00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן המורה

קום התנערה, עם עבדים

17/12/2011

חתמנו על הסכם עוז לתמורה. לחצו עלינו, טלפנו כל כמה דקות, שכנעו והבטיחו ובסוף חתמנו ונכנסנו לתכנית באופן מלא.

הפכנו להיות עובדים "רגילים" במשק הישראלי, כאלה שעובדים מבוקר עד אחרי-הצהריים, מחתימים שעון ומלמדים יותר. בסדר.

אז מה הבעיה? הבעיה היא שעשינו פה שינוי ענק בתפיסה של עבודת המורה, אך בעצם לא השתנה כלום מבחינת היקף עבודתו מעבר לשעות שבהן הוא נמצא בבית הספר. הרי כל הרעיון של התכנית אומר שהמורים ישהו יותר שעות בבית הספר ושם יעשו את כל מה שהם צריכים. אז איך קרה שאני מבלה את ימי שישי ושבת וכל הערבים בבדיקת מבחנים והכנות ליום המחרת, במילוי טפסים והזנת פרטים במערכת הממוחשבת? מה השתבש במעבר בין העולם הישן והעולם החדש?

אני אגיד לכם מה השתבש. אנו המורים עדיין רגילים שיתייחסו אלינו כמו עבדים, כפי שהיה בעבר. כאשר היינו שוהים בבית הספר פחות שעות, היה הגיון בהטלת המטלות עלינו בשעות שאחרי הלימודים ובהכרחתנו להגיע למפגשים כאלה ואחרים בשעות שאחרי שעות הלימודים, והכל בחינם. ועכשיו? עכשיו אנו בבית הספר והנה מבקשים מאיתנו (בנוסף לעבודה שתיארתי קודם) להישאר לישיבות עד שעות הלילה המאוחרות (יצאתי מאחת מהן בעשר בלילה) וכמובן לימי הורים שנמשכים ערבים שלמים.

ההסכם אומר שהמנהל יכול, בהסכמת ועד המורים, להחליף את השעות תומכות ההוראה בישיבות (או ימי הורים) שייערכו אחרי השעות המוגדרות בחוזה. זו הצעה אבסודרית. נניח שאני אמור לבדוק את המבחנים שלי משעה 14:00 עד 16:30. באותו היום ישחרר אותי המנהל מוקדם יותר כדי שאבוא ליום ההורים בערב. האם המבחנים יבדקו מעצמם? הרי העבודה רק תיגרר אל ביתי, בנוסף לצורך להגיע ליום ההורים. מה הועילו חכמים בתקנתם? ובכלל, האם יש שיוויון בין שעות הצהריים לבין שעות הערב, המחייבות למשל שמירה על הילדים ונסיעה לבית הספר? כמובן שלא.

רק עם עבדים כמונו מוכן לקבל המשך של התייחסות כעבדים, כפי שהיינו אז, לפני ההסכם. שינינו את תנאי העבודה אך נשארנו עלובים ונרפים, מנסים להבין את ההנהלה, לאפשר לה להתארגן ולמרוח אותנו שוב ושוב. אני כבר לא מדבר על הצורך לבדוק את אותם מבחנים בחדר המורים הרועש או בספריית בית הספר ההומה. רציתי לצלם את ההתרחשות מסביבי כשבדקתי מבחנים היום בצהריים. מי יכול לעבוד כך?

צריכים המורים להגיד להנהלה: רציתם שנחתום על ההסכם? בבקשה, שלמו לנו שעות נוספות על כל ישיבה שמתקיימת אחרי שעות הלימודים או כל יום הורים ואם לא אז לא נבוא. אינכם יכולים לספק לנו מקומות עבודה נורמליים? אפשרו לנו לעבוד בבית ולבדוק את המבחנים והעבודות. אמרתי היום למורה אחת: איך את רוצה שההורים יתייחסו אלייך בכבוד אם את מגיעה לימי ההורים בהתנדבות? האם הם היו עושים זאת? איך הם רואים אותך בסיטואציה הזאת? מדוע שיעריכו אותך?

העתיד נראה לי ברור ועצוב: אותם אנשים בעלי כבוד עצמי יעזבו את בתי הספר. יישארו אותם אנשים שנולדו כעבדים וכנראה לעולם לא יוכלו לשנות את תפיסתם העצמית. פעם עבד, תמיד עבד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יומן המורה אלא אם צויין אחרת