00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ALL MY ART

הפתרונות הפשוטים

לפני חודש הגיע אלי שליח עם הכלים החדשים של ניקול  ,אני תמיד שמחה לנסות מוצרים אבל כלים חד פעמים ? ככה ביום יום ? עיקמתי את האף והנחתי אותם בצד . והם חיכו שם. 

ביומהולדת של הבת של חברה שלי (רשומה קודמת) לא תיארתי לעצמי שאסיים במיון , אבל אכלתי שם כל כך הרבה ובכל כך בתאווה כך שלמחרת בבוקר כבר היתי בקפלן מתפתלת מכאבים בגב ובבטן . חלילה וחס שלא תחשבו שמשהו היה בעיתי באוכל , אבל מצאו לי לבלב מוגדל . כאילו כולם יודעים שיש לי לב רחב אבל לבלב מוגדל , זה היה חדש גם בשבילי . נשארת להתאשפז , חייתי על מורפיום.  לקח שבוע להתקף להיגמר ועד שהרגשתי קצת טוב ,צמתי שבוע שלם , בקושי זזתי , ואף אחד לא מבין למה היא לא מתאוששת כבר.  הגיע צוות של מנתחים.  אני כלא בהרגלי , בשוק גמור, נותנת להם לבדוק ולדבר בינהם . הולכים להוציא את הכיס מרה , בדחיפות על הבוקר בראשון .

אחד הרופאים גרם לי להזיע , בהתחלה חשבתי שאני מדמינת שהוא מדבר קצת מוזר, בפעם השניה שהוא בא כבר קלטתי שנגעו לו בכתף כדי שיתיחס והסתכל , אחכ כבר קלטתי מכשיר שמיעה . קיבלתי קצת ביטחון כי טוב הוא רופא מנתח , הוא בטוח טוב , וזה היה ממשיך ככה אילולה אחד הרופאים דיבר איתו 5 דקות והוא לא שמע . "אני מבטיח לך מחר הכאבים ילכו " הוא אומר לי במוצאי שבת ואני מבינה - הוא הולך להיות המנתח שלי .  בנוסף לכל הוא ערבי. בקיצור רופא ערבי- חרש הולך לנתח אותי. גזענית אני לא גזענית אבל התחלתי לחשוש אפילו יותר. בעצם לא יודעת אם היתי חוששת פחות גם בלי להכיר אותו ככה . סביר להניח שכן. בקצרה בעיני העינין היה מורכב , מסובך ומזיל דמעות ובעיניו הפתרון היה פשוט , מרדימים, חותכים, מוצאים ושלום לישראל . ואני שואלת איפה שלום ואיפה ישראל . 

אז ניתוחו , ושלחו אותי להחלים בבית . ויש לי בעל אחד תלוי על הזרוע לחוץ כמו טמפון . רופא אחת שאוסרת עלי להרים את התינוקת ואותי שבר כלי . חצי נחמה , יש לי בבית לשימוש כלים חד פעמים . 

- - -

עד לפני חודש היתה לי ארנבת , היא היתה הדרך שלי למחזר קצת , כל הקליפות ירק, גלילי נייר טואלט (הם משחק חביב ביותר עליה), היו שלה. היום כשאני מקלפת כרוב אני עומד בהיסוס בסלון ולא זוכרת מה רציתי משם ...

צבע , הכלב למי שאיבד אותי , הוא ממחזר סדרתי של בקבוקים . הוא אוהב לשחק איתם , ובסוף המשחק אנחנו ניגשים לפח המיחזורית . בשלב הזה הוא כבר פחות משתף פעולה ואני מוצאת את עצמי מושכת בכל כוחי בקבוק מפיו של כלב שבטוח שזה אחלה משחק המשיכות האלו .

ונייר , טוב , במחזור נייר אני אלופה , כל זה למרות שכילדה כל מה שאני זוכרת זה שהיו מציתים שוב ושוב את הפח של הנייר .

נדיר מאוד שאנחנו משתמשים בכלים חד פעמים וזה מכמה סיבות , אחת זה חתיכת לכלוך לכדור הארץ, דבר שני מה זה שווה אם אי אפשר לחמם עליהם את הרבע עוף מאתמול שבמקרר, שלישי זה שחימום פלסטיק נחשב מסוכן וראבק אני לא אוכלת אוכל קר אז איכשהו הצלחת תמיד כן מתחממת.

כאן נגלה לפני העולם החדש של ניקול . 

צלחות חד פעמיות שהם גם עשויות מחומר טבעי, גם מתאימות למקרוגל ,גם מתכלות וידודיות לטבע ולמעשה מאוד חזקות  . 

כל מי שאי פעם עבר שבוע סיוט , ולאו דווקא עבר ניתוח, יודע שהורדה של שטיפת הכלים חוסכת המון כאב ראש, גב וחוסכת ויכוחים קוליים לא פעם . ובתור אחת שאין לה מדיח, להיפתר מהכלים זה נדיר ביותר בשבילי . למרות שיש לי בעל עוזר. למי שתוהה למה זה כל כך סיוט בשבילי לעשות כלים , אני מטר ושיבה , ואיך מטר ושיבה שמה כלים במיבש התלוי , כמובן או עוברת שיעור ספורט עם שרפרף . או מתמתחת ומתאפקת כשהמים נוזלים מהכלים ישר לשרוול ומשם לחזיה . במאוחר ומוקדם מדובר בשיעור ספורט רטוב.

תראו אין ספק שגם לצלחות האלו יקח זמן להתכלות , ולכן אני לא מתכוונת לעבור לשימוש ביום יום אבל כשצריך , צריך , ואז עדיף להתחשב קצת בטבע ,ואם כל אחד יתחשב אפילו קצת תהיי התקדמות בטוח. אחרי השימוש בצלחות אני יכולה להגיד שזה ממש נחמד שאפשר לחמם ישירות בכלי הזה ומשם לשלוח אותו לפח , אבל קחו בחשבון שאם מדובר במשהו עם רוטב הצלחת נשארת לחה מלמטה אך בהחלט שמישה ולא נוזלת. 

בנתיים לסהרונת מלכה שלי מלאו 4 חודשים , והיא התחילה טעימות . כמה חיכיתי לזה . כמה פינטזתי על היום שתכניס משהו מתבישלי לפה . אז טעימות זה עוד רחוק מלאכול את בישולי אבל השבוע ראית דלורית יפה כזו בסופר אז לקחתי לה אותה . התגובה היתה בין טעים לאיכס אבל מה באמת ציפיתם לתגובה ממישהי שעד היום אכלה רק מטרנה וסימילאק. מעבר לזה שמ2 כפיות מצאתי עצמי מרוחה בכתום הזה וגם אותה ואם זה לא מספיק טעמתי בהתלהבות כי שהיא תראה, וגיליתי שככה בלי תבלינים היא צודקת זה לא טעים בכלל.



גם פה מצאתי פתרון פשוט אמיתי . הצבע של בדלורית תמיד מזכיר לי סתיו , אז עם השאריות באופן מתובל יותר , הכנתי לנו מנה מנחמת , טעימה וסתוית . 

 

קונכיות בדלורית 

1 דלורית מקולפת ונקיה חתוכה לקוביות 

חצי חבילת פסטה קונכיות 

ענף טימן 

מלח פלפל 

חמאה

בצל קצוץ

כוס פרמזן 

2 פרוסות לחם (לא חיב טרי)

בסיר מבשלים את הדלורית במים עד שמתרכחת. מסננים אותה וטוחנים במעבד מזון למרקם חלק. 

בסיר אחר מבשלים את הפסטה לרמת אל דנטה . שלא תהיי סמרטוטית ולא קשה מידי. 

במחבת מטגנים בקצת חמאה את הבצל עד שמזהיב, מוסיפים מלח ופלפל וגם עלים מענף טימין. 

בקערה מערבבים את הפסטה , עם הדלורית, עם הבצל המתובל והפרמזן . מעבירים לתבנית אפיה . חותכים קוביות מהלחם ומניחים מעל הכל . 

אופים בתנור 15 שעה על 180 מעלות , ועוד 4 דקות על מצב גריל להשחמה .

 

הנאה חמימה לערב חורפי  


 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

תודה שביקרתם ....

ניתן להזמין את כל סוגי העבודות , לפי הזמנה, ולקבלם עד הבית

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דנדי פו האחת אלא אם צויין אחרת