימינו שחיטת העופות אינה מתבצעת לשם קורבן. היא מתבצעת לשם אכילה והנאה, ואינה חייבת בבית מקדש או במשכן ה'. מיקומה משתנה מעת לעת ועונה על ההגדרה:"בשעריך". והרי תחת הגדרה זו נכנסה המצווה:"כי תאוה נפשך לאכל בשר...וזבחת מבקרך ומצאנך...ואכלת בשעריך בכל אות נפשך"(דברים פרשת "כי אתם"). במקום זה "זבחת"="שחטת". אלא שהכתוב מכוון לבקר וצאן, ואנו? בעופות עסקינן.

   כנראה, שחכמינו הבחינו בדקויות , ולא כפי שלעיתים מתפתים אנו לחשוב שפרשנותם שטחית. בכל המקרים בהם מצויינת בתורה שחיטת עופות, הן ב"איסוף השלוי" והן ב"תורת המצרע", שחיטת העופות מתבצעת ב"שעריך". מאד יכול להיות (ואני פתוח לדעות נוספות) שחכמינו גזרו מכאן גזירה שווה, גזירה מעשית ולא דמיונית, בקובעם שהמתת עוף ב"שעריך" תתבצע ע"י "שחיטה" בדומה לבקר וצאן.  והותירו את פעולת המליקה המוחלטת להקרבת קורבן עולה במשכן ה', והמליקה החלקית בהקרבת קורבן חטאת, גם הוא במשכן ה'.

 

 

                                                              דורון צדקה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
תקציר ליגת קיץ-חולון
 
פיוטים אקטואלים

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dorhilts אלא אם צויין אחרת