00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

חג החנוכה

השבוע אנחנו חוגגים את חג החנוכה. חג  שאני חושבת שהוא החג הכי אהוב ואהוד על כולם.חג מלא אור ושמחה.

הנה כמה דברים על חנוכה. 

חג החנוכה נחגג בסוף חודש כסלו. החג הוא במשך שמונה ימים הנחשבים לימי הודאה, הלל ושמחה. את החג תיקנו חכמים בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים (ניצחונם של היהודים על היוונים), חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן.

 "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות…עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני…וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בעשרים וחמשה בחודש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פח אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד , והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו הזיתים והוציאו שמן טהור". (רמב"ם הלכות חנוכה פרק ג').

החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, החג חל מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.‏ (כפי שהסברתי בדברי על חודש כסלו – יש שנים בהם חודש כסלו הוא 29 ימים ויש שנים שיש בכסלו 30 יום.)

מקור שם החג – חנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש. 

שם נוסף לחג המקובל בעברית החדשה הוא "חג האוּרים". לפי המסורת את השם הזה לחג נתן ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שחי במאה ה- 1 לספירה כ- 250 שנה לאחר ימי החשמונאים

לחנוכה יש קשר לאור כמו:

הדלקה מחודשת של נרות המקדש. - אחרי שהחשמונאים טיהרו את בית המקדש הם לא יכלו להשתמש במנורת בית המקדש, שנבזזה בידי אנטיוכוס יחד עם שאר כלי המקדש. לכן הם נאלצו להדליק נרות בשיפודים של ברזל - כך עשו זאת במשך שמונה ימים. לזכר אותה הדלקה ראשונה, שנמשכה שמונה ימים, קבעו להדליק נרות במשך שמונת ימי החנוכה (ע"פ מגילת תענית פרק ט).

נס פך השמן - מסורת אחרת וידועה שמקורה לפי התלמוד הבבלי (מסכת שבת דף כא עמ' ב) המסבירה את הדלקת הנרות על רקע נס החנוכה - נס פך השמן.
לאחר שהחשמונאים טיהרו את המקדש וביקשו להדליק את המנורה (לפי מסורת זאת המנורה לא נבזזה) הם מצאו רק פך (כלי קטן לנוזלים) שמן אחד שלא נטמא בידי היוונים. כמות השמן שבפך יכלה להספיק להדלקת הנרות במנורה ליום אחד בלבד - אבל בדרך נס השמן הספיק לשמונה ימים. 

 חג האש וטקסים לגירוש החושך - בספר מקבים ב נזכר חג החנוכה עם חג האש - חג מתקופת שיבת ציון וממלכת פרס (סוף המאה ה- 6 לפני הספירה) מאד ייתכן גם שעניין זה של אש ואורים קשור למסורות קדומות ולעונת השנה. חג החנוכה הרי נחגג בעיצומם של ימי החורף הקצרים בהם יש מעט אור והרבה חושך.
בתרבויות מסביב נהגו לקיים בימים אלה חגיגות וטקסים לגירוש החושך באמצעות אבוקות ולפידים.
חשוב לציין שבתקופה זאת של שלהי חודש כסלו הימים מפסיקים להתקצר ומתחילים להתארך. יש איזו תחושת התחדשות ואופטימיות ויכול להיות שמוטיב האור והדלת הנרות בחג מסמלים את גירוש החושך.


הרקע היסטורי לחג החנוכה
ארץ ישראל נכבשה ע"י אלכסנדר מוקדון בשנת 332לפני הספירה. כיבוש זה מציין את ראשיתה של התקופה היוונית בארץ ישראל.
בתחילה מצבם של היהודים היה טוב אך בהמשך השתנה המצב לרעה.
המאבק בין היהודים ליוונים התרחש   בימי שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס, שהתנהג בצורה אחרת מהשליטים הקודמים ופגע בזכות היהודים לקיים את דתם ואת אמונתם. מאבק שהיה דתי ותרבותי.
בימי אנטיוכוס אפפינס למשל על הר הבית (מקום בית המקדש) נבנה גימנסיון בו עסקו צעירים באימונים גופניים ובמשחקי ספורט בעירום.
אנטיוכוס אף הפך את ירושלים לעיר יוונית בשם אנטיוכיה. בשלב זה הוא אף השתלט על בית המקדש, בזז את אוצרותיו והפך אותו למקום פולחן לאל היווני זאוס.

בשנת 167 לפני הספירה אנטיוכוס גזר גזירות קשות על היהודים ואסר עליהם לקיים את דתם וחייב אותם להקריב קורבנות לאלילים. (דבר המנוגד בצורה בסיסית לדת היהודית אשר האמינה באל אחד.)

אנטיוכוס הפעיל משגיחים מיוחדים אשר הקפידו על מילוי הגזירות. מי שהפר את הגזרות היה עליו עונש מוות.

לפי ספר מקבים א, יהודים רבים ויתרו על קיום היהדות ואף השתתפו בפולחן האלילי. אך היו גם רבים אחרים שסירבו לוותר על דתם ועל אמונתם והעדיפו למות.

מרד החשמונאים
הגזירות והרדיפות של אנטיוכוס אפיפינס העמידו בסכנה את המשך קיומה של האומה היהודית בארץ ישראל, הם היו חסרות תקדים בתולדות ישראל.
כבר בשנות שלטונו הראשונות של אנטיוכוס אפיפנס היו גילויים של התנגדות מזוינת מצד היהודים, אך אלה דוכאו ביד קשה.

בשנת 167 לפני הספירה, פרץ המרד בעיר מודיעין, בהנהגתו של מתתיהו החשמונאי. המרד נמשך שלוש שנים ובשנת 164 לפנה"ס (שנת ג' תקצ"ז בלוח העברי) הצליחו המורדים לשחרר את ירושלים ואת בית המקדש משלטון היוונים והמתיוונים.
למרות שהמרד של החשמונאים לא נגמר כשבית המקדש שוחרר, הלחימה בארץ ישראל המשיכה   כעשרים שנים נוספות, נקבע תאריך שחרור בית המקדש וירושלים לחג בכ"ה בכסלו.

מדוע חג החנוכה נמשך שמונה ימים? 
אז חוץ מכך שזה עוד סיבה לחגוג הנה ההסברים לכך:

 ראשית הסיבה הברורה שזה כמובן 'נס פח השמן' - השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד הספיק לשמונה ימים.

 לפי ספר החשמונאים א חנוכת המזבח שעשו המכבים היתה במשך שמונה ימים (כמו חנוכת המשכן וחנוכת בית המקדש הראשון שנמשכו שמונה ימים) וזה נקבע לדורות.

 בספר חשמונאים ב נמצא הסבר נוסף- כיוון שבאותה שנה היהודים לא יכלו לחגוג באותה את חג הסוכות  (הרי בית המקדש באותה תקופה היה טמא ) עשו לו זכר לאחר שחרור ירושלים בעת שחרור בית המקדש מהיוונים.

 

מצוות ומנהגי החג

 הדלקת נר חנוכה
הדלקת נר חנוכה היא המצווה המאפיינת אותו במיוחד, לפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך) לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה) ועד 'שתכלה רגל מן השוק' (מותר להדליק נר בברכה עד חצות הלילה ויש שאומרים שאפשר עד עלות השחר.)
עיקר הדין היא הדלקת נר אחד בכל יום, אך כדי להבדיל בין הימים מדליקים מנר אחד עד שמונה נרות.
לפי 'בית שמאי' בלילה הראשון מדלקים שמונה נרות ומכאן ובהמשך החג מפחיתים את מס' הנרות.
לפי בית הלל בלילה הראשון מדליקים נר אחד ומכאן ובהמשך מוסיפים כל לילה נר.ההלכה כבית הלל וכך כידוע אנחנו נוהגים, כאשר את הנרות מדליקים משמאל לימין.
ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים כיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.
מצווה זו מופיעה באופן מרומז כבר במשנה, אולם כתובה באופן מפורש רק בתלמוד.
הספרדים נוהגים שרק האבא-בעל הבית מדליק נרות בחנוכיה (מנורת חנוכה) עבור כל בני ביתו. ואילו אצל האשכנזים נהוג שכל אחד (האבא והילדים) מדליק חנוכיה. יש המדליקים את החנוכיה בשמן. הנר צריך לדלוק לפחות חצי שעה אחרי השקיעה (לכן בערב שבת אז מדליקים לפני כניסת שבת נהוג להשתמש במנורת שמן או בנרות שזמן דליקתם ארוך יותר.)

יש הנוהגים להניח את נר החנוכה בפתח הבית מבחוץ (יש 'אקווריום' מיוחד לחנוכיות) בצד שמאל של הכניסה, כדי שיהא בכניסתו הנר משמאל והמזוזה בימין - כך הבית יהיה מוקף במצוות.

לפני ההדלקה מברכים ברכת הנר, ברכת הנסים ובערב הראשון מוסיפים ברכת הזמן.

ברכת הנר
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה."

ברכת הנסים
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."

ברכת הזמן
בלילה הראשון בלבד
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."

אחרי הדלקת הנרות אומרים את "הנרות הללו":

"הנרות הללו אנו מדליקין
על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות ועל המלחמות,
שעשית לאבותינו  בימים ההם בזמן הזה,
על ידי כוהניך הקדושים.
וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם,
ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד,
כדי להודות ולהלל לשמך הגדול
על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך." (מסכת סופרים פרק כ.)

בקהילות אשכנז נהגו לשיר את הפיוט "מעוז צור ישועתי". בקהילות המזרח אומרים: מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

מצווה עיקרית בחנוכה היא אמירת ההלל. בכל אחד משמונת ימי החנוכה אומרים הלל שלם לאחר תפילת העמידה של תפילת שחרית. כדי לשבח ולהלל את הנס שיה בחנוכה.
בתפילה וכן בברכת המזון מוסיפים את "על הניסים" כהודאה על הניסים שאירעו לנו.
בתפילת השחרית בבוקר בחנוכה קוראים בתורה. הקריאה בתורה מספרת על קרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן המוזכרים בפרשת "נשא" בספר במדבר.
שמונת ימי חנוכה נחשבים ל"ימים טובים" מדרבנן, ולפיכך אסורים בהספד ובתענית, אולם מותרים בעשיית מלאכה.

 בחנוכה מתייחדות כמה הלכות המיוחדות לנשים. נשים חייבות במצוות הדלקת נר חנוכה למרות שבדרך כלל הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.
טעם המובא לכך הוא: "שאף הן היו באותו הנס".‏ (ולפי המסורות חלק ממי שפעל נגד היוונים היו נשים יהודיות.)

 

סביבון - הילדים נוהגים לשחק בחנוכה בסביבון, שעליו מופיעות אותיות בשתי גרסאות. בישראל האותיות הן נגה"פ - נס גדול היה פה.
ואילו בגולה נגה"ש - נס גדול היה שם".
אחת הסיבות למשחק הזה הוא שהיוונים אסרו ללמוד תורה, והיהודים ישבו ולמדו תורה שבעל פה. כדי שהיוונים לא יגלו שהם לומדים בסתר היו התלמידים מחזיקים בידיהם את הסביבונים לשם הסוואה (הסתירו באמצעות המשחק את הלימוד).
הסביבון גם מסמל את מלחמת החשמונאים נגד היוונים - הסביבון קם ונופל, נופל וקם.

 

 דמי חנוכה - בחנוכה נהוג לתת לילדים "דמי חנוכה" (או "מעות חנוכה"). יש הנוהגים לתת מתנות במקום דמי חנוכה.

 אצל בעלי (שנולד באנגליה) אגב היה נהוג לתת מתנות. מתנה כמעט לכל לילה.

אחת הסיבות למנהג, כפי שהיה ידוע לי, היא שבתקופת חג החנוכה חוגגים הנוצרים את חג המולד  בו נהוג לתת לילדים מתנות. לכן כדי שהילדים לא יקנאו (הרי באירופה היו קהילות יהודיות רבות) נהגו לתת להם דמי חנוכה. (ואם נהוג לתת כמו שתיארתי מתנה או דמי חנוכה כל ערב זה יותר שווה מלקבל רק ב'חג המולד )

אך התברר לי שיש עוד מספר סיבות למנהג זה:

 חג החנוכה הוא חג החינוך, לכן נתנו לילדים מעט מעות כדי שיחלקו אותן לצדקה. מדוע דווקא בחנוכה מצאו לנכון להרגיל את הילדים למצוות צדקה? מפני שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב בהדלקת נרות חנוכה.

 יש הטוענים שמנהג דמי חנוכה קשור לגזירת היוונים שלא ללמוד תורה. כאשר ניצחו החשמונאים את היוונים ובטלה הגזירה, ביקשו למשוך בחזרה את הילדים לתורה, לכן נתנו להם מטבעות כדי לחבב עליהם את לימוד התורה. כפי שכותב הרמב"ם, שילדים קטנים מפתים אותם במיני מתנות שילמדו תורה. ומתוך ש"לא לשמה" יבואו ל"לשמה" כשיגדלו.

 יש האומרים שמנהג 'דמי החנוכה'  בא כנגד גזירת היוונים ש"פשטו ידם בממון" של ישראל (רמב"ם). היוונים החרימו את רכושם של היהודים ורוששו אותם. כשניצחו ישראל את היוונים, חזר אליהם ממונם ושלטו בו שוב כרצונם. לכן, הנהיגו לחלק דמי חנוכה לילדים, כדי להזכיר את הנס.


 חג החנוכה הוא גם מאפיין מאד גדול של חגיגות בכל הגילאים. בחג הזה יש גם המון מופעים לילדים. כשהייתי קטנה חשבתי שזה כך בעיקר בגלל שזה שבוע חופש לילדים (סיוט להורים - אבל זה כבר סיפור אחר..) אך בהמשך - כשראיתי את הסמיכות בין חג החנוכה לחג המולד ולתחילת השנה הלועזית הבנתי שזה גם איזה 'יבוא' מחו"ל.
בכל העולם יש בתקופת חג המולד שבוע+ של חופש (בצד הדרומי של כדור הארץ שם יש עכשיו קיץ יוצאים גם לחופש הגדול )
כך שבזמן הזה יש יש לא מעט מופעים והצגות לילדים (ערב המילניום היינו באנגליה וזה פשוט היה מדהים לראות את כל היופי ואת החגיגות שמסביב - את הקניונים המקושטים ועוד. ) אז כנראה שבגלל זה חנוכה הפך לחג ההצגות וההפקות עבור הילדים.


מאכלי החג

 נהוג לאכול לביבות, סופגניות וספינג'. מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, והם מזכירים את נס פך השמן.

 יש הנוהגים להרבות גם באכילת מאכלי חלב לזכר הנס בו יהודית הרגה את הולופרנס, שר הצבא של נבוכדנצר בעזרת האכלתו במוצרי חלב.

 

זאת חנוכה
היום האחרון של החג קרוי במקורות שונים זאת חנוכה, הסיבה לכך היא שבקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים "זאת חנוכת המזבח". ליום זה משמעות רבה בכתבי המקובלים והחסידות.

 

מקורות:            ויקיפדיה

                        כתבה במדור יהדות של NRG                                       

                        (http://www.nrg.co.il/online/11/ART/819/430.html)

                        הספרייה הוירטואלית של מט"ח

                  באהבה ובאמונה – עלון מכון מאיר

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת