00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבת חינם

סיפור - המלאכים של אבי

הפעם הבאתי סיפור שתרגמתי מהרשת, שכתבה Kay Johnson McCrary.
בסיפור מתוארת היכולת של כולנו לראות מעבר לזמני, מעבר לצורה העכשווית שבה אנשים בוחרים להציג את עצמם, להבחין בטוב שנמצא באחרים ולהתייחס אליהם בהתאם.

אנשים רבים מגיעים לחרפת רעב ופונים בצרתם לקבץ נדבות בפינות רחוב.
כולנו היינו רוצים לראות את עצמנו כאנשים נדיבים, אך אלמלא היו אנשים נזקקים בעולם - מתי הייתה לנו הזדמנות לחוות את עצמנו כנדיבים?
אם נתינה ונדיבות הן ביטויים של אנושיות ואהבת חינם שכולנו רוצים לבטא - איך עלינו להתייחס לאלו המאפשרים לנו לבטא את אותן יכולות נפלאות?

תיהנו,

 
ינון


   

המלאכים של אבי

במבט לאחור, לא הקדשתי מספיק תשומת לב בזמנו לדוגמא האישית הטובה שאבי הקרין לי בילדותי.
הוא לא נתן לי "דוגמא אישית" במודע – הוא פשוט חי את חייו על פי הערכים שבהם הוא האמין.

זה היה בשנות החמישים, בעיירה חקלאית קטנה בלב מדינת ג`ורג`יה; הייתה אז בבעלות משפחתי חנות בגדים באמצעו של הרחוב הראשי של העיירה.
אבי ניהל את החנות במסירות במשך שישה ימים בשבוע, משעה שמונה בבוקר עד לשעה שש אחר הצהריים.
לפעמים היה מגיע אלינו לחנות מלאך.
לא זיהיתי בזמנו את אותם המבקרים כמלאכים, כמוני כך גם אמי, שכיבדה אמנם את החלטותיו של אבא, אך נהגה לכנות אותם מאוחר יותר "קבצנים" או "בטלנים".
היא הייתה מודאגת מכך, שהם מאפשרים בבואם את הגעתם של אחרים כמותם אל חנותנו הקטנה.

אבי היה ועודנו, איש חביב וטוב לב בצורה בלתי רגילה.
ה
וא היה נוהג לקנות לאותם מבקרים מלוכלכים ועזובים ארוחת צהרים.

אני מניחה שאבא הכיר את דעותיה של אמא ונקט אמצעי זהירות למקרה שאיזשהו "מלאך" באמת היה אלכוהוליסט.
הוא היה מקיים שיחה ידידותית ומעודדת עם האורח בעל הבגדים הבלויים, שמזלו הטוב לא האיר לו פנים.
אז ליווה אותו אבא במורד הרחוב אל בית קפה, שם קנה עבורו ארוחת צהריים מלאה ודשנה.
בהתאם לצורה שבה התקדמה השיחה, היה אבא מתיישב לפעמים ואוכל עם הבחור את ארוחת הצהרים שלו.
בפעמים אחרות היה אבא מביא את הבחור אלינו הביתה, כדי לעבוד בגינה, שיוכל  להרוויח מספיק כסף לנסיעה ברכבת.
אמא היתה מכינה עבורו ארוחה ביתית טעימה, אך הייתה מגישה לו אותה במטבח או בחצר האחורית. 

אבא נהג להסביר לנו הילדים את התאוריה שלו בנוגע למלאכים במילים האלו: "זה בדיוק כמו בתנ"ך. אלוהים שולח את מלאכיו בין בני האדם באופן נסתר ובלתי צפוי, על מנת לבחון אותנו. הדרך שבה אנו מתנהגים כלפי האחרונים שבילדיו היא הדרך שבה אנו מתייחסים אליו."

אני זוכרת את עצמי מגחכת ביני לבין עצמי על "תמימותו" של אבי ומעשיו הטובים.
צחקתי כי חשבתי שהוא לא הבין מי פה המלאך באמת.
עכשיו כשאני כבר אישה בוגרת, אני גאה לומר שאני מבינה עד כמה ברת מזל ומבורכת הייתי לגדול בצילו של איש כה חכם וטוב, ג`וזף ואן ג`ונסון, ששימש לי כאב וכמורה.

עוד יותר מזה, התמזל מזלי פעם נוספת בפוגשי היום מלאכים משלי.
יותר מפעם אחת זיהיתי את אלוהים עצמו מחזיר אלי מבט מעיניו של חסר בית הלוקה בנפשו.
אני מבינה כעת, שזכיתי ללמוד מאבי לקבל את האלוהי שנמצא בכל אחד מאיתנו.

  

"אם אינכם יכולים להאכיל מאה אנשים, אז האכילו רק אחד." (אמא תרזה)

"שקולה צדקה כנגד כל המצוות." (חז"ל, בבא בתרא ט')

"נהג כמנהגו של הבורא - אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו. כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד."  (רבי נחמן מברסלב)

"אף שהעולם מלא בסבל, הוא גם מלא בהתגברות על הסבל. האופטימיות שלי לפיכך, אינה נשענת על היעדר הרוע, אלא על האמונה בעליונותו של הטוב ושל המאמץ שנעשה תמיד בלב שלם לשתף פעולה עם הטוב, אשר יגבור. אני מנסה להעצים את הכוח שאלוהים נטע בי, לראות את הטוב בכל דבר ובכל אחד." (הלן קלר)

"רק בגן העדן ניווכח כמה שאנו חייבים לעניים, שבאמצעותם - עזרו לנו לאהוב את אלוהים בצורה טובה יותר." (אמא תרזה)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ינון פיאמנטה אלא אם צויין אחרת