33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

לנקות את עין הרע

22/11/2011

בילדותנו, בביתה של סבתי, בימי שבת חג ומועד, היינו יוצאות אחר הצהרים, שתי ילדות, אחותה הצעירה של אימי -קרי, דודתי! שהיתה גדולה ממני בשנה בדיוק, ואני. היינו יוצאות מסורקות למישעי עם סרטים תואמים לשמלות המהודרות . נעלינו מצוחצחות ומבריקות. אומרות השקעה והדר, משערת הראש האחרונה ועד קצה קצהָּ של הנעל המבריקה. יוצאות לסיור טיול + סרט, בלב ליבה של השכונה או יותר נכון ולשם הדיוק, לפרבר של הפרבר ההוא, לא קראו אז שכונה אלא "שיכון".

בשבילנו השתים, לא היה בילוי "מגניב" יותר מהבילוי האמור. היינו הולכות ביחד כשתי טווסות צעירות, גאות ומרוצות.

בשובנו מהבילוי, דודתי, אחותה של אימי, בת מזל זהה לשלי, היתה חוזרת בדיוק כפי שיצאה מהבית. בהירה ומאירה, שמלתה מעומלנת. הסרט קשור בהידור ומשולב בצמה המהודקת. אף שערה לא המרתה את פיה ולא זזה ממקומה. שהרי, רק טיילנו וראינו סרט...

ואני, בדרך כלל, היית שבה עם רגל פצועה, או לפחות שריטה לאורך הידיים. הסרט שהיה קשור בהידור - אבד או נתלש , השמלה....מוכתמת והנעליים....יש לשבת ולצחצח אותם כיפליים. למה? כי בדרך בחזרה תמיד נמצא לו איזה עץ שהיה שווה ביקור....או  שנקרתה הזדמנות לקחת ממישהו אופנים לסיבובון קטן, שלקח שעה והסתיים באיזו גדר מסכנה. ושכחתי את החול, היה ממנו הרבה בסביבה! איכשהו הייתי אוספת ממנו ערמות (היום הייתי משלמת קנסות), בנעליים ובגרביים.

כך היינו חוזרות השתים: אחת, כאילו לא עזבה את פתח הבית ואחת, כאילו עשתה מסע רגלי מסביב לחצי עולם לפחות.

סבתא אסתר, הסבתא של אימי, היתה אוספת אותנו בשובנו אל חיקה ואומרת : "סֵ-קֶרֶה לִימְפְּיוֹ עין הרע" "צריך לנקות את העין הרע" לוקחת בידה האחת קומץ מלח בשנייה שוטפת את פנינו מלמטה למעלה, שלוש פעמים. 

מסובבת את זו הקפוצה עם המלח מעל לראשינו, כל אחת בתורה, ואומרת תפילה חרישית. אז זורקת את המלח מתחת לברז המים. שכל הרע ישטף ויימוג.

סבתא אסתר, מאוד דאגה מעין הרע, היא איבדה שלושה תינוקות בזה אחר זה בירושלים שלפני הקמת המדינה, עוד בימי הטורקים ימח שמם ואינגליזים, טוב שאינם. והיא לא לקחה יותר סיכונים. היא שמרה על בריאות הילדים, הנכדים והנינים..... רק אחר כך היתה מתפנה לטפל לי בפצעי הדרך ולצד סבתא מזל, בִּיתה היחידה, היתה עוזרת לארגן אותי מחדש כחדשה .קֶה טוֹרְנה טוֹדוּ אַ סוּ לוּגַאר   ( שיחזור הכל למקומו /לקדמותו).

                                    מומלץ ללחוץ ולהקשיב

היום, אני משתדלת לא לטפס עליהם (זה לא תמיד מצליח, תשאלו את עצי התות), אבל לא מפסיקה לצלם אותם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת