00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

"דיוקן" עם תיקי דיין והבחירה האישית

אני נימנת על ה'גרופיס' של התכנית "דיוקן". חבל שההגשה של אלדד זיו - לאחר מספר רב של תכניות - הופכת לסכמאטית מאוד וזקוקה לרענון  והתחדשות, אבל הדמויות המתארחות הן ש'עושות את העניין'.  בשידור האחרון התארחה בתכנית תיקי דיין, שחקנית, בדרנית, זמרת, קומיקאית ומעל הכל - "גדולה מהחיים" - כמו שהיא מוצגת על ידי המנחה. היא רואה את הפורטרט הנהדר (שצוייר על ידי סאשה אוקון) ופורצת בבכי. מכיוון שאינני רוצה לקלקל לכם את הצפייה, לא אגלה לכם, כאן ועכשיו, את הסיבה.

ועכשיו, לאחר שצפיתם בתכנית, אני משתפת בהרהורים שעלו במוחי ושואלת:

למה אדם, שמשמש כמודל, בוחר את הציור שבו הוא נראה הכי טוב, הכי יצוגי, הכי אנמי והכי מוסתר מאחורי המסיכה שהוא חובש מחוץ לביתו? למה אינו מוכן לראות בין כתלי הבית שלו את דמותו שמגלה טפחיים ולמרות שלעתים היא איכותית ומעמיקה פי כמה מזו ה"מושלמת" שבחר? אני יוצאת מתוך הנחה שמודל הציור מבין ויודע להבחין בכך.

התאכזבתי על שלמרות הדמעות שעמדו בעיניה וההתרגשות שלה, החולשה והעייפות שניבטו מן התמונה פגעו בהעדפה והכף לא הוכרעה לטובת הציור של  סאשה אוקון. היא מצהירה, בתחילת התכנית, שהסכימה לשבת כמודל לפני הציירים כדי לבדוק אם תבחר את הציור שבו היא נראת כמו שהיא "באמת"  או את זה שבו היא נראת יותר טוב. בסוף התכנית היא מעדיפה את האפשרות השניה, את זו שבה היא נראת יותר טוב. ללמדנו, שאין איש או אשה שהם "גדולים מן החיים". אנחנו נושאים את הנטל על כתפינו (ומי כתיקי דיין  יודעת משא חיים מהו) וממשיכים בדרך, אבל יש רגעים שאנחנו  מבקשים להיות "קטנים מהחיים"  ומעדיפים לראותם מבעד לפריזמה ורודה יותר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

47 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת