00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

טוב שמן עמוק משם טוב...

תוך כדי ניגוב הפה והחולצה מהריבה שהסופגניה השפריצה עלי, עולות בי מחשבות איך כל שנה מחדש אני נאלצת לא לחכות לניסים ולהילחם בעוז במשקל, שמתעקש לעלות כשאני רק מתחילה להריח את חנוכה באויר. אבל ברור שלא על הסופגניות או הלטקס אני מהרהרת(כי אולי בכל זאת זה קרב אבוד מראש?), אלא על כל אותם המיתוסים והעלילות גבורה המרתקים שגדלנו עליהם.

אני מניחה (ויש לי הרגשה שאני לא טועה) שרובנו, ואם תרשו לי להיסחף, אז לכולנו, יש יחסים מורכבים עם מערכת החינוך. זה מתחיל אי שם מזכרונות העבר הרחוק מאוד כשאנחנו היינו ילדים, וממשיך גם בחיבור המחודש שלנו, כשילדינו הצטרפו אליה. אני מתכוונת על כל אותם הסיפורים שמועברים דורות רבים: מצדה, בר כוכבא, טרומפלדור, שמשון הגיבור, דוד מול גולית וכאמור יהודה המכבי. בכל חג היינו בטוחים שזוהי הדמות הגיבור האולטימטיבית, עד שמגיע החג הבא ומתברר לנו שיש גיבורים חזקים ממנו.

וכשאני אומרת, יחסים מורכבים...אני מתכוונת לרגשות מעורבים בקשר לחג. אם ניקח את חנוכה, למשל, אז הוא אחד החגים שמעוררים בנו לא מעט געגועים לעבר וזכרונות ילדות. הכל סובב סביב (תרתי משמע..) השירים השמחים, הדלקת הנרות וכל מנהגי החג שהופכים אותו לאחד החגים העליזים, עוד לפני שמגיע פורים. אבל זה נע בין הנאיביות של מודל הגיבור האמיץ שנלחם תמיד מול אויב אכזר, השולט בנו, מטיל גזרות קשות וגוזל את חירותנו וקיום המצוות שלנו, לבין הצורך בחינוך לשמירה על הגחלת והמסורת. מיעוט יהודי שהצליח לשרוד אלפי שנים ולנצח את החזקים ממנו, רק בזכות האומץ, הגבורה, אך בעיקר האמונה החזקה!

אז נכון שמיתוסים תורמים לעצב את הזהות שלנו כעם, אבל האם צריך שיהיו מסרים מכוונים איך צריך לנהוג? ומה עם כל אלה שיגידו שאין שום רע בלחנך לאמונה על אנשים שמוכנים למות למען קידוש השם? הרי לא באמת משנה מה קרה שם בדיוק, העובדה היא שיהודה המכבי הצליח לפרוץ לבית המקדש עם אנשיו ולהדליק את המנורה, למורת רוחם ומתחת לאפם של היוונים שנרדמו בשמירה.

קשה להישאר אדישים בימים אלו כשנוער הגבעות מתפרץ לבסיס צבאי ומיידה אבנים לעבר חיילי צהל ומפקדיו. אני תוהה האם הם ניזונים מעלילותיהם של המכבים,התבלבלו בזהות האויב, כי היו מי שדאגו לכך שזה ישרת את השקפת עולמם??

ובימים של שיח ציבורי נוקב על הדרת נשים, הציניות והכעס משתלטים עלי וב"מעוז צור" אני כבר לא כל כך מבינה אל איזו ישועה התכוון המשורר בדיוק...אין לי ספק שאם בית המקדש היה בנוי היום, הוא היה נחרב באותם רגעים של שנאת חינם.

אז שמישהו אולי ידליק את האור/הנר בעולמם החשוך??

                                                      

                                                            חנוכה שמח לכולם

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת