00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כאן המפתחות של הצוללת.

מה אתה יותר- מיזוגן או חילוני?

 

 

זה לא פלא שהמאבקים נגד הדרת נשים בירושלים נתפשים כלגיטימיים מרוב המאבקים על המרחב הציבורי. להבדיל ממאבקים אחרים- על כמות העיתונאיות בעיתון, על הפאנל באולפן שישי, הנשים בירושלים נתפסות כמאבק מהותי. לא עוד חבורה של פמיניסטיות הזויות וקטנוניות שמחפשות איפה דופקים אותן, אלא גם נשים "רגילות" ואפילו גברים הצטרפו למאבק הזה.

וזה למה? כי במאזן הכוחות: נשים-דת, מעדיפים הגברים החילוניים לקחת את צד הנשים, מאשר את צד הדת. שלא תחשבו לרגע שלאותם גברים (רובם, שלא תיעלבו מהכללות) באמת מאוד חשוב לראות את הפנים של סנדי בר על השלט של הוניגמן, או פרצופים של נשים זרות בפרסומים של אד"י. הנשים הן בסך הכל סמל, ולא הדבר האמיתי. הן בסך הכל מסמלות את העולם החילוני, ולכן בשאלה: האם נשים צריכות להיות מוסרות משלטי חוצות, פונים הגברים לקול החילוני, שהוא במקרה הפעם הקול הפמיניסטי.

ההדרה לא מסמלת בעיני הרוב את הדרת הנשים גרידא, אלא את השתלטות הדת על ירושלים, שהולכת ומתחרדת. המאבק בהדרה הוא מאבק בדת ובכפייתה, יותר מאשר בשנאת הנשים והדרתן מהמרחב הציבורי באופן כללי.

אם בוקר אחד נתעורר ונגלה שרק גברים מופיעים בפרסומות בטלוויזיה, אני בספק אם הגברים יצטרפו לקול הצעקה. אני בטוחה שנשמע שאנחנו בכייניות, קטנוניות, שגברים משדרים סמכות, קור רוח וכו'.

אבל בעצם, למה ללכת רחוק? למה לדמיין? כשהסבתי את תשומת לב הקוראות לפני מספר חודשים, לכמות הנשים בסרטי דיסני, הרבה אמרו לי שאני מדברת שטויות. רוב האנשים בכלל לא ישימו לב שמדור הדעות של "הארץ" מורכב כמעט רק מגברים (רוב הימים ניתן למצוא חמישייה פותחת על טהרת הגבריות, פעם בשבוע מרב מיכאלי מופיעה. נדיר לראות יותר מאישה אחת בדעות). ורובנו נתעלם מכך שבפאנל של אולפן שישי בערוץ 2 יש רק גברים, מה שהופך את השיח פעמים רבות לשיח מיליטנטי בלתי נסבל. אגב, גם בשאר השבוע המצב בחדשות הוא עגום לא פחות. אמנם יונית לוי מובילה את המהדורה בחלק מהימים, אבל הכתבים עצמם, שמביאים את קול החדשות והפרשנות- שוב, גברים.

כשאני מעלה את הנקודות האלו מספרים לי שזו טענה סקסיסטית: שאם צריך לבחור מישהו על פי כישוריו ולא על פי מינו, כנראה שהמצב הוא בסדר, ופשוט אין נשים טובות מספיק.

הדרה היא לא רק כאשר מישהו עושה את הצעד המובהק של לחתוך את הראש של הדוגמנית, או להציג רק גברים על הפרסומות של הרכבת הקלה. ההדרה המסוכנת ביותר היא זו שדווקא נעשית בשקט. זו שלא מצהירה בראש חוצות ש"כאן נשים לא יעברו", אלא פשוט מציגה לנו מראה גברית, כאילו כך הם הדברים מטבעם.

וזה לא שהגברים שנרתמים למאבק בהדרת הנשים מהמרחב הציבורי כל כך רוצים לשמוע אישה שרה, או לראות את פניה על האוטובוס, הם פשוט בוחרים בצד שאיתו הם יותר מזדהים.

זה מזכיר לי שראיתי "מצב האומה" כשמרב מיכאלי התארחה. בתוכנית התארח גם חבר הכנסת אחמד טיבי, והיא העירה לו משהו על היחס של הפלשתינאים לנשים.

ליאור קליין העיר לה: "עכשיו רק קלטתי, את יותר פמיניסטית משמאלנית."

וזה בעצם מסכם את מה שרציתי לומר.

מרשים מאוד לראות את הצלחת המאבק בעמותת אד"י, שהחזירה את פני הנשים לפרסומים בירושלים, אבל אל לנו לחשוב שמדובר בהכרח בהתחזקות התנועה הפמיניסטית בארץ. ממש לא. מדובר בגברים ונשים חילוניות שמבועתים (וכנראה בצדק) מההשתלטות העוינת של הדת בכל תחומי חיינו.

ובינתיים, אנחנו, הנשים הפמיניסטיות, נמשיך להיתפש כמיעוט הזוי וממורמר, שאוהב לצרוח ולמחות על כלום. נתראה בפעם הבאה שהמזוקנים ינסו להעלים אותנו מהתודעה הציבורית.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

קוביית קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענבאך אלא אם צויין אחרת