33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

bob ממשיך במסע

Opus One - קונצ`רטו לשני עולמות

08/12/2011

השתתפתי באירוע טעימה של Opus One - אחד מהיקבים החשובים והנחשבים בארה"ב שאורגן על ידי "דרך היין". את הערב הנחה David Pearson מנכ"ל היקב שזהו ביקורו הראשון בישראל. ליקב הנמצא ב- Oakville שבקליפורניה יש כ-560 דונם כרמים מתוכם 81% נטועים קברנה סוביניון, 6% נטועים מרלו, 6% נטועים קברנה פרנק, 5% נטועים פטי ורדו ו- 2% נטועים מלבק. 

היסטוריית היין של אזור קליפורניה מתחילה אי שם בשנות ה-70 של המאה ה-18 עת הביאו איתם נזירים פרנציסקאנים גפנים מספרד אותן נטעו באזור כחלק מההתיישבות שלהם (יין לשימוש בטקסים דתיים) וחינוך המקומיים. ארה"ב כמדינת הגירה קלטה מהגרים רבים שהגיעו מאירופה. אלה שאפו לייצר (ולצרוך) יינות כמו שהיו בארץ מוצאם. נתון זה יחד עם העובדה שקליפורניה משכה אליה מחפשי זהב שהיו זקוקים גם לאלכוהול המשיכו לדחוף את פיתוח היין באזור. בשנות ה-80 של המאה ה-19 פגעה באזור מגיפת הפילוקסרה (כנימה שפוגעת בשורשי הגפנים ומשמידה אותן). מכה כואבת נוספת ניחתה על הייננים עם הוצאת המשקאות האלכוהוליים מחוץ לחוק ב- 1920, חוק שמוטט כמעט לחלוטין את ענף היין. שיקומו החל רק בשנות ה- 70 של המאה ה-20 במיוחד בעמקים הצפוניים: נאפה (Napa) וסונומה (Sonoma). עמק נאפה משתרע בין מפרץ סן פרנסיסקו להר סנט הלנה. זהו עמק ארוך (כ- 32 ק"מ אורך) וצר (כ- 2 ק"מ רוחב) ויש בו מגוון של סוגי קרקע ומיקרו אקלים. עמק סונומה נמצא מצפון לסן פרנסיסקו הוא גדול מעמק נאפה ומורכב כמותו (אתר wine road באזור סונומה). למרות שבמשך שנים רבות היחס ליינות אמריקאיים היה מזלזל, שילוב של מחקר מדעי (בהובלת אוניברסיטת דיוויס) וסגנון הניהול האמריקאי הצעידו את הענף קדימה. קו פרשת המים ביחס ליינות אמריקאיים בכלל ויינות קליפורניה בפרט היה מה שמכונה "Judgment of Paris". בתחרות טעימת יין עיוורת שנערכה בפריז ב- 1976 הצליחו היינות מקליפורניה מעל למצופה וחלקם אף עקפו יינות בורדו בעלי שם. ההכרה ביינות האזור לא אחרה לבוא. כיום כ- 90% מהיין המיוצר בארה"ב מגיע מקליפורניה.יש למעלה מ- 1800 יקבים המפוזרים ביותר מ-90 אזורי יין. 

זרעי הרעיון של היקב Opus One נזרעו ב- 1970 בפגישה בהוואי בין Baron Phillippe de Rothschild מהיקב Mouton Rothschild ל- Robert Mondavi. שמונה שנים נוספות חלפו עד שאותה פגישה הבשילה ליצירת השותפות. בבסיס השותפות עמדה המטרה - לייצר בקליפורניה יין אדום אחד בלבד בסגנון בורדו. היינן הצרפתי של מוטון רוטשילד - Lucien Sionneau נשלח לקליפורניה לעבוד עם Timothy Mondavi בנו של רוברט. קברנה סוביניון נבחר כזן הענבים המוביל. בשלב הראשון השתמשו בחלק מהכרם To-Kalon(הכרם קיים מ- 1860) של מונדבי שנמכר לשותפות, בשלב השני (1983) נקנתה River Parcel - אחוזה ב- Oakville שכללה גם כרמים. במסגרת הבאת "סגנון בורדו" לארה"ב אפשר לכלול גם את הרעיון של chateau, כלומר אחוזה עם יקב שמסביבה (או בקרבתה) מצויים הכרמים. רעיון זה היה חדשני באותה עת בקליפורניה. ב- 1979 נעשה היין הראשון. ב-1980 פורסמה הודעה רשמית על שיתוף הפעולה בין שני הענקים. להודעה כמובן היו הדים רבים. עד 1982 קראו ליקב  Napamedoc, באותה שנה השם שונה ל- Opus One. המקור הלטיני של המילה opus מאפשר לה להיות מובנת הן באנגלית והן בצרפתית. ב-1984 יצאו שני היינות הראשונים לשוק. ב- 1985 פרש היינן Lucien  ואת מקומו תפס Patrick Leon.  לא עבר זמן רב והיין שיצא מהיקב הפך ליין הפרימיום הראשון של אמריקה ומחיר בקבוק הגיע ל- 50$. ב- 1988 נפטר הברון פיליפ בגיל 85 ואת מקומו תפסה בתו הברונית פיליפין. בשנה זו הוחל בייצוא בציר 1985 לצרפת, אנגליה, גרמניה ושוויץ. ביולי 1989 הונחה אבן הפינה ליקב החדש. ב- 1991 הבנייה הסתיימה בחגיגה גדולה בנוכחות הברונית. מ-1996 במשך מספר שנים היקב עבר תקופה בעייתית והיינות לא שיקפו את יכולותיו של היקב והטרואר. ב- 2001 נכנס היינן Michael Silacci הנמצא בתפקידו עד היום. ב- 2004 קנתה חברת Constellation Brands את חלקו של רוברט מונדבי ביקב. David Pearson מונה למנכ"ל. הכניסה של החברה הפיחה רוח חיים ביקב ויש האומרים שמבציר 2007 היינות מראים שיפור משמעותי. החשש שחברת ענק כמו Constellation המתעסקת בסוגים שונים של אלכוהול עם מחזור מכירות עצום (5 מיליארד דולר בשנה) תבלע את אופוס1 ותהפוך אותה ליקב חסר משמעות במכלול עסקיה התבדה. הוסכם בין הברונית לחברה שאופוס1 תשמור על עצמאותה המלאה באמצעות אדמיניסטרציה, ניהול הכרמים והיקבים , מכירות ושיווק.
דיוויד הוסיף שכיום הם מוכרים ל- 60 מדינות והיו שמחים למכור כ- 50 ארגזים גם לישראל. ב- 2008 מחצית מהיין שיוצר יועד לייצוא (רוב היקבים בקליפורניה לא מייצאים יותר מ- 10% מתוצרתם). 30% מהייצוא מופנה ליפן. מבחינת היקב המזרח הרחוק הוא שוק גדול ועוצמתי אותו הם מטפחים. הם מחזיקים נציגויות הן בהונג קונג והן בקוריאה. ליקב יש גם יין שני בשם Overture המיוצר מאותם זנים כמו היין הראשון והוא מיועד לשתייה בצעירותו.

סרטון תדמיתי של היקב

 

     

Opus One, Napa Valley 1988

טמפרטורות לא יציבות בתחילת העונה פגעו בהבשלת הפרי. היבול היה קטן כמו גם הענבים. היין המורכב מ-  85% קברנה סוביניון, 13% קברנה פרנק ו- 2% מרלו, התיישן 18 חודשים בחביות צרפתיות חדשות.

רשמי טעימה: צבע "נקי", באף ריחות אדמה. ריח של יין מבוגר. פירותי, חמיצות טובה, יש מבנה, מרשים לגילו. בהתחלה מאד מהנה, מלא ועשיר. אט אט איבד מהעוצמה. היין נשמר בכוס ולקראת סוף הערב הוכיח במובהק את הקשרים של היקב לעולם הישן.

Opus One, Napa Valley 1995

מבחינות רבות הבציר היה אידיאלי. עונת הגידול הייתה קרה והיבול הבשיל היטב. הבציר החל בסוף ספטמבר והסתיים באמצע אוקטובר. הימים היו חמים ויבשים והלילות קרים. היין המורכב מ- 86% קברנה סוביניון, 7% קברנה פרנק, 5% מרלו ו- 2% מלבק, התיישן 18 חודשים בחביות צרפתיות חדשות.

רשמי טעימה: ליין מהבקבוק שנמזג לצד שלנו בשולחן היה ריח חזק ולא כל כך נעים. הועלתה ההשערה שהיין קורקי. גם הטנינים לא היו כל כך נעימים והמרירות הייתה גבוהה. נפתח בקבוק חדש. גם הוא לא היה במיטבו. נמזג יין מבקבוק שלישי. הפעם הריח היה מצוין. ריח קלוי נעים. טעם שיורי ארוך. בכל היינות היו משקעים רבים.   

Opus One, Napa Valley 2001

133 ימים עברו מהלבלוב ועד הבציר של הקברנה סוביניון (בבורדו למשל הזמן הממוצע הוא כ- 110 ימים). גם הבציר היה ארוך. התוצאה היא הבשלה סוכרית והבשלה פנולית מלאות. היין המורכב מ- 87% קברנה סוביניון, 6% מרלו, 3% מלבק, 2% קברנה פרנק ו- 2% פטי ורדו, התיישן  17 חודשים בחביות צרפתיות חדשות.

ביקב התקבלה החלטה להחליף את השיטה של שני ייננים (נציג של רוטשילד ונציג של מונדבי) ביינן אחד שיהיה חתום על היין וכמובן אחראי לו. על היין הזה חתום לראשונה Michael Silacci.  באותה שנה טים חלק על החלטתו של מייקל לחכות עם הבציר. היה חשש לבשלות יתר. בסופו של דבר ההמתנה השתלמה והשיטה החדשה הוכיחה את עצמה.

רשמי טעימה: הורגש שינוי בהשוואה לשני היינות הקודמים. הצבע כהה, פירותיות בולטת, טנינים מעודנים. יין מלא ועשיר. עולם חדש אך עם עדינות ואיפוק. סוג של אלגנטיות.

Opus One, Napa Valley 2005

מחזור הצמיחה בשנה זו היה הארוך ביותר שתועד ביקב. היין המורכב מ- 88% קברנה סוביניון, 5% מרלו, 3% פטי ורדו, 3% קברנה פרנק ו- 1% מלבק, התיישן 18 חודשים בחביות צרפתיות חדשות.

רשמי טעימה:

צבע כהה ואטום. שוקולד, קפה, החבית מורגשת אם כי משתלבת, טנינים צעירים וארוכים אבל משיים. לעיס. בשונה מקודמיו ובניגוד לדברי דיוויד לדעתי היין משקף הרבה יותר עולם חדש מישן.

Opus One, Napa Valley 2008

תנאי מזג אוויר קיצוניים ב- 2008 הביאו ליבול הנמוך ביותר לדונם שנמדד בכל 32 הבצירים של היקב. היין המורכב מ- 86% קברנה סוביניון, 8% פטי ורדו, 4% מרלו, 1% קברנה פרנק ו- 1% מלבק, התיישן 17 חודשים בחביות צרפתיות חדשות.
פטי ורדו הוא זן קשה. נתון של 8% פטי ורדו הוא נתון גבוה ביינות מהסוג הזה. בכדי לרככו מעט הם מערבבים אותו עם הקברנה סוביניון באותן החביות.

רשמי טעימה: צבע כהה אבל לא אטום. האלכוהול בולט (14.7%). מרוכז (מיצוי פרי), סוג של קונפיטורה: blackberry, וניל. טעם שיורי ארוך. לא מצאתי  בו עולם ישן אבל ניכרת איכות עשייה מעולה של עולם חדש.

 

 

לפי דיוויד ניתן לסכם ולומר שיין הוא תוצר של תהליך ארוך וסיזיפי. אין מרשם או תבנית להצלחה. מציאת הדרך מחייבת רגישות, תשוקה ותשומת לב רבה לפרטים. ב- Opus One עדיין מחפשים את הדרך. דיוויד מאמין ש- 30 השנים שחלפו תרמו את תרומתן. נרכשו ניסיון וידע. יחד עם זאת הוא מציין בענווה שהם רק בתחילת הדרך. אין להשוות כמה עשרות שנים של ניסיון למאות שנים של ייצור יין באירופה. הוא מקווה שבעוד 20 או 30 שנים התמונה תתבהר קצת יותר. למרות שהם יכולים לגדול (בקליפורניה אין את אותם החוקים הנוקשים של צרפת), הם מעדיפים להישאר במימדים הנוכחיים ולנסות למקסם את השליטה בקיים. מבחינתו יש אושר גדול במחשבה שהעבודה הרבה המושקעת כיום תשפיע על הילדים והנכדים בעתיד. לדעתו תעשיית היין בישראל עוברת ותעבור תהליכים דומים לאלו המתרחשים בקליפורניה וכדאי להקיש את ההיקשים המתאימים.

דברים שאמר דיוויד ב- 2008

 

 

ניתן לסכם את הערב עם הדברים הבאים:

חמשת היינות שנטעמו היו שונים זה מזה. עובדה זו מחזקת את הטענה שהשינויים שחלו ביקב באים לידי ביטוי ביינות.
אני התחברתי יותר לשני היינות הראשונים.

קשה לי להעריך האם יינות פרימיום בקליבר הזה יכולים להימכר בארץ. המחיר שלהם גבוה. יחד עם זאת כפי שדיוויד אמר, לפעמים צריך לחלום ולקחת סיכונים. אופוס1 הוא חלום כזה.

הברון רוטשילד, לאחר שני עשורים קשים בבורדו (שנות השישים והשבעים), ניסה במיזם הזה לשלב את הניחוח האריסטוקרטי והתדמיתי של בורדו עם תעשיית היין המתפתחת של העולם החדש. מבחינה זו הייתה כאן ראיית נולד מסוימת. יחד עם זאת קרה תהליך הפוך. ניצני השינוי והחידוש החלו להגיע מעט מאוחר יותר בזרם הולך וגובר דווקא מארה"ב לבורדו:  מבקרי יין אמריקאיים משפיעים, קיומו של שוק בינלאומי (בעיקר אמריקאי) הצמא ליינות בורדו טובים יותר, טכנולוגיות חדשניות, יועצי יין "גורואים", תופעות כמו יינות גראז' וגלובליזציה שטפו את בורדו ושינו אותה ללא הכר. יש הטוענים שהשינוי הוא לשלילה, לעניות דעתי לחיוב. אני לא מאמין שביקורת כמו זו של רוברט פרקר על מוטון 1965 עם ציון 50 ואמירה "odor of rotten garbage" או ציון 65 למוטון 1973 וההערה "the label clearly surpasses the wine", יחזרו שוב אי פעם, לא רק בשל בגרותו של פרקר או שינוי פרסונאלי כזה או אחר אלא בעיקר בשל העובדה שהיום מייצרים יינות טובים יותר בבורדו גם בשנים פחות טובות.

לדעתי היינות שטעמנו בערב זה מייצגים מבחינות רבות את הדברים החיובים שבגלובליזציה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת