00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

שופינג...וזיכויים!

26/12/2011

                                                                         

מי לא מצא את עצמו אפילו פעם אחת, רץ לקניון עם מתנה שקיבל כדי להחליף אותה? או אשאל את זה אחרת..מי אוהב להישאר עם זיכוי ביד, או יותר נכון בארנק..ולא למצוא מתנה חליפית שיהיה לו שימוש בה?? אז זהו, שאני לא יודעת מה איתכם, אבל לי, למשל, לא יודעת למה זה קורה לי, כשאני רוכשת לא פעם בגד חדש, אני מגיעה הביתה, מודדת, מתחרטת, והולכת להחליף אותו. וכשאני אומרת לא פעם..זה לא אומר רק כמה פעמים, אלא כמעט תמיד!! וכשאני אומרת בגד..אני מתכוונת לכל פריט לבוש כלשהו: חולצה, שימלה, ג`קט או מכנס. הפריט היחידי שלא כלול, זה תחתונים, וזה גם רק בגלל שאין אפשרות החלפה להלבשה תחתונה..

אז למה זה קורה לי אתם שואלים?? גם אני לא כל כך יודעת..אנסה לברר את זה יחד איתכם. קודם כל נדמה לי, למרות שאני כמעט בטוחה, שבחנויות לבגדי נשים דואגים לתלות מראות מרזות. זה לא מקרי שאת תמיד נראית "פצצה" בחנות ו..דבה בבית.
מישהו גם אמר לי פעם שזה לא רק סתם נדמה לי, אלא שזה באמת נכון (מעניין מה הוא רצה לרמוז..). דבר נוסף אני חושבת שגורם לזה, זה המוכרות המתעלקות שלפעמים גם נורא מעצבנות. הן תמיד מקרקרות סביבך ומחמיאות לך על כל מה שאת מודדת, גם אם עודפי השומן מבצבצים אצלך מכל עבר. וכשאת מגיעה הביתה את קולטת פתאום איזה פער יש בין הפיגורה שראית שם בחנות, לבין מה שקיים במציאות.

אבל במקום להאשים את כל העולם ואחותו, אני חייבת להודות שהקושי להחליט הוא כמובן אצלי. הצבע, הגיזרה, הגודל, והבאסה לגלות כל פעם מחדש שלא סתמתי את הפה מאז הארוחה האחרונה. הענין הוא שיש לי הנאה נוספת לצד הקנייה עצמה, שזה החלפת המוצר! או יותר נכון מה שמתקבל עבורו. הזיכוי! כן, אין מצב שתפתחו את הארנק שלי ולא תמצאו בו זיכוי. לפעמים יש בו יותר זיכויים מכסף! למי שלא מבין, כנראה שהרבה זיכויים בארנק נותנים לך תחושה של אשה עשירה. רק ההבדל הקטן שזה מגביל אותך לחזור לחנות שממנה זרקו אותך(אחרי שבילבלת את המוח למוכרות שהיו קודם מעצבנות)..

אבל זהו. נגמרה החגיגה. מאז שנכנס לתוקפו החוק החדש, מישהו הרס לי את התענוג הזה ואיפשר החזרת מוצר וקבלת הכסף תוך 48 שעות. נכון שלפעמים אני מספיקה לחזור בזמן הרצוי ולקבל החזר כספי, אבל לפעמים כ"שאין לי ברירה", אני מתעכבת, "לא בכוונה", וכך יוצא שהארנק מתמלא בחזרה – בזיכויים!

אומרים שלנשים יש אובססיה לקניות ושזה מספק להן איזה צורך רגשי. אז אם זה טבעי, למה אנחנו מרגישות כל כך אשמות כשאנחנו מבזבזות?? אין ספק שלבני הזוג שלנו יש תרומה בענין. כי הם אלה שמוטרדים יותר מהיתרה בבנק כשהם רואים אותנו חוזרות מהקניון עם שקיות.

נכון שתרבות הקניונים פורחת, אבל אני חייבת להודות שאני דווקא מתגעגעת לבוטיק הקטן של פעם, עם היחס האישי של המוכרת. זו שהכירה אותך ותמיד ידעה להציע לך בדיוק את מה שמתאים לך. מה גם שזה יכול לחסוך לנו המון זמן וכסף, כי לא נסתובב בין חלונות הראווה ולא נסחף ונתפתה. ולא, אל תגידו לי שאני שופהוליקית, אני רק אובססיבית לזיכויים..

לסיום, אם למישהו יש טיפים או עצות איך להיפטר מהרגל המגונה הזה, אני מוכנה לשמוע. ובינתיים, כדי שלא תחשבו עלי שאני אדם שיטחי, אלך להתעמק לי בפוסט אחר..  

                                                                      להשתמע, אביבה 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

33 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת