00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

פרק ראשון: "...ערב שקט בערוב ימי..."

                                                      סבתא סאלי (הי"ד) צולמה בשנת 1933

זה סיפור בן שלושה פרקים ששורשיו העמוקים נעוצים בתולדות עמנו ובאירוע הנורא מכל, הלא הוא השמדת בני משפחה על ידי הצורר הנאצי. סופו - בהפתעה מרגשת שהתרחשה בשבוע שעבר. 

באחד האמשים התפנה מ. לסדר את הניירות והמסמכים שהותיר אחריו אביו שנפטר לפני קרוב לעשרים שנה. בשעה שנבר בתוך קופסאות המסמכים והתמונות המשפחתיות גילה מ. מכתבי תודה מן הארכיונים במוזיאון שבקיבוץ לוחמי הגיטאות ובמוסד "יד ושם"  ומהם הסתבר לו כי אביו העביר אליהם, בשלהי שנות השבעים, מכתבים וגלויות  ממחנה הריכוז בטרייזנשטאט.
                  

                                                          מכתבי התודה מן המוזיאונים       

מ. ידע שסבתו היתה במחנה הזה ומצאה את מותה באושוויץ, אבל מעולם לא שמע על תכתובת משפחתית שהתקיימה עם העצורים במחנה הריכוז בטרייזנשטאט.  סקרנותו התעוררה והוא התקשר לשני המוזיאונים. בתוך זמן קצר נענה כי המסמכים אכן נמצאים בארכיונים מזה למעלה משלושים שנה וגם הטלאי צהוב נמצא ב"בית לוחמי הגיטאות" למשמרת. מ. ביקש מאנשי המוזיאונים לשלוח לו העתקי המסמכים שהועברו אליהם על ידי אביו. ואכן הגיעו אליו מבית "לוחמי הגיטאות" תרגומים של מה שנכתב בגלויות ועוד הובטחו לו צילומי המסמכים המקוריים. ממוזיאון יד ושם הגיעו העתקי המסמכים המקוריים בגרמנית אבל, למרבה הצער, ללא תרגום וחלקם כתובים בכתב יד קשה מאוד לקריאה.

מ. מגלה כי אביו, שעלה ארצה בשנת 1939, ניהל מכאן התכתבות קורעת לב להצלת אמו שלו, דהיינו, סבתו של מ.; מכתבים נשלחו אל  הסוכנות היהודית והתאחדות  עולי גרמניה ואוסטריה. כמו כן  פונה האב למחלקת הפספורטים הבריטית בשגרירות בריטניה בברלין ומסביר במכתבו אליהם בתחינה ובזעקה מן הלב שאמו, נתינה פולניה המתגוררת בגרמניה שעברה כבר את גיל 70, לא תעמוד בטלטלות הדרך והחיים הצפויים לה בעקבות החוק החדש לפיו נתינים פולניים בגרמניה מגורשים לאלתר לפולין. שם אין לה קרובים ומכרים, הוא כותב ומפציר בבריטים. במלים רוויות שפלות רוח ומעוררות חמלה הוא מבקש להעניק לאמו הזקנה ויזה לפלשתינה. "אין בעולם אדם שיכול לדאוג לאמי הזקנה והמיוסרת, למעט אני" הוא מדגיש.
                     

                                                      קטע ממכתבו של האבא - הבן 

גם סבתא סאלי פונה למחלקת הויזות שבשגרירות הבריטית בברלין בבקשה מעוררת רחמים:

                               

קטע ממכתב בקשה של סבתא סאלי לשלטונות הבריטים ובו היא מתחננת שתזכה לערב שקט בערוב  ימיה

ועל התחינות האלה עונה הקונסוליה הבריטית מהמבורג באטימות לב: "...מצטערים להודיע לך כי בקשתך נדחית..":


                          :

                                                         התשובה ובה הדחייה לבקשה לויזה                    

 שתי שורות חורצות את גורלה של סבתא סאלי שיוצאת בדרכה, כשהיא בת 75, למחנה הריכוז בטרייזנשטאט שבצ'כוסלובקיה.

המשך יבוא.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

49 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת